יעקב ורמן (15 באוקטובר 1924 – 12 ביוני 2005) היה ביולוג ישראלי ופרופסור לגנטיקה במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית בירושלים.
אודות
ורמן נולד בשנת 1924 בפרנקפורט שבגרמניה למשפחה יהודית שהיגרה מגליציה, ובשנת 1934 היגרה המשפחה לארץ ישראל והתגוררה בירושלים. ורמן למד בגימנסיה העברית בירושלים ואחר כך פנה ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1955 קיבל את תואר הדוקטור על עבודת המחקר בנושא הגנטיקה של גמלי שלמה (Mantidae).
לאחר שקיבל את הדוקטורט, נשאר ורמן כחוקר באוניברסיטה העברית. בשנת 1956 מונה כמרצה מן המניין, בשנת 1959 כמרצה בכיר[1], בשנת 1966 כפרופסור חבר[2] ובשנת 1972 כפרופסור מן המניין. יחד עם המשרה בירושלים הוא החזיק במשרות אקדמיות כחוקר עמית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, כפרופסור אורח במכון קרולינסקה בשטוקלהולם, שוודיה, ובאוניברסיטת ייל בארצות הברית. בשנת 1993 פרש מעבודתו באוניברסיטה העברית, אבל המשיך במחקריו עד למותו בשנת 2005.
ורמן ערך מחקרים בתחום הגנטיקה ועסק בחקר הכרומוזומים של אורגניזמים בהם חרקים, דגים ויונקים. הוא חקר את מנגנוני המין של חיפושית מסוג בלפס (Blaps) ומינים שונים של גמלי שלמה. כמו כן הוא ערך מחקרים בציטוגנטיקה של בני אדם במעבדתו.
ורמן טיפח אוסף של בעלי חיים וצמחים של סביבת ארץ ישראל עם דגש על חרקים. כיום "האוסף האנטמולוגי של יעקב ורמן" שמור באוניברסיטת תל אביב. הוא זכה לכך שתשעה מינים של חרקים, קרויים על שמו, wahrmani.
מלבד הביולוגיה, ורמן התעניין מאוד בהיסטוריה של ארץ ישראל ואף כתב יחד עם בנו, ההיסטוריון דרור ורמן, מאמרים בתחום.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
