בין שתי מלחמות העולם הייתה צ'כוסלובקיה מדינה משגשגת ומפותחת, דמוקרטית, ובעלת צבא קטן אך מאומן ומצויד היטב. לצ'כוסלובקיה הייתה ברית הגנה עם צרפת באותו זמן, ובריטניה בתורה הייתה מחויבת לברית צבאית עם צרפת. מן העבר השני הייתה ברית המועצות כרוכה אף היא בברית צבאית עם צ'כוסלובקיה[1], ואף ניסתה מספר פעמים ליצור גוש חוסם אנטי-נאצי יחד עם מדינות מערב אירופה. מערכת הבריתות הייתה אם כן אמורה לספק לצ'כוסלובקיה הגנה צרפתית ובריטית ממערב וסובייטית ממזרח. בחבל הסודטים בגבולה עם גרמניה בנתה צ'כוסלובקיה קו הגנה מבוצר, שעקב עוצמתו כונה "קו מאז'ינו הקטן".
לאחר סיפוח אוסטריה (האנשלוס) החל היטלר לתבוע ריבונות גרמנית על חבל הסודטים ואילו תגובת צ'כוסלובקיה הייתה גיוס צבאי כללי.
אינני מבקש שיורשה לגרמניה לדכא שלושה וחצי מיליון צרפתים, אף אינני מבקש ששלושה וחצי מיליון אנגלים יצטרכו להגיע לרחמינו. אלא אני פשוט דורש שדיכויים של שלושה וחצי גרמנים בצ'כוסלובקיה יופסק וכי הזכות הבלתי מעורערת להגדרה עצמית תתפוס את מקומו.
היטלר הסתייע בפוליטיקאי הגרמני-סודטי קונראד הנליין, ותחת הנהגתו הציתה מפלגת הגרמנים הסודטים מרד עממי של המיעוט הגרמני בחבל הסודטים[1], אך צ'כוסלובקיה דיכאה את המרד. פעולות הגרמנים הסודטים מצד אחד, ודיכויים על ידי הצ'כוסלובקים מצד שני, היו הבסיס המוסרי-לאומי כביכול של היטלר לדרוש את סיפוח אזור הסודטים לגרמניה.
הגרמנים שיערו שיוכלו לכבוש בקלות את צ'כוסלובקיה באמצעות טקטיקת ה"בליצקריג", אך הם חששו מכניסה אפשרית של צרפת ובעקבותיה בריטניה, ואולי אף ברית המועצות, למלחמה. הגרמנים חיזקו את הכוח הצבאי בגבול צרפת וביצרו עוד יותר את קו זיגפריד, הקו הנגדי לקו מאז'ינו הצרפתי. לעומת זאת, הצ'כוסלובקים האמינו ביכולתם להגן על ארצם, בכפוף לסיוע צרפתי-בריטי.
מאמציו של נויל צ'מברלין
ההסכם עם צרפת לפיו בריטניה תגן עליה, אמור היה להכניס את בריטניה למלחמה במקרה של התקפה גרמנית על צ'כוסלובקיה, בעקבות ההסכם הצ'כוסלובקי-צרפתי. על רקע הסלידה החזקה ממלחמה בעקבות מלחמת העולם הראשונה[3]ראש ממשלת בריטניה, נוויל צ'מברלין וראש ממשלת צרפת, אדואר דאלאדיה, היו נחושים לא להיגרר למלחמה בשום אופן. צ'מברלין סבר שהיטלר הוא פרטנר אפשרי הפתוח למשא ומתן[4] וכי יהיה ניתן לצאת מהסבך בשלום אם צ'כוסלובקיה תיכנע לתביעותיו הטריטוריאליות של היטלר.
בפגישה ביניהם ב-15 בספטמבר, הגיעו צ'מברלין והיטלר להסכמה שבריטניה לא תתנגד להחזרת חבל הסודטים לגרמניה, ואילו גרמניה תימנע מתביעות טריטוריאליות נוספות בעתיד.
אדווארד בנש
לחץ צרפתי-בריטי על צ'כוסלובקיה שתסכים להחזרת אזורים מיושבים ברוב גרמני, נענה בסירוב צ'כוסלובקי. הבריטים והצרפתים איימו שבריטניה וצרפת יימנעו מסיוע צבאי במקרה שצ'כוסלובקיה תותקף, אם זו לא תקבל את התכתיב. ברית המועצות מצידה הבהירה שהיא תעמוד לעזרת צ'כוסלובקיה, וכי במקרה של תקיפה גרמנית, היא תשלח כוחות צבא לצ'כוסלובקיה דרך פולין או רומניה. שר החוץ הרוסי, מקסים ליטבינוב, אף נשא נאום בגנף בו חזר על ההבטחה הסובייטית.
