יוזף שמידט היה השלישי מבין חמשת ילדיהם של וולף שמידט ואשתו, שרה, בת לבית אנגל. נולד ב-1904 בכפר דוידני (Davideni) שבבוקובינה, כיום באוקראינה. היו לו שלוש אחיות:רגינה, בטי ומרים ואח שלמה. משפחת שמידט, שהייתה משפחה קשת יום, נדדה בין יישובים שונים עד שאחרי פריצת מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 השתקעה בבירת בוקובינה, צ'רנוביץ. יוזף לקח שיעורים פרטיים במוזיקה אצל המלחין א. זבולוביץ' וכן שיעורי נגינה בפסנתר וכינור. הוא שר החל מגיל 12 במקהלותבתי הכנסת של צ'רנוביץ (לצד חזנים כמו דוד משה שטיינברג ודוד פלדמן) ושל רדאוץ וקיבל שיעורי פיתוח קול אצל החזן סמואל טנדושטיין ומאוחר יותר אצל המורה הידועה בצ'רנוביץ, פליציטס לרכנפלד-הז'ימאלי. פרט לשפות אמו - יידיש, גרמנית ועברית, רכש שמידט מגיל צעיר שליטה טובה מאוד ברומנית, צרפתית ואנגלית.
עוד כנער השתתף בהפקות אופרה של קבוצות מקומיות גרמניות ובסיוריהן. בשנת 1918 נרשם לגימנסיה ובשנת 1922 לקורסים באקדמיה למסחר בצ'רנוביץ.
בנובמבר 1924[1] הופיע לראשונה כסולן ברסיטל פומבי בצ'רנוביץ עם אריות מתוך אופרות - הטרובדור ואאידה של ורדי, ליצנים של לאונקוואלו, כרמן של ביזה, הספר מסביליה של רוסיני וגם לידר ובלדות רומניות.
בהמשך עבר לגור בברלין, בחסות דודו לאו אנגל, שהיה תושב העיר ובסופו של דבר הפך לאמרגנו. בברלין קיבל שיעורי פסנתר ולמד פיתוח קול בכיתה של הבריטון והמורה הרמן וייסנבורן, בבית הספר המלכותי למוזיקה.
בשנת 1926 הפסיק את לימודיו ושב לרומניה (אליה השתייך בין 1940-1918 אזור הולדתו) כדי למלא את חובת השירות הצבאי הסדיר. הוא שרת כמתופף בתזמורת צבאית בעיר רדאוץ. לפעמים נתבקש לשיר בפני קציני הגדוד. עם תום השרות הצבאי באותה שנה קיבל משרת חזן בבית הכנסת כורל של צ'רנוביץ, ה"טמפל".
פריצת הקריירה הבינלאומית
בשנת 1928 חזר שמידט לברלין והשלים את לימודיו. הוא הפך שם ל"כוכב בן לילה" לאחר שהבריטון ההולנדי קורנליס ברונסחסט, מנהל חטיבת האופרה של רדיו ברלין, ליהק אותו ב-29 במרץ1929 בתפקיד ואסקו דה גאמה בשידור הרדיופוני של האופרה "האפריקאית" מאת מאיירבר שהתקיים ב-18 באפריל1929 בשעה 20 ברדיו ברלין.[1] שמידט שר לאחר מכן גם בתפקידים של הנס ב"הכלה המכורה" מאת סמטנה וליונל ב"מרתה" מאת פלוטו. הייתה לו עם זאת גם הופעה על הבמה באופרטה של ראלף בנצקי "שלושת המוסקטרים" במסגרת מופעי הרוויו של אריק שארל. כעבור שבועות מספר כבר חתם על חוזי הקלטות, קודם עם חברת "אולטרפון" ואחר כך עם "אודיאון/פרלופון. קומתו הנמוכה (1.54 מטר) מנעה ממנו להופיע על במות האופרה. הוא היה נמוך מדי להופעה במופעי אופרה רגילים, לכן התמקד בהופעות ברדיו, ברסיטלים, הקלטות ובהשתתפות בסרטים בגרמנית ובאנגלית. עד שנת 1933 שר ב-37 תפקידים במופעי אופרה רדיופוניים, ביניהם "הדוור מלונז'ימו" מאת אדם,"האילמת מפורטיצ'י" מאת אובר,"בנבנוטו צ'ליני" מאת ברליוז, "לואיזה" מאת גוסטב שרפנטייה,"דינורה" ו"הנביא" מאת מאיירבר, "אידומניאו" ו"חליל הקסם" מאת מוצרט, סיפורי הופמן מאת אופנבך, "הספר מסביליה",וילהלם טל ו"סמירמידה" מאת רוסיני, לה טרוויאטה, "הטרובדור","נשף מסיכות", דון קרלו וערבית סיציליאנית מאת ורדי. דרך גלי האתר הפך מוכר ונערץ בכל קצות תבל.
