יורוסאטורי (Eurosatory) היא התערוכה הבינלאומית הגדולה בעולם של תעשיית הנשק למערכות יבשה ואוויר-יבשה[1]. היא מתקיימת מדי שנתיים במרכז הירידים פארי-נור וילפאנט (Paris-Nord Villpinte), ליד פריז, צרפת. בשנת 2022 השתתפו בה למעלה מ-1,700 חברות וכ-62,000 מבקרים מ-150 מדינות[2]. הנוכחות וההשתתפות בתערוכה שמורות לאנשי מקצוע בלבד.
תיאור
בתערוכה מוצגים מוצרים ממגוון רחב, החל מחומרי גלם ועד תת-מכלולים ומערכות שלמות, כולל: טנקים, כלי רכב משוריינים, משאיות, טילים ונשק קל. משתתפים בה גם יצרנים של מערכות תקשורת, מדים, שירותים לוגיסטיים, סימולציה, רפואה מבצעית ומענה לאסונות. אבטחה הייתה נושא מרכזי במהלך השנים האחרונות, עם פתרונות ניטור, התרעה ותגובות חירום, כמו גם אבטחה אזרחית עם נוכחות של כבאים, בין מוסדות אחרים.
התערוכה היא הגדולה מסוגה בעולם. היא סגורה לקהל הרחב והכניסה היא רק לאנשי מקצוע: מציגים, מוסדות, פקידי ממשל, אנשי תעשייה, אנשי כוחות הביטחון ויחידות משטרה וחירום. ישנם שני חלקים של התערוכה: פנים וחוץ הכולל אזור הדגמה חי, שהוקם כדי להדגים את השימוש במוצרים כגון: כלי רכב, רחפנים ואמצים טכניים. הדגמות אלו נערכות פעמיים ביום ומושכות אליהן כ-1,000 מבקרים.
היסטוריה
שלט מחאה של מפגינים פציפיסטים נגד התערוכה, בשנת 2010
האירוע הראשון אורגן ב-1967, על ידי סוכנות הרכש הצבאית הצרפתית, במחנה סאטורי (צר') עם 30 מציגים. בשנים הראשונות התערוכה נערכה במקביל לסלון האווירי בפריז[3]. ב-1990 עברה התערוכה להתקיים מדי שנתיים, בשנים זוגיים ולא במקביל לסלון האווירי[4].
שנת 1992 סימנה נקודת מפנה, כשהתערוכה הפכה כלל-אירופית, והועברה למרכז הירידים בלה בורז'ה.
ב-1994 הציגה ארצות הברית לראשונה, ורוב המשתתפים היו ממדינות נאט"ו. היא הפכה בינלאומית לחלוטין בשנת 1996 כאשר יצרנים מהפדרציה הרוסית הצטרפו לתערוכה.
בשנת 2000 שונה שמה של התערוכה ל"יורוסאטורי - תערוכת ההגנה היבשתית והאווירית הבינלאומית".
משנת 2002 ואילך התערוכה נערכה במרכז הירידים פארי-נור וילפאנט (צר').
בתערוכת 2006 השתתפו 1,083 מציגים ו-48,000 משתתפים, 50% מהם היו בינלאומיים, לפי האתר הרשמי. על פי אותו מקור, הגיעו לאירוע 110 משלחות רשמיות מ-71 מדינות, בהן 450 אח"מים ו-24 שרים.
תערוכת 2008 הייתה אחת המוצלחות בתולדות התערוכה, עם 117 משלחות, 52,500 מבקרים ו-1,210 מציגים וחלל תצוגה של 125,000 מ"ר.
בשנת 2010 הושם דגש על רפואה מבצעית, UASs ורובוטים קרקעיים. השתתפו בה 1,327 מציגים מ-54 מדינות ו-53,566 אנשי מקצוע.
תערוכת 2012 הוקדשה ל"הגנה וביטחון יבשתי". היא שמה דגש על הגנת סייבר. היו בה 1,432 מציגים ו-53,480 מבקרים.
בשנת 2014 ריכזה התערוכה 1,507 מציגים מ-59 מדינות, יותר מ-55,700 מבקרים ו-172 משלחות רשמיות.
בשנת 2016 אירחה התערוכה 1,571 מציגים מ-57 מדינות, 65.5% מהן בינלאומיות. היו 57,024 מבקרים מקצועיים מ-140 מדינות, 212 משלחות רשמיות עם 821 צירים ו-723 עיתונאים מכל רחבי העולם.
בשנת 2018 כללה התערוכה מספר חידושים: פתיחת אולם תצוגה שלישי, Eurosatory LAB המציג 65 סטארט-אפים צרפתיים וזרים, נוכחות של מוסדות בהפגנות החיות (GIGN, צבא צרפת, Prefecture de Police inter-services ועוד), ויום קריירה. באירוע היו 1,802 מציגים (65% בינלאומיים), 57,056 מבקרים כולל 227 משלחות רשמיות.
לאחר הפסקה של ארבע שנים עקב מגפת הקורונה[5], התקיימה התערוכה בשנת 2022 בתאריכים 13–17 ביוני 2022. היא הייתה חשובה, בהקשר מלחמת אוקראינה–רוסיה, בשערי אירופה. באירוע השתתפו והשתתפו 1,743 חברות וכ-62,000 אנשי מקצוע, 250 משלחות מ-96 מדינות, מנהלים, מקבלי החלטות ציבוריים ופרטיים[6]. לראשונה, נשיא צרפת, עמנואל מקרון, פתח את התערוכה.
מאז 1998 משתתפות חברות ביטחוניות ישראליות בקביעות ביורוסאטורי. בשנה זו הציגה התעשייה הצבאית (תע"ש) גרסת השבחה של טנקי M60 פטון המיועדת לייצוא, שאחר כך קיבלה את השם "סברה", בתוכנית השבחה עבור חיל השריון הטורקי[7].
בתערוכת 2002 הביתן הישראלי השתרע על פני 864 מ"ר, בנוסף לביתן שהקים משרד הביטחון בשטח של 620 מ"ר. את ישראל ייצגה משלחת של 30 איש ממשרד הביטחון[10]. באותה שנה שוב הוצג טנק מרכבה שהועבר לצרפת לצורך התערוכה[11]. חברות מישראל הציגו בתערוכה כמה מוצרים חדשים, בהם: מערכת "ריצוף" מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, המיועדת לפינוי שדות מוקשים וכוללת משגר ורקטות המכילים מטען דלק אוויר; מערכת להגנת גבולות המוצבת בגבול ישראל-לבנון; המערכת "להט" מתוצרת תעש, המשוגרת מתותחי 105 ו-122 מ"מ; המערכת "פי-10", לטעינה אוטומטית לפגזים של טנקים ומכלי תחמושת המונעים את פיצוץ התחמושת בעת פגיעה בטנק, מתוצרת חברת אורלייט[10].
בתערוכת 2006 הציגו 26 חברות ביטחוניות מישראל. חברת רפאל הציגה לראשונה את מערכת ההגנה האווירית SPYDER; חברת אלביט מערכות חשפה בתערוכה את ה"סקיילרק 2", כטב"ם טקטי לטווח של עד 50 קילומטר[12]; התעשייה האווירית חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת CS הצרפתית (אנ') והחברות הציעו בתערוכה ללקוחות פוטנציאליים מטוסים ללא טייס ומיקרו-מל"טים, רובוטיקה קרקעית ומערכות הגנה על מתחמים אסטרטגיים[13].
בתערוכת 2008 חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות חשפה לראשונה לקהל הבינלאומי את מערכת "כיפת הברזל"[14]; התעשייה האווירית ואלביט מערכות הציגו לראשונה את ה"גארדיום", רכב ללא נהג שפותח על ידן[15]; וחברת התכוף הציגה שני כלי רכב משוריינים חדשים: "הנוויגטור" - נושא גייסות ממוגן ל-15 לוחמים, במשקל כולל של עד 16 טון, ו"האקסטרים", נושא גייסות קטן, עם שתי גרסות - לייט, עם מקום ל-8 לוחמים ויכולת עבירות משופרת בשטח - וגרסה כבדה המספקת הגנה מפני מטעני צד, מוקשים ורקטות RPG[16].
בתערוכת 2018 הציגו 52 חברות ביטחוניות מישראל. חברת "סטדיקופטר" ישראלית הציגה מסוק בלתי מאויש קטן ממדים שמסוגל לטוס כשלוש שעות ולאסוף מודיעין טקטי באמצעות מצלמות אלקטרו-אופטיות; רפאל הציגה את המערכת "להבה חדה" שמאפשרת הפיכת רקטות פשוטות ולא מונחות, לכאלה שמסוגלות לפגוע ברמת דיוק של שלושה מטר מהמטרה, ואת מערכת "הדק חכם" לניהול תקיפת מטרות בשדה הקרב היבשתי בהתבסס על חיבור של חיישנים ואמצעי תקיפה; התעשייה האווירית חשפה בתערוכה את מערכת הטילים ברק-MX[18].
בתערוכת 2022 הציגו 56 חברות ביטחוניות מישראל, כולל 15 חברות טכנולוגיה קטנות שהציגו במשותף בביתן של אגף סיב"ט במשרד הביטחון[6].
ביטול השתתפותן של חברות ישראליות
ב-31 במאי2024 הודיעה ממשלת צרפת כי ביטלה את השתתפותן של חברות ישראליות בתערוכה, עקב פעולת צה"ל ברפיח במלחמת חרבות ברזל. בתערוכה היו אמורות להשתתף 74 חברות ביטחוניות מישראל[19]. חברות ישראליות גדולות ניסו בכל זאת להציג בתערוכה, דרך חברות בנות אירופיות ואסייתיות שלהן[20]; אך ארגונים פרו-פלסטיניים וכאלו המתנגדים להפצת נשק עתרו לבית המשפט בפריז, בטענה שאין די בביטול הביתן הישראלי כדי ליישם את ההחלטה הממשלתית על איסור השתתפותן של חברות ישראליות בתערוכה. בית המשפט קיבל את העתירה ב-14 ביוני 2024, שלושה ימים לפני פתיחת התערוכה, והורה למנוע כניסה "מכל מי שעשוי לשמש כמתווכים של חברות מישראל"[21].
לאחר ערעור, ב-18 ביוני 2024 ביטל בית המשפט בצרפת את האיסור על ההשתתפות של ישראלים בתערוכה, בטענה כי היא מהווה "אפליה אסורה"[22].
.jpg)