אך ההבטחה הרוסית לא סיפקה את אדווארד בנש, נשיא צ'כוסלובקיה, שסבר שאם ברית המועצות תיכנס לצ'כוסלובקיה היא לא תמהר לצאת משם, וכמו כן לא רצה להביא לניתוק הקשרים בין ארצו למעצמות מערב אירופה. גם ריחוקה הגאוגרפי של ברית המועצות יחד עם סירוב פולני-רומני לאפשר לכוחות רוסיים לעבור דרך ארצותיהם היו מקשים על סיוע רוסי אפקטיבי. הממשלה הצ'כוסלובקית נכנעה בחוסר רצון ולמחרת התפטר הקבינט הממשלתי הצ'כי מתפקידו וראש המטה הכללי הצ'כסלובקי, ין סירובי, התמנה לראש הממשלה.
ב-22 בספטמבר נפגש צ'מברלין שנית עם היטלר בגודסברג כשבאמתחתו הסכמתה המאולצת של צ'כוסלובקיה לסיפוח חבל הסודטים לגרמניה[5]. אולם בשלב זה היטלר הקשיח עמדות ונקט ב-1 באוקטובר כתאריך היעד לפינוי השטחים המדוברים מנוכחות צ'כוסלובקית[5]. היטלר הוסיף תנאים נוקשים נוספים ובמיוחד התנאי ש"הצ'כים שיימלטו מהאזורים המסופחים לגרמניה לא יורשו לקחת עימם מאומה, כולל חפצים אישיים". תנאים אלו נועדו להצדיק מראש כיבוש גרמני כולל של צ'כוסלובקיה[5]. ב-24 בספטמבר שב צ'מברלין ללונדון, כשהמלחמה נראתה בלתי נמנעת.
הכנות למלחמה
צ'כוסלובקיה התכוננה למלחמה הצפויה במלוא המרץ, כשהיא מסתמכת על עזרתן של צרפת, של בריטניה ושל ברית המועצות. במסגרת גיוס כללי גויסו חיילי המילואים, ויחד עם הצבא הסדיר עמד מספר החיילים הצ'כוסלובקים על כ-1,800,000 חייל. גם צ'מברלין הכיר בכך שהמאמצים הדיפלומטיים מוצו עד תום ונראה היה שמלחמה היא בלתי נמנעת. אם קודם לכן נהנה צ'מברלין מרוח גבית של רוב הבריטים שסברו שחובה להימנע ממלחמה בגלל 'חבל סודטים מרוחק', הרי כשחזר צ'מברלין לבריטניה גילה שהלך הרוח הציבורי השתנה. העם הבריטי התחיל להפנים שלא מדובר באיום ספציפי על צ'כוסלובקיה אלא באיום קולקטיבי. צ'מברלין החל להיתקל בהתנגדויות ובמחאות אופוזיציונריות בפרלמנט הבריטי, בבית הלורדים ואף בקבינט הממשלתי שלו. גם בעיתונות הבריטית הוא זכה לביקורת חריפה על שהשפיל את עצמו באופן מחפיר בפני היטלר. כמו כן לא עלה בידו של צ'מברלין לשכנע את עמיתו הצרפתי דאלאדיה, ללחוץ על צ'כוסלובקיה להיכנע לדרישותיו החדשות של היטלר שהועלו בגודסברג. דאלאדיה הגיע ללונדון כדי לדון עם צ'מברלין על הסיטואציה החדשה, וב-25 בספטמבר הוחלט להשיב בשלילה לדרישותיו של היטלר. ממשלת בריטניה התחייבה בפני דאלאדיה שהיא תגן על ביטחונה של צרפת במקרה של מלחמה עם גרמניה, וממשלת צרפת בתורה חידשה את התחייבותה לצ'כוסלובקיה לתמיכה בה במקרה של תקיפה.
ב-26 בספטמבר נאם היטלר במועדון הספורט בברלין נאום פרובוקטיבי, בו הציב אולטימטום ואיים ש"או שהוא [בנש] ייענה להצעה הזו [לספח את חבל הסודטים] ויעניק לגרמנים [הסודטים] את החופש שלהם, או שניקח את החופש הזה בעצמנו"[6]. מיד לאחר הנאום הגיע לברלין שליחו המיוחד של צ'מברלין הרייס וילסון, ויחד עם השגריר הבריטי בברלין, נוויל הנדרסון, הוא נפגש עם היטלר, והם ביקשו ממנו לחכות זמן מה כדי לתת לצ'מברלין אפשרות להשפיע על צ'כוסלובקיה להעביר את האזורים המדוברים לידי גרמניה. וילסון והנדרסון מסרו להיטלר את המברקים של צ'כוסלובקיה, צרפת ובריטניה בהם נדחה על הסף האולטימטום שהציב.
לאחר שהנדרסון ווילסון עזבו, הורה היטלר בפני הקבינט שלו על הכנת גרמניה למלחמה, כשהוא מוסיף בצעקה: "צ'כוסלובקיה חייבת להימחק מן המפה!". [דרוש מקור] היום המיועד לפתיחת המתקפה היה מתוכנן מראש ל-1 באוקטובר, אך היטלר הורה לשלוח מידית שבע דיוויזיות ממוכנות לגבול עם צ'כוסלובקיה וחמש דיוויזיות נוספות לגבול עם צרפת, כשהוא מסביר ש"הצבא צריך להיות מוכן לתקוף את צ'כוסלובקיה כבר ב-30 בספטמבר".[דרוש מקור]
ההכנות בצרפת ובבריטניה
גם צרפת ובריטניה התכוננו למלחמה. צרפת הכריזה על גיוס כללי, ו-65 דיוויזיות נשלחו לגבול עם גרמניה. הסיטואציה אז הייתה לטובת צ'כוסלובקיה. צ'כוסלובקיה יחד עם צרפת ריכזו כוחות פי שלושה יותר מגרמניה. הנספח הצבאי של גרמניה בצרפת שלח אזהרה למטה הכללי של הצבא הגרמני אודות ריכוז כוחות צרפתיים גדולים בגבול, לאור העובדה שלגרמניה היו בגבול רק 12 דיוויזיות. עוד הזהיר הנספח הצבאי כי איטליה - עמה היה לגרמניה הסכם לסיוע צבאי במקרה של מלחמה עם צרפת - אינה מראה סימני הכנה למלחמה הצפויה. איטליה הייתה אמורה לתקוף את צרפת מגבולה המשותף עימה, אך היא כלל לא ריכזה כוחות בגבול זה.
גם בבריטניה הוכרזה כוננות גבוהה. חיל האוויר המלכותי והצי המלכותי הבריטי החלו בגיוס חלקי; ניתנו הוראות לחפור מקלטים; ילדי לונדון הוצאו מחוץ לעיר, ואף חלק מהאוכלוסייה האזרחית הבוגרת החלה לצאת מהעיר.
ב-27 בספטמבר נשא צ'מברלין נאום רדיופוני בפני האומה הבריטית. הוא עדכן את האזרחים במצב הקריטי, דיווח על הוראתו לגיוס חלקי, ותיאר את הגורם למלחמה באופן מרוחק ומנוכר:
כמה נורא, דמיוני, לא יאמן הדבר, שאנו נצטרך לחפור שוחות ולמדוד מסיכות-גז כאן, בגלל מריבה במדינה רחוקה בין עמים אודותם איננו יודעים דבר. דומה כי בלתי אפשרי אף יותר שמריבה אשר כבר יושבה עקרונית תהווה עילה למלחמה.
הוא תיאר את מאמציו עד לאותו הרגע להציל את השלום, והוסיף שאפילו עכשיו הוא עדיין מוכן לצאת פעם שלישית לגרמניה אם צעד זה יביא לכינון שלום. הוא סיים את נאומו בהצהרה: "אני איש שמחפש שלום מעמקי ליבי, אך אם אני איווכח לנכון שמעצמה מסוימת רוצה לאיים על העולם באמצעות כוח וטרור, אזי אורֶה על התנגדות מקסימלית לכך". כשצ'מברלין סיים את נאומו, התחושה בבריטניה הייתה, שתוך יממה בריטניה תהיה במלחמה עם גרמניה.
היטלר נרתע
המידע על הכנותיהן המואצות של המעצמות האירופיות למלחמה הגיע עד מהרה להיטלר וסגל שריו. העובדה ששתי המעצמות, צרפת ובריטניה, מתכוננות למלחמה, הדאיגה את היטלר. בנוסף דיווחו מנהיגי הונגריה להיטלר שממשלות יוגוסלביה ורומניה הזהירו את הונגריה, שבמקרה שהונגריה – בהיותה בת ברית של גרמניה – תצטרף למתקפה הגרמנית על צ'כוסלובקיה, הרי שיוגוסלביה ורומניה יפלשו יחד להונגריה. פירוש הדבר היה שהמלחמה תתרחב מיד בתחילתה למדינות הבלקן, התפתחות שהיטלר עוד לא היה מוכן אליה. עד כמה שהיטלר היה נחוש להתקיף את צ'כוסלובקיה, הוא הודאג מהמידע שקיבל.