בשנת 1931 קיבל את תפקידו הקולנועי הראשון בסרט Der Liebesexpress (אקספרס האהבה) בבימויו של רוברט וינה (Wiene).
במקביל להופעותיו ברדיו ברלין, שר שמידט מדי פעם כחזן בבית הכנסת הרפורמי הגדול של ברלין. שירתו הוקלטה באולפני ברלין, כשהוא מלווה במקהלה בת 100 זמרים, שני עוגבאים ועוד סולנים ידועים. רפרטואר החזנות שלו כלל יצירות רבות מאת לואיס לבנדובסקי. הקלטות אלה נלקחו על ידי המנהל המוזיקלי של הקהילה, ד"ר הרמן שילדברגר, שהיגר בשנת 1939 לאוסטרליה, אך חלקן ניזוקו על ידי שומרי הגבול הגרמנים. הקלטות אלה הגיעו בשנת 1994 לידי בית התפוצות בתל אביב.
שיא הקריירה בעולם הקולנוע במקביל לעליית הנאצים
עם עליית הנאצים לשלטון עדיין התאפשר לו לתקופה קצרה להמשיך בפעילותו האמנותית.
הגיע לשיא הפופולריות שלו בבכורת סרטו המוזיקלי (Sängerfilm) הראשון - "שיר סובב עולם"[2], שבויים על ידי ריכרד אוסטוולד והופק במיוחד עבורו ובהשראת חייו בהיכל אופה בברלין ב-9 במאי1933. בסרט דובר על זמר צעיר מוכשר שלא היה יכול להופיע על במות האופרה בגלל קומתו הנמוכה והוא מצא את דרכו אל לב הקהל באמצעות הרדיו.
אך במהרה נאסרה כניסתו לאולפני הרדיו והקולנוע בגלל מוצאו היהודי. מאוחר יותר, בשנת 1937 שמידט והבמאי אוסטוולד, שהיה גם הוא יהודי, יצרו גרסה באנגלית של הסרט My Song Goes Round The World שזכתה גם היא להדים יוצאי דופן.
הוא עזב את גרמניה ועבר לווינה, בה הופקו יתר סרטיו - "כוכב נופל משמים" Ein Stern fällt vom Himmel[3],"כשאתה צעיר,העולם הוא שלך" Wenn du jung bist, gehört dir die Welt[4] ,"היום הוא היפה בחיי" Heut’ ist der schönste Tag in meinem Leben[5]
למרות עוינות השלטון בגרמניה, קולו החם, בעל המנעד הרחב, הלהיב את ההמונים ונמכרו אלפים מתקליטיו. בשנים 1934 ו-1936 שיחק גם בסרטים שהופקו באנגליה. בסרטו האחרון "היום הוא היפה בחיי" גילה שמידט גם כישורי משחק כשנדרש לגלם בו שני תפקידים.[6]
שמידט עשה סיורים עתירי הצלחה בעולם, לרבות בלונדון, בודפשט, קובה ומקסיקו.
ב-1933 התארח בשביל שני רסיטלים באולם החברה המוזיקלית בצ'רנוביץ (בימינו אולם התזמורת הפילהרמונית המקומית). רסיטלים בצ'רנוביץ כללו, למשל, אריות מ"אאידה", יבגני אונגין ומפיק דאם מאת צ'ייקובסקי, מהחטיפה מן ההרמון מאת מוצרט, מ"ההולנדי המעופף" מאת וגנר וקטע הסולו לטנור מסימפוניית "פאוסט" מאת פרנץ ליסט. ב-1934 הופיע שמידט גם בארץ ישראל בסיור הופעות שנמשך כשבועיים. הופיע בחמישה קונצרטים בתל אביב, כמו כן בעין חרוד וביישובים אחרים[7][8] וביקר בכותל המערבי.[9]
בפני צופים יהודים, בעת הסיור בארץ ישראל, שר גם פרקי חזנות.
