נולד בסירט לרבי חיים מרדכי רוזנבוים ולסימא רייזל, בתו של – דוד אביו – רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף. הוא נימול על ברכי סבו רבי איתמר רוזנבוים נקרא ישכר בער על שם סב סבו, רבי ישכר בער לייפר מנדבורנה. את השם יעקב נתן לו אביו ב"טעות" בחשבו שאביו רבי איתמר הורה לו כך, לאחר שרבי איתמר שלח לבנו מכתב עם הוראת שם לולד הנולד, ורבי חיים מרדכי קרא במכתב שכתוב יעקב ישכר בער, אך רבי איתמר כלל אינו רשם את השם יעקב במכתב. לאחר מעשה אמר לו אביו שבדיעבד זה טוב, כי הם נכדי רבי יעקב מקורביל מבעלי התוספות.
בכ"א בסיון תש"א גורשו מסירט במסע נורא. בראשית ה'תש"ב הגיעו למחנה דז'ורין שבטרנסניסטריה שם שהו עד לסוף המלחמה. בזמן המלחמה נזהר לא לאכול מאכלות אסורים ושמר אף על מנהגי חסידות וביום הבר מצווה שלו טבל בנהר קפוא. כמו כן סייע ליהודי האזור בחימום והארת הבתים.
ביום כד באייר תש"ד שוחררו בידי ברית המועצות. אחרי המלחמה עזר ליהודים להבריח את הגבול (שהיה אז בשליטת הקומוניסטים).
בישראל
בשנת תש"ו 1946עלה לארץ ישראל באוניית המעפילים "הגנה", בה בנה לעצמו חדרון מארגזים ומיעט לצאת ממנו, בשל הקפדתו על שמירת עיניים. ירד רבות לטבול בים תוך סיכון עצמי, אף כשחלה במחלת ים[1]. בהגיעו לישראל נכלא במחנה עתלית אך נמלט ממנו כעבור שעות ספורות בתרגיל הסחה[2], והגיע לירושלים ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי. בהיותו בישיבה היה מתמיד בלימודו וישן מעט מאוד. אביו שלח לו מכתבים ובהם הורה לו לאכול ולהפסיק להסתגף.
בראשית ה'תש"ח שלח אליו אביו את אחיו הצעיר- יהודה יחיאל יצחק אייזיק ללמוד בישיבה, הוא הצטרף לאוניית המעפילים כנסת ישראל. בהגיעם לישראל נלחמו המעפילים בבריטים והוא נהרג י"ג בחשווןה'תש"ח. הוא נמנע מלבשר על כך לאביו ובעצת רבו, שיגר טלגרם "האוניה הגיעה בשלום". זכר אחיו המנוח לא מש ממנו כל חייו[1].
בשנת ה'תש"ט עלה אביו לישראל ולאחר מספר חודשים התיישב ביפו. רבי יעקב עבר לגור עמו והקים במקום את ישיבת "מאמר מרדכי". בט' בתמוזה'תשי"ז (יולי1957) הוא נישא לרבקה, בת הרב משה הערש מאראד - רומניה, תלמידו של רבי מנחם ברודי רבה של קאלוב. רבי אהרן רוקח מבעלז ורבי ישראל אלתר מגור שלחו לו שיתפלל עליהם ביום חופתו. לאחר נישואיו עבר לגור ברח' רבי יוסי בבני ברק.
לאחר פטירת אביו בט"ו בטבת ה'תשל"ח (1978) מילא את מקומו והרחיב את החסידות אליה הצטרפו הונגרים רבים ובוגרי ישיבת סלבודקה. בתחילה כיהן האדמו"ר בבית המדרש של אביו ברחוב מינץ 23 בבני ברק, עד לשנת תשמ"ט. אז הקים את "קריית נדבורנה" ובית הכנסת הגדול של נדבורנה "היכלי רוזנטל", ובנייתו הסתיימה סמוך לחג הפסח ה'תשנ"ב.
בין חסידיו ותלמידיו נמנו אישים מפורסמים ובהם: הרב מנחם קליין רבה של פרנקפורט, הרב נתן נטע לנדמן רבה של חולון לשעבר, הרב יוסף מוגרבי רב קריית שרת בחולון, הרב צבי גלבשטיין רב קהילת בית וגן באלעד, הגבאי צדקה רבי זאב בורד, הסופר החסידי מרדכי גרליץ, הנגיד דן גרטלר, האדמו"ר מחוסט עמנואל, האדמ"ר מקליבלנד, האדמו"ר מחוסט נדבורנא קריית יואל, הרב שמואל צבי קובלסקי רב ביהמ"ד סוכוטשוב, הרב חיים דוד קובלסקי ראש מאורות הדף היומי, הרב נחום רגוזניצקי ראש ישיבת מאורות התורה בטלז סטון.
הנהגותיו
נהג לעשות תענית דיבור בימי שני וחמישי וכן מראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור. עסק גם בקירוב רחוקים. היה מפורסם כפיקח ואלפים רבים באו להתייעץ איתו. נערץ על ידי אדמור"י דורו, הקפיד להתפלל יחד עם בחורי הישיבה בשעה 7:30 על אף שקבלת הקהל אצלו הייתה מסתיימת בשעות הלילה המאוחרות. תפילותיו ושולחנותיו היו נערכים בהתלהבות כדרך חסידות נדבורנה, והיו מלווים גם בתנועות חיצוניות. היה מחברי נשיאות קופת העיר ויד לאחים ועוד. נחשב היה ממנהיגי הציבור החרדי בדור האחרון אף על פי שנמנע מלהתערב בפוליטיקה.
פטירתו
חלה במחלת סרטן הראש, ועבר ניתוח להוצאת הגידול בי"ב בתשרי תש"ע. הוא נפטר מדלקת ריאות בז' באדרה'תשע"ב, הלווייתו יצאה מבית מדרשו בהשתתפות אלפים, ונקבר לצד אביו וסבו באוהל אדמו"רי נדבורנה בבית הקברות בהר הזיתים. במהלך הלוויה הוכתרו בנו הגדול רב אב"ד חסידי נדבורנה רבי אליעזר זאב לממלא מקומו וממשיך דרכו באדמורו"ת, בהמשך הלוויה הוכתר בנו רבי מאיר יצחק אייזיק) לאדמו"ר במקום רבנותו. ובסיום השבעה, הוכתרו שני בנים נוספים רבי אשר ישעיה ורבי יוסף נפתלי לכהן כאדמו"רים במקום רבנותם[3].
השאיר צוואה מפורטת על הנהגת החסידות לאחר פטירתו ועל סדרי לווייתו, ובה הורה שבנו הבכור ימלא את מקומו בבני ברק ובמוסדות החסידות בבני ברק, וכן ששלושת בניו האחרים שכיהנו בחייו כרבני החסידות בירושלים, בביתר עילית ובאלעד יכהנו כאדמו"רים במקום מגוריהם, ושלושת בניו האחרים יתמנו לאדמו"רים כשיקימו בתי כנסת.
דברי תורתו על התורה ומועדים הודפסו בספר באר יעקב (נכון ל-2021, 6 חלקים). בנוסף יצאו לאור אסופות מכתביו וספרי תולדותיו וסיפורי צדיקים ממנו.
צאצאיו
בניו:
רבי אליעזר זאב, חתן הרב אהרן צבי וויצנר אב"ד פשמישל. כיהן כרב הקהילה ולאחר פטירת אביו, ממלא מקומו. נחשב כיום למנהיג המרכזי מבין כל חצרות נדבורנה - קרעטשניף.
הרב אהרן דוד, חתן רבי צבי אלעזר ספרין מקומרנה בני ברק, ראש ארגוני החסד בנדבורנה.
הרב שמואל שמעלקא, חתן רבי מנחם דוד הגר משאץ-ויז'ניץ חיפה. סמוך למות אביו הקים כולל אברכים שמומן על ידי דן גרטלר ומאז מכונה "ראש בית מדרש להוראה 'דבר חיים'". בעקבות הסנקציות הכלכליות שהוטלו על גרטלר, הוא הפסיק לממנו. בשנת 2020 בעקבות מגפת הקורונה בישראל והמשבר הכלכלי שפרץ בעקבותיה נסגר הכולל.
רבי אליעזר זאב רוזנבוים (נדבורנה) • רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים • רבי מאיר רוזנבוים (פרמישלאן) • רבי דוד משה רוזנבוים (קריית גת) • רבי יחזקאל שרגא רוזנבוים (טערבישאן) • רבי שלום אליעזר זאב רוזנבוים • רבי חיים מרדכי רוזנבוים (טשרנוביץ) • רבי ניסן חיים רוזנבוים • רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (זוטשקא) • רבי מאיר יצחק אייזיק רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (ביתר עילית) • רבי יוסף נפתלי רוזנבוים • רבי ישכר בער לייפר • רבי משה מאיר לייפר • רבי משולם אליעזר לייפר • רבי אורי לייב הכהן רוזנבוים • רבי יחיאל מאיר רוזנבוים • רבי חיים לייפר • רבי ברוך פנחס לייפר • רבי דוד צבי רוזנבוים • רבי משה רוזנבוים • רבי זונדל ישכר דב רוזנבוים • רבי יהודה רוזנבוים • רבי גדליה משה רוזנבוים • רבי שלמה רוזנבוים • רבי מרדכי רוזנבוים (ירושלים) • רבי מאיר לייפר (דינוב)