לכך נוספו לחצים פוליטיים ודיפלומטיים שונים על היטלר. מלך שוודיה מסר מברק לשגריר הגרמני בסטוקהולם, בו הבהיר שאם היטלר לא יחזור בו מהאולטימטום שהציב, אזי גרמניה תישא באחריות למלחמה שתפרוץ. הוא תבע מהיטלר שיחזור בו מהתאריך שניתן באולטימטום (ה-1 באוקטובר) וידחה את האולטימטום בעשרה ימים לפחות. הוא סיים באזהרה שהרכב הכוחות הנוכחי אינו מותיר לגרמניה סיכויים לנצח במלחמה.
גם נשיא ארצות הבריתפרנקלין דלאנו רוזוולט קרא להיטלר, במברק לברלין, שלא לצאת למלחמה. הוא אמנם נתן להיטלר להבין שארצות הברית לא מתכוונת להתערב במקרה של מלחמה, אך עם זאת ביקש שהיטלר יתפשר בדרכי שלום, ולא יגרור את אירופה למלחמה. בנוסף למברק הנשיאותי, הזהיר גם השגריר הגרמני בוושינגטון, הנס דיקהוף, שאם בריטניה תיגרר למלחמה, האומה האמריקאית תתייצב לצדה, משמע - במקרה של מלחמה בין גרמניה לבריטניה, ארצות הברית תסייע לבריטניה אך לא תילחם לצידה[7]. השגריר הוסיף כי הוא מקווה שמנהיגי ארצו יבינו את התוצאות העלולות לנבוע ממלחמה, וכי לא יפעלו בפזיזות.
רוב הגנרלים מהמטה הכללי הגרמני סברו שאין זה הזמן המתאים להתקיף את צ'כוסלובקיה. האדמירל הגרמני אריך רדר יעץ להיטלר שלא לפתוח במלחמה. היטלר, שהכיר בכך שמלחמה אינה רצויה במצב הנוכחי, שלח בליל ה-27 בספטמבר מסר מרגיע לצ'מברלין, ובו ביטל במרומז את החשש שבכוונתו לכבוש את צ'כוסלובקיה כולה מעבר לחבל הסודטים, ואף הוסיף שלאחר שגרמניה תקבל מה שמגיע לה, היא מוכנה לערב בעצמה את הגבולות החדשים של צ'כוסלובקיה.
צ'מברלין נאחז במסר המרגיע של היטלר, ובתגובה הצהיר על מוכנותו להגיע פעם נוספת לגרמניה לצורך דיון מחודש. הוא הציע שראשי ממשלות גרמניה ובריטניה יתכנסו יחד עם עמיתיהם מצרפת ואיטליה לוועידה משותפת, בה ינסו למצוא פתרון למשבר, הצעה שרקמה עור וגידים בועידת מינכן.
בוועידת מינכן הציג מוסוליני, ראש ממשלת איטליה, הצעה לפתרון המשבר. ההצעה, שהייתה פרי עטם של הגרמנים שתורגמה לאיטלקית, הוצגה על ידו – בהכוונתו של היטלר – כהצעה איטלקית עצמאית ונייטרלית, האמורה לפתור את המשבר. ההחלטה שהתקבלה בוועידה נודעה כ"הסכם מינכן". נציגי צ'כוסלובקיה כלל לא השתתפו בוועידה, ורק הוזמנו אליה כדי להמתין בחדר צדדי, ולקבל לידיהם את ההחלטות שיתקבלו. כך יצא שבוועידה בה נחתם גורל צ'כוסלובקיה, נציגיה כלל לא נכחו. גם נציגי ברית המועצות לא הוזמנו לוועידה.
ההסכם, עליו חתמו מנהיגי ארבע המדינות, הכתיב למעשה כניעה מלאה לדרישותיו של היטלר, למעט הארכת תאריך סיום הסיפוח עד ל-10 באוקטובר. עקרונות ההסכם כללו, בין היתר, סיפוח מידי של אזורים בעלי רוב גרמני, קביעת גורל אזורים בעלי מיעוט גרמני גדול באמצעות משאלי עם והתחייבות צרפת ובריטניה לערוב לגבולותיה החדשים של צ'כוסלובקיה.
הסכם מינכן נרשם כאחד ההסכמים הידועים לשמצה בהיסטוריה, ונחשב לאחד הגורמים העיקריים שהביאו בסופו של דבר לפרוץ מלחמת העולם השנייה. תוצאותיו המידיות היו סיפוח חבל הסודטים ואזורים אחרים לגרמניה, סיפוח שהיה הצעד הראשון והמשמעותי בתהליך ההשתלטות של גרמניה על צ'כוסלובקיה.
צ'מברלין חוזר לבריטניה
צ'מברלין בחזרתו ממינכן ב-30 בספטמבר 1938 אוחז את פיסת הנייר שבה התחייבות של בריטניה וגרמניה שלא לצאת למלחמה זו כנגד רעותה
צ'מברלין נועד עם היטלר גם באופן פרטי, לפני חזרתו לבריטניה, כשבפגישה הביע צ'מברלין את תקוותו שצ'כוסלובקיה לא תעכב את מימוש ההסכם, וביקש ש"גם אם יהיו סכסוכים מקומיים קטנים, לא תגיב גרמניה ב'הפצצת פראג, בירת צ'כוסלובקיה' ".[דרוש מקור] הוא גם הביע את תקוותו שההסכם יביא לייצוב המצב הפוליטי באירופה. לפי הצעתו של צ'מברלין, נחתם גם הסכם נוסף עליו חתמו הוא והיטלר, ובו מובטחים היחסים הידידותיים בין בריטניה לגרמניה, ושכל שאלה שנוגעת באינטרסים של שתי המדינות תיפתר בדרכי שלום.
צ'מברלין התקבל בבריטניה בהתלהבות, והבריטים הצדיעו ברחובות לראש ממשלתם ש'הציל את השלום'. הוא נשא נאום קצר בו אמר את המשפט המפורסם שלו: "ידידי הבריטיים, אני שמח לבשר לכם שזכינו בשלום עם כבוד".[דרוש מקור] גם בהרבה מדינות נוספות הדעה הרווחת הייתה שצ'מברלין הביא שלום.
כניעת צ'כוסלובקיה
לאחר שנמסר תוכנו של הסכם מינכן לבנש, הוא כינס את הקבינט הצ'כוסלובקי בארמון הרג'ין בפראג, כדי לדון בסיטואציה החדשה שנוצרה. לאחר שהתברר שבריטניה וצרפת לא יבואו לעזרת צ'כוסלובקיה במקרה שתותקף, והן אף ילחצו עליה לקיים את ההסכם, הברירה היחידה שנותרה הייתה כניעה. ב-30 בספטמבר, אחר הצהריים, הכריז ראש ממשלת צ'כוסלובקיה, הגנרל סירובי, שהכניעה נכפתה על ממשלת צ'כוסלובקיה, וליווה את הכרזתו במחאה חריפה נגד העולם החופשי. הוא אמר: "ידידותינו ובנות בריתנו נטשו אותנו, נשארנו לבד". ממשלת צ'כוסלובקיה הייתה מאוכזבת ממה שראתה כבגידה של צרפת ובריטניה. הצ'כוסלובקים לא נמנעו מלהזהיר את בריטניה וצרפת שישלמו בארצותיהן הן על עזיבת צ'כוסלובקיה.
השלכות מדיניות צרפת ובריטניה
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: קטע זה הוא פרשנות ללא הבאת מקורות לטענות הכתובות בו.
בדיעבד התברר שוועידת מינכן הייתה אחת הגורמים למלחמת העולם השנייה. ועידת מינכן נתפסת כטעות אסטרטגית היסטורית של מדינות המערב ובמיוחד של צ'מברלין. תערובת של הססנות ופייסנות גרמה לצ'מברלין לוותר להיטלר פעם אחר פעם. התוצאה המיידית של מדיניות זו הייתה פירוק צ'כוסלובקיה וקריעתה לגזרים, והתוצאה ארוכת הטווח הייתה הכנסת העולם למלחמת עולם שנייה בת שש שנים שבהן נזרעו החורבן וההרס הגדולים בהיסטוריה.
בבסיס התובנה שוועידת מינכן גרמה למלחמת העולם השנייה, עומדת ההסתברות שההתכופפות של צרפת ובריטניה הייתה החמצת ההזדמנות המצוינת האחרונה להכניע את גרמניה הנאצית. מומחים רבים סבורים שאילו צרפת ובריטניה לא היו נוטשות את צ'כוסלובקיה ומתפייסות עם היטלר, גרמניה הייתה נשברת והיטלר היה מצמצם את גחמותיו. אמנם היטלר איים במלחמה, אם דרישתו לסיפוח חבל הסודטים לא תמולא; אך גרמניה הנאצית עוד לא הייתה מוכנה אז למלחמה כוללת, מה שהיה מונע מהיטלר לממש את איומו. לחלופין, אם הוא היה פותח במלחמה, סבורים מומחים צבאיים והיסטוריונים, שגרמניה לא הייתה מנצחת בה, ובזמן קצר יחסית היא הייתה יכולה להיות מובסת.
צ'כוסלובקיה בעצמה הייתה מסוגלת להגנה עצמית אקטיבית ואפקטיבית נגד מתקפה גרמנית. הגבול הצ'כי עם גרמניה היה מבוצר מאוד, והצבא הצ'כי היה מאומן ומצויד היטב. כך, שצ'כוסלובקיה הייתה יכולה להתמודד ביעילות נגד הדיוויזיות הגרמניות בגבולה, לפחות למשך זמן מספיק שצרפת, בריטניה וברית המועצות תהיינה מוכנות לבוא לעזרתה כנגד גרמניה. אם גרמניה הייתה פותחת אז במלחמה, היו צרפת ובריטניה מביסות אותה בקלות.
אך המדיניות של צ'מברלין ולהיטותו להשיג את השלום בכל מחיר, כמו גם האסטרטגיה הפוליטית קצרת הרואי שלו, הן אלה שהביאו עוד קודם לכן לאנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה), ולפירוקה של צ'כוסלובקיה בוועידת מינכן. לאחר מכן הדרך הייתה סלולה להיטלר לכיבוש מדינות נוספות באירופה, וגם נשאר לו מספיק זמן להתכונן למלחמת עולם ולכיבוש מרכז אירופה. צ'מברלין שגה שגיאה פוליטית-היסטורית, במדיניותו הפייסנית המסוכנת כלפי היטלר.
השפעת מדיניותו של צ'מברלין לגבי ברית המועצות
שגיאה פוליטית חמורה נוספת עשה צ'מברלין ביחסו לברית המועצות. אם מפני חשדנותו כלפי ברית המועצות ואם מפני שנאתו לסטלין, שליטהּ, העובדה שמידר את ברית המועצות מהתערבות בקונפליקט הגרמני-צ'כוסלובקי, הייתה טעות היסטורית חמורה. צ'מברלין לא ראה לנכון לשתף את ברית המועצות בדיונים עם היטלר בוועידת מינכן, ואף לא לדווח לה ולהיוועץ עימה. ודאי שהוא התנגד לכך שברית המועצות תגן באופן אקטיבי על מדינה אירופאית. אי מעורבותה של ברית המועצות החליש את עמדות העולם המערבי, מה ששיחק לידיו של היטלר. בנוסף לכך, יש הרואים במדיניותו הנוקשה של צ'מברלין נגד ברית המועצות, את הכשרת הקרקע להסכם ריבנטרופ–מולוטוב, שחתמה ברית המועצות עם גרמניה כמה חודשים מאוחר יותר. הנתק בין ברית המועצות לבין מדינות המערב העמיק לאחר ועידת מינכן, ומסתבר שסטלין נטר על יחסו המזלזל של צ'מברלין, כדי לתת זמן לברית המועצות להתחזק צבאית עשה את הצעד של כריתת ברית עם גרמניה, ולאחר מכן אף השתתף בחלוקת פולין הכבושה (כמעט ללא מלחמה מצד ברית המועצות).
קיום הסכם מינכן
על אף שגרמניה קיבלה את כל מה שדרשה, הרי אם מצידה של צ'כוסלובקיה ההסכם קויים במלואו אף שמעולם לא חתמה עליו, הרי שמצידן של צרפת, בריטניה וודאי של גרמניה, שיזמו את ההסכם, חתמו עליו וכפו אותו על צ'כוסלובקיה, ההסכם כלל לא קויים. אף פעם לא נערכו משאלי עם באזורים עליהם סוכם על כך. הצוות הבינלאומי שהיה אמור לפקח על קיומו המלא של ההסכם, העביר את השטחים שהיטלר דרש ללא כל משאל עם וללא היסוס. מאוחר יותר גם לא קיימו צרפת ובריטניה את התחייבותן לערב לגבולותיה החדשים של צ'כוסלובקיה. הן כמעט לא התערבו יותר, ונתנו לגרמניה לקרוע עוד ועוד טריטוריות צ'כוסלובקיות עד לפירוקה המוחלט ומחיקתה ממפתאירופה. כשהן כן התערבו היה זה בכיוון ההפוך של התחייבותן – קידום הפירוק, ולא מניעתו.
ביצוע החלטות ההסכם
תוך ימים ספורים מחתימת ההסכם וכניסת כוחות צבא גרמניה לחבל הסודטים, כבר שלטה גרמניה על החלק הגדול של אזור הסודטים. בסופו של דבר, גרמניה קיבלה שטח של כ-39,000 קמ"ר ללא ירייה אחת. לא רק שטח גדול וכרבע מאוכלסייתה איבדה צ'כוסלובקיה, אלא גם חלק גדול מהתעשייה הכבידה שלה, כי המפעלים הגדולים של התעשיות העיקריות היו מרוכזים כמעט כולם באזור שסופח לגרמניה. כמו כן נחשפה צ'כוסלובקיה בגבולה עם גרמניה לגמרי, ללא כל קו הגנה כלשהו, מה שהיה איום אסטרטגי משמעותי בשביל צ'כוסלובקיה. כל הגבול המבוצר וקו ההגנה המפורסם שבנו הצ'כים בגבול עם גרמניה, שהיה קו ההגנה החזק באירופה אחרי קו מאז'ינו, בוטל בעצם סיפוח הסודטים. היה זה, כאמור, השלב הראשון בפירוקה הטוטלי של צ'כוסלובקיה כולה.
התפרקות צ'כוסלובקיה
דרישות הונגריה ופולין
אחרי שגרמניה סיפחה לעצמה את חבל הסודטים, גם הונגריה תבעה מארבעת המנהיגים שחתמו על הסכם מינכן, שצ'כוסלובקיה תחזיר את האזורים שנלקחו ממנה בתום מלחמת העולם הראשונה. מנהיגי צ'כוסלובקיה היו נחושים הפעם לא להיכנע יותר ולהתנגד לדרישות הטריטורליות, גם אם ארבעת המנהיגים ידרשו זאת. הנשיא הצ'כוסלובקי בנש נתן להבין שהוא לא יתן לכפות עליו שוב ויתורים.
ביום רביעי, ה-5 באוקטובר נודע כי נשיא צ'כוסלובקיה אדווארד בנש התפטר. רשמית נמסר שהוא התפטר בגלל אי סבילותו את המשך הלחצים הצפויים מצד צרפת ובריטניה נוכח הדרישה ההונגרית, והוא הציע על כך את התפטרותו; אך הסיבה האמיתית להתפטרות הייתה דרישה תקיפה מכיוון ברלין. בנש אף ברח מצ'כוסלובקיה ללונדון ימים ספורים לאחר ההתפטרות, בעקבות מידע מודיעיני שהגיע לארגוני הביון הצ'כיים, על תוכנית גרמנית לחסל את בנש.
התפטרותו של בנש שהיה איש מוערך, מדינאי מוכשר ובעל כישרון מנהיגות מבריק, הייתה מכה קשה בעבור צ'כוסלובקיה כולה. השאלה שנשאלה בפי ההמון הצ'כוסלובקי הייתה: "אם בנש אינו הנשיא, מי ינהל וינהיג את צ'כוסלובקיה בתקופת המשבר הזאת?". ואכן, זה מה שרצו בברלין להשיג. ההתפטרות של בנש הייתה התקדמות ניכרת בדרך לחיסולה של צ'כוסלובקיה.
באופן ארעי הועברה הנשיאות לידי ראש ממשלת צ'כוסלובקיה הגנרליאן סירובי, וכמה שבועות מאוחר יותר מונה נשיאבית המשפט העליון בצ'כוסלובקיה, ד"ר אמיל האכה, לנשיא, והממשלה התחלפה. הממשלה החדשה שינתה את המדיניות הנחושה של בנש, והיא החלה לרַצות את היטלר. מנהיגיה החדשים של צ'כוסלובקיה ציפו שבדרך זו היטלר יתרצה ולא יחסל את שאריות המדינה. אחד הצעדים במדיניות זו היה התרת המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה. מיעוטים אתניים שונים שתחת שלטונו המבוסס של בנש, לא העזו להרים את ראשם, החלו עתה לדרוש חופש פוליטי.
ההונגרים והפולנים שהיו בצ'כוסלובקיה החלו לגלות לאומנות, בהרגישם שהזמן הנכון לכך הגיע.
סיפוח שטחים להונגריה ולפולין
הונגריה ופולין תבעו שתיהן מצ'כוסלובקיה טריטוריות שונות. הונגריה תבעה את סלובקיה ואת זקרפטיה, ופולין תבעה חלקים משלזיה ואת אזור העירטשן. שתיהן איימו במלחמה אם דרישותיהן לא ימולאו. ממשלת צ'כוסלובקיה לא הייתה נכנעת לדרישות, אילולא התערבותם של ארבעת המנהיגים שחתמו על הסכם מינכן, אשר דרשו שצ'כוסלובקיה תתפשר. לממשלה הצ'כוסלובקית לא נשארה כל ברירה, ופולין קיבלה שטח של כ-1900 קמ"ר בסביבות העיר טשן, עם אוכלוסייה של כ-300,000 תושבים שרובם היו צ'כים ורק מיעוטם פולנים. שר החוץ של צ'כוסלובקיה, ד"ר קרופטה אמר לשר החוץ של פולין יוזף בק: "על טשן תשלמו בוורשה".[דרוש מקור] אמירה שאכן התגשמה כשנה מאוחר יותר בתחילת מלחמת העולם השנייה, כשפולין נכבשה על ידי גרמניה.