בעקבות האנשלוס עזב האמן את וינה ובמרץ 1938 התיישב בבריסל, מקום בו היה רצוי ובו יכול היה בינואר 1939 להופיע לראשונה בהפקת אופרה על במה, ב"תיאטר דה לה מונה" בתפקיד רודופלו ב"בוהמה" מאת פוצ'יני, בעוד שבגרמניה ובאוסטריה כבר לא יכול היה להופיע בשום אופן. החל מיום הבכורה ב-19 בינואר1939 ובהמשך הזמר קצר במופע זה הצלחה אדירה. הוא סייר בהמשך ברחבי בלגיה - בליאז', גנט, אנטוורפן, ברוז', קורטרה, אוסטנדה וורבייה, אחר כך גם בהולנד בדורדרכט, אוטרכט ובתיאטר פרינסס בהאג.[14]
בשנת 1939 ביקר שמידט לאחרונה את אמו בצ'רנוביץ.
מנוסתו מפני הנאצים וסוף חייו בשווייץ
בשנת 1940 שר בשידורים רדיופוניים בשווייץ ובאנגליה.[1] באותה שנה עמד לגלם שוב ב"תיאטר לה מונה" את אלעזר ב"היהודיה" מאת הלוי אולם הדבר לא יצא לפועל מפני שב-10 במאי1940 גרמניה הנאצית פלשה לבלגיה[14] ושמידט נמלט על נפשו לליון בצרפת ומשם לניצה. משם הוא תכנן להפליג באונייה לארצות הברית דרך קובה.
תוכנית זאת השתבשה - הוויזה לקובה שסודרה לו בהתערבותו של האמרגן הידוע סול יורוק בארצות הברית הגיעה לקונסוליה הקובנית במרסיי ב 27 בנובמבר 1941 אך השלטונות הצרפתיים מנעו ממנו את התנועה והגישה למרסיי. ב 7 בדצמבר 1941 כתב לקונסול הקובני[15] וביקש להעביר אליו את הוויזה למקום מושבו בניס ואכן הקונסול טוב הלב העביר אליו את הוויזה שתוקפה עד סוף דצמבר. למזלו הרע בעקבות המתקפה על פרל הארבור, נכנסה ארצות הברית למלחמה. ימים אחדים לאחר מכן פסקה תנועת השיט לכיוון אמריקה ושמידט לא היה יכול לנצל את כרטיס ההפלגה שרכש ל 20 בדצמבר ונותר תקוע בדרום צרפת.
במאי 1942 הופיע לאחרונה באופרה בעיר אביניון.[1] אך מנוסתו לא הסתיימה, הוא ניסה להגיע לספרד ופורטוגל אך המשטרה הצרפתית מנעה ממנו ובהמשך החרימה את דרכונו הרומני והוא הפך באחת לפליט נטול אזרחות שעליו להתייצב מדי 48 שעות במשטרה. שלטונות צרפת של וישי החלו בלחץ הנאצים לשלוח באותו זמן יהודים אל המזרח למחנות ההשמדה ותחת חשש זה נטל על עצמו סיכון רב בניסיון מעבר לשווייץ. לאחר שני ניסיונות נפל הצליח בליל ה-8/7 באוקטובר להגיע לציריך בה הופיע בקונצרט רק שנתיים קודם לכן. שם מצא קורת גג למשך לא יותר משבוע, עד אשר נתפס על ידי השלטונות.
שמידט הועבר ב-16 באוקטובר על ידי השלטונות השווייצריים למחנה פליטים בגירנבאד ליד ציריך, יחד עם עוד 350 יהודים. הובהר לו שעד להבהרת מעמדו אסור לו לעסוק בזמרה והצטרך לעמוד בתנאים הקשים של המחנה. שמידט סבל מבעיות בלב ואף קיבל התקף לב. נבדק וטופל החל מ-27 באוקטובר בחשד לדלקת גרון בבית החולים הקנטונלי בציריך, אך לבסוף נחשד ב"התחזות" וב"השתמטות מהעבודה". תוך התעלמות מכאביו בחזה שוחרר ב-14 בנובמבר 1942 מבית החולים בטענה ש"החלים".
כעבור יומיים, ב-16 בנובמבר 1942 בעת שביקש לנוח באכסניית ואלדג הסמוכה, שמידט התמוטט, ככל הנראה בעקבות התקף לב שני ונמצא ללא רוח חיים על ידי המארחת. הוא נפטר בגיל 38. למחרת היום הוצא עבורו רישיון עבודה שהיה מאפשר לו לנוע חופשי בתוך שווייץ.
יוזף שמידט הובא לקבורה בבית העלמין היהודי "אונטרר פריזנברג" ברובע וידיקון של ציריך. על מצבתו נכתב: "כוכב נופל".[16]
הנצחה
1992 - חוקר המוזיקה השווייצרי אלפרד פאסבינד פרסם ספר מקיף על חייו ופעלו. מהדורה מעודכנת יצאה לאחר 30 שנה ב 2012.
ככר בעיר וינה נקראה על שמו
בברלין - רחוב ובית ספר למוזיקה[17] קיבלו את שמו ולוח זיכרון הוצב על קיר הבית שבו התגורר.
ב- 23 בדצמבר 1990 - הוצב לוח זיכרון בשפה האוקראינית, בפואייה של אולם הקולנוע "צ'רניבצי" בצ'רנוביץ, שקם בשרידים המשופצים של בניין בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ. צוין בה כי הזמר שר במקום בשנות ה-1920-1910. על הלוח תמונת הזמר עם שמו בכתיב ביידיש, ותמונת בית הכנסת הכוראלי עם הכתובת העברית שמעל שערו.
לוח זיכרון הוצב גם על קיר בית הספר בכפר הולדתו.
בסתיו 2000 בשדרת הכוכבים בככר התיאטרון של צ'רנוביץ - נוסף כוכב עם שם הזמר בשפה האוקראינית: "יוסיפ שמידט".
2004 -הדואר הגרמני הנפיק בול לזכרו של יוזף שמידט לרגל מלאת מאה שנה להולדתו
4 במרץ 2004 - אירוע מחווה מיוחד לזכרו התקיים בסינמטק ירושלים במלאת 100 שנה להולדתו
ברומניה קמה אגודת "יוזף שמידט" בחסות הנסיך פאול של רומניה ובראשותו של הזמר אנדראס קיריליוק מסוצ'אבה
בינואר 2008 נחנך בתל אביב, במימון תפוצת יהדות בוקובינה, אבן זיכרון לזכרו של יוזף שמידט ו"משעול יוזף שמידט" בקרבת בית האופרה.
ב 2008 נקרא על שמו אסטרואיד ביוזמת אסטרונום שווייצרי Marcus Griesser יחד עם מגלה האסטרואיד - אסטרונום גרמני לתיקון ולו מזערי של העוולות שנגרמו לשמידט על ידי הנאצים והשווייצרים, אסטרואיד שסובב סביב השמש וגם הארץ בחגורה הראשית כך שכוכב יוזף שמידט לא ייפול שוב.[18]
בתאריך 4 במרץ 2024, לציון 120 שנה להולדתו מתקיימים בגרמניה מספר אירועים לזכרו[19][20] וביניהם קונצרט בבית הספר למוסיקה בברלין הנקרא על שמו, אירוע המיועד לציין את מורשתו המוזיקלית וגם לתרום למאבק באנטישמיות כשהמטרה היא להעביר מסר נגד אפליה ולנקוט עמדה נגד האנטישמיות באמצעות כוחה של המוזיקה.[21]
Joseph Schmidt - Sämtliche EMI-Aufnahmen - The Complete EMI recordings, Vols 1 and 2, EMI Classics, 1992. Vol. 1: CHS 7 64673 2; USA CDHB 64673. Vol. 2: CHS 7 64676 2; USA CDHB 64676.
הכרך א כולל 44 הקלטות קלאסיות על 2 תקליטורים, בעוד הכרך ב כולל עוד הקלטות של מוזיקה קלאסית ושירים של המלחין הנס מאי בגרמנית ובאנגלית, שהולחנו בשביל הסרטים בהם כיכב הזמר, בנוסף שיר בצרפתית ושיר אחר בהולנדית.
בסך הכל - 39 הקלטות על שני תקליטורים.
שירים: Mattinata; Santa Lucia; Maria, Mari; L'Ariatella; Funiculi-Funicula; Tiritomba; Lisetta; Vienna Bonbons; Simplicius; Ich bin ein Zigeunerkind; Today Is the Happiest Day of My Life; A Star Falls from Heaven.
לקריאה נוספת
Alfred Fassbind, Josef Schmidt - Sein Lied ging um die Welt ,Römerhof Verlag, Zürich, 2012[32]