|
יוסף מיוחס
יוסף בר"נ מיוחס (לעיתים בכתיב חסר: מיֻחס) ('בר"ן' – בן רחמים נתן) (25 בינואר 1868 – 4 בספטמבר 1942) היה מחנך, סופר וסופר ילדים עברי ואיש ציבור בתקופת היישוב, מראשי הקהילה היהודית בירושלים, חבר ועד הלשון[1], ממייסדי שכונת שערי צדק בעיר, ממייסדי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, חבר הוועד הלאומי. כתב רבות על הערבים ותרבותם (בעיקר על ספרותם העממית) ועודד את אנשי היישוב להכירם ולהתקרב אליהם.
חתנו של יחיאל מיכל פינס, גיסו של דוד ילין וחותנו של אריה פייגנבאום.
קורות חיים
יוסף מיוחס, הבכור לארבעה אחים נולד בשנת 1868 בירושלים למזל ולרחמים נתן, בן משפחת מיוחס הענפה, משפחת רבנים ספרדית שהגיעה לארץ ישראל מאיזמיר במאה השבע עשרה. למד בישיבת "אוהל יוסף" ובבית הספר אליאנס. רישומי ילדותו בכפר השילוח גרמו לו לחבב את מנהגי הערבים, להתמסר ללימוד הערבית ולחקור את הפולקלור הערבי. לצד לימודים אלה, למד מיוחס גם לימודי יהדות ושפות נוספות. כחוקר פולקלור ערבי, תיאר מיוחס לעיתים את עולמו של הפלאח הערבי באופן ביקורתי ביותר.
מיוחס ניהל בית ספר לבנים בירושלים. במשך כשלושים שנה שימש מורה לעברית, ערבית וצרפתית, בבית הספר של החברה האנגלית-יהודית בירושלים. היה ממייסדי בית המדרש למורים של "עזרה" ואף בו לימד ערבית.
כתב מאמרים בעיתונות העברית וחיבר ספרים. היה ממייסדי בית הספרים "מדרש אברבנאל" ו"גנזי יוסף", ולימים ממייסדי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.
היה מבוני ומייסדי שכונת שערי צדק בירושלים. היה יושב ראש ועד העיר ליהודי ירושלים, גוף שקדם לוועד הקהילה שנוסד בתקופת המנדט הבריטי. הוא היה חבר בלשכות "בני ברית" בירושלים ובערים שונות בטורקיה ובבולגריה, היה מראשי ועד העדה הספרדית בירושלים והשתתף בחלק נכבד של האגודות והמוסדות הציבוריים בירושלים ובארץ ישראל.
מיוחס נפטר ב-1942, בגיל 76. בשבעה למותו נערכה לו בירושלים אזכרה המונית מטעם המוסדות הלאומיים.[2]
ספריו
- שיחות ישמעאל, חלק א, ירושלים: דפוס הרי"ד פרומקין, אלף ותתכ"ו לגלותנו [תרנ"ה]. (לילדים) (הספר במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית)
- בת חיל, או, תורת אם: ספר מקרא לבנות ישראל, ירושלים: דפוס מערכת הצבי, תרס"א.
- רבי אליעזר בן הורקנוס: תולדה, ורשה: תושיה ('עולם קטן'), תרס"ד. (ספרון) (לילדים)
- "ארץ ישראל היום ולפנים", ירושלים: [חמו"ל], תרס"ו (הדפסה מיוחדת מ"לוח ארץ ישראל" שנה יב)
- בופון: מגדולי העמים, ורשה: תושיה ('בכורים', מס' 82–83), תרס"ז. (ספרון) (לילדים) (על ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון)
- "מגלות משפחה בא"י", ירושלים: דפוס א"מ לונץ, תרע"ב. (מתוך "ירושלים", כרך ט)
- הליכות עולם, או פרי תרבות: ספר מקרא עברי קולטורי וכללי לבית הספר ולבית; על פי ג’ ברונו, ירושלים: דפוס לעווי ושותפיו, תרע"ג. (עיבוד של המקראה האנציקלופדית הפופולרית "פרַנסינֶה" (Francinet) מאת הסופרת הצרפתייה ג. ברונו (צר'))[3]
- מחיי האזרחים בארץ ישראל, ירושלים: חדשות מהארץ, תרע"ט.
- ילדי ערָב, 3 כרכים, תל אביב: דביר, תרפ"ח 1927–תרפ"ט 1929. (ספרים א–ב יצאו לאור בשם: ילדי ערב: ספר האגדות. (ספר א: אגדות התורה, תרפ"ח 1927; ספר ב: אגדות הנביאים, תרפ"ח 1928; ספר ג: מחיי הח'ליפים, תרפ"ט 1929) (הדפסה ב: תש"ל) (סיפורים ואגדות ערביים, מתובלים במשלים ובפתגמים)
- הפלחים: חיי הפלחים בהשואה אל חיי היהודים בתקופות התנ"ך והתלמוד, תל אביב: דביר, תרצ"ז.[4]
- מעשיות עם לבני קדם; מלוקטות בין היהודים הספרדים ובני עדות המזרח בירושלם; מסודרות ומסוגננות ע"י יוסף בר"נ מיחס, תל אביב: דביר, תרצ"ח.[5] (הדפסה ב: תשכ"ט)
- ביטאון החינוך המשלים: שירות נוער בישראל, הוצאת צ'ריקובר 1971.
- הצופיות- שיטת חינוך לנוער, הוצאת ההסתדרות הציונית, המחלקה לענייני הנוער והחלוץ.
- Joseph Meyouhas, Bible Tales in Arab Folk-lore; translated from the Hebrew by Victor N. Levi, London: Knopf, 1928.
עריכה
- כתבי יחיאל מיכל פינס, כרך ב: בנין הארץ, ספר א; בעריכת חתניו דוד ילין ויוסף מיחס, תל אביב: דביר, תרצ"ט 1938.
תרגום
- ל[ואי] פנדלטון, אלמון האובד: ספור הסטורי מימי מלכות עתליה ויואש מלך יהודה; תרגום: י’ מיוחס, ורשה: תושיה, תרס"ז. (מהדורה ב: ציֵּר: נחום גוטמן, ירושלים: מרכז הסתדרות המורים, תרח"ץ)
- שרה מילר, תחת כנפי הנשר: ספור מתקופת הרמב"ם ז"ל; תרגם: יוסף בר"נ מיחס, תל אביב: דביר, תרצ"ח.
לקריאה נוספת
- אברהם בן יעקב, ירושלים בין החומות: לתולדות משפחת מיוחס, ירושלים: ר’ מס, תשל"ז 1976.
- אליהו אלישר, לחיות עם יהודים, ירושלים: י. מרכוס, תשמ"א.
- אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900–1948, תל אביב: דביר, תשמ"ח 1988, 130–131.
- אברהם אלמליח, 'יוסף בר"ן מיוחס', מזרח ומערב, שנה ב' חוברת ב', תרפ"ח, עמ' 140-148.
- יובל עברי "תרגום ללא מקור: שאלת הבעלות על טקסט וטריטוריה במעבר מהמסורת בעל-פה הפלסטינית לספרות העברית" בתוך: מרחב ספרותי ערבי-עברי עורכים: חנן חבר ומחמוד כיאל הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר 2017
קישורים חיצוניים
- כתבי יוסף מיוחס בפרויקט בן-יהודה
- רשימת הפרסומים של יוסף מיוחס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "יוסף בר"נ מיוחס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 101
- ירושלים: לחגיגת היובל של ה' מיוחס, דבר, טור 1, 25 בינואר 1928
- ש. מ., יוסף מיוחס: למלאות לו שבעים שנה, הצופה, 23 בינואר 1938
- ר' יוסף מיוחס, דבר, 4 בספטמבר 1942 (נקרולוג)
- ר' יוסף בר"נ מיוחס איננו!, הד-המזרח, 11 בספטמבר 1942, המשך: תלמיד, 'קוים לדמותו'; מד"ן, 'לזכרו'; 'תולדותיו'
- א. אלמאליח, יוסף בר"נ מיוחס (שלושים לפטירתו), הצופה, 1 באוקטובר 1942
- לזכרו של יוסף בר"נ מיוחס ז"ל: מ. כרמון, הרהורים מסביב לדמותו, הד-המזרח, 15 באוקטובר 1942
- יוסף בר"ן מיוחס (אורכב 30.06.2016 בארכיון Wayback Machine), באתר האקדמיה ללשון העברית
 יובל עברי, אתר תיירות פופולרי שמכסה על מפעל אלים, באתר הארץ, 23 במרץ 2017- יוסף מיוחס, באתר "החכם היומי"
 יוסף בן רחמים נתן מיוחס (1868-1942), דף שער בספרייה הלאומית- יוסף מיוחס, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מפרי עטו:
- שיחות ישמעאל, חבצלת, 26 בספטמבר 1895 (הקדמה), שיחות ישמעאל, חבצלת, 18 באוקטובר 1895, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך
- "אגדות הערבים על ספר בראשית", דואר היום, 29 באוגוסט 1924 (תמצית הרצאתו ב"חלוצי המזרח")
- שני בעלי-הריב (ספּור עם ספרדי), הצפירה, 12 ביולי 1928
- ילדי ערב: שיחות ובדיחות, דואר היום, 5 באפריל 1935, המשך, המשך, 23 באפריל 1935, המשך, 3 במאי 1935, המשך, המשך, 10 במאי 1935, המשך, 17 במאי 1935, המשך, 24 במאי 1935, המשך, 31 במאי 1935, המשך, 6 ביוני 1935, המשך, 14 ביוני 1935, המשך, המשך, 28 ביוני 1935
- על מהות המשלים של ילדי ערב, דואר היום, 23 באוגוסט 1935, המשך
- משלי מורשת ילדי ערב, דואר היום, 13 בספטמבר 1935, המשך
- לוקמאן החכם, דואר היום, 11 באוקטובר 1935
- על היחסים עם שכנינו, הד-המזרח, 15 באוקטובר 1942 (נדפס בשלושים למותו)
הערות שוליים
- ^ יוסף בר"ן מיוחס, באתר האקדמיה ללשון העברית, 17 במרץ 2015
- ^ ירושלים: אזכרה לר' יוסף בר"נ מיוחס, דבר, 8 בספטמבר 1942; יוסף מיוחס, הצופה, 11 בספטמבר 1942.
- ^ סקירה: ספרים חדשים: הליכות עולם או פרי תרבות, הצבי, 5 בינואר 1913; אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900–1948, תל אביב: דביר, תשמ"ח 1988, עמ' 130.
- ^ בספרות ובאמנות, דבר, טור 1, 24 בספטמבר 1937; ביקורת: ב"צ לוריא; משה סטבסקי; מ. קפליוק, ספר על הפלחים, דבר, 24 בדצמבר 1937.
- ^ ביקורת: ד., חכם יוסף מספר..., הצופה, 12 באוגוסט 1938.
|
|