ב-2 בנובמבר נועדו שרי החוץ של "ארבעת הגדולות" – כינוין של גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה בעת ועידת מינכן – בווינה, והחליטו לכפות על צ'כוסלובקיה למסור חלקים גדולים מסלובקיה (בעיקר את דרום סלובקיה) ומזקרפטיה, בהם גרו הונגרים רבים, לידי הונגריה. כ-20,000 קמ"ר מצ'כוסלובקיה סופחו להונגריה, עם אוכלוסייה של כחצי מיליון תושבים. בחודש נובמבר נכנס צבא הונגריה לשטחים והשתלט עליהם, כשצבא צ'כוסלובקיה נסוג במהירות לשרידי המדינה.
כניעתה של ממשלת צ'כוסלובקיה
על אף שכאמור, הממשלה הצ'כית החדשה השתדלה לספק את הדרישות הגרמניות ככל שיכלה, היטלר לא הסתפק בכך. אחרי סיפוח השטחים הגדולים להונגריה ופולין, הוזמן שר החוץ החדש של צ'כוסלובקיה, ד"ר חוואלקובסקי על ידי שר החוץ של גרמניה, יואכים פון ריבנטרופ, לבוא לברלין, וכשהגיע הציע לפניו את דרישותיו של היטלר. ריבנטרופ הקדים ואמר את המשפט: "הפיהרר הציל את צ'כוסלובקיה מחיסול מוחלט!".[דרוש מקור] הפיהרר, המשיך ריבנטרופ, דרש כי
ריבנטרופ סיים את דבריו באיום: "אם צ'כוסלובקיה לא תקבל תנאים אלה, היא צפויה לתוצאות קטסטרופליות!".[דרוש מקור] שר החוץ הצ'כוסלובקי לא העז להתנגד לדרישות מרחיקות הלכת.
סלובקיה עצמאית
בעיה אתנית גדולה בצ'כוסלובקיה הייתה האומה הסלובקית. החלקים המרכזיים שהרכיבו את צ'כוסלובקיה היו צ'כיה וסלובקיה (ומכאן שמה). אמנם, במשך 20 שנות קיומה של צ'כוסלובקיה הייתה סלובקיה חלק בלתי נפרד מצ'כוסלובקיה; אך במצב החדש שנוצר גם הסלובקים התחילו לדרוש אוטונומיה רחבה יותר במסגרת הרפובליקה הצ'כוסלובקית. בעצם, סלובקיה כולה הייתה כלולה בדרישת ההונגרים מצ'כוסלובקיה, אך היטלר מנע זאת מההונגרים, ונתן להם לכבוש רק את חלקיה הדרומיים. תוכניתו לגבי צפון סלובקיה הייתה שתתנתק מצ'כוסלובקיה, תקבל עצמאות, ותוקם בה ממשלת בובותפשיסטית, שתפעל לפי הוראותיו. דבר זה שירת את האינטרסים שלו יותר מאשר אם הונגריה תשתלט על סלובקיה כולה. מרד סלובקי בממשלה הצ'כוסלובקית היה רצוי, אם כן, בעבור גרמניה הנאצית שהתכוונה לפרק כליל את צ'כוסלובקיה, ועל כן השתמש היטלר בסלובקים ועודד אותם לחתור תחת ממשלת צ'כוסלובקיה ולדרוש עצמאות. הממשלה הנאצית הגרמנית עודדה את הנאצים הסלובקיים להתמרד בממשלה הצ'כוסלובקית, וכשזה אכן קרה, עמדה הממשלה הצ'כוסלובקית בחוסר אונים.
סלובקיה מקבלת אוטונומיה רחבה
מפקד הלופטוואפה של צבא גרמניה, הרמן גרינג, נועד עם שני מנהיגים סלובקים, שניו מאך ופרדיננד דורצ'אנסקי, והדריך אותם כיצד לתבוע אוטונומיה רחבה ביותר. כמו כן, נפגש ריבנטרופ עם לאומנים סלובקים, ועודדם לתבוע אוטונומיה בתקיפות מממשלת צ'כוסלובקיה. במקביל, גם היטלר עצמו נפגש עם פרופסור וואיטך טוקה, אחד הלאומנים הסלובקים הגדולים באותה תקופה. טוקה היה אויב מושבע של הצ'כים, ולוחם מפורסם למען זכויות הסלובקים. הוא אף הורשע על ידי בית משפט צ'כי, בראשית שנות קיומה של צ'כוסלובקיה, בבגידה, ונגזרו עליו 15 שנות מאסר. טוקה הגיע להיטלר עם בקשה מוכנה: ש"הפיהרר יפעל לעצמאותה של סלובקיה". הוא אמר להיטלר: "אני שם את גורל עמי בידכם". היטלר שהיה מרוצה היתמם בערמומיות, ואמר שאילו ידע על רצונו של העם הסלובקי בעצמאות הוא כבר היה משיג זאת מזמן, עוד בועידת מינכן; אך גם עכשיו, אמר היטלר, עדיין לא מאוחר, והוא ידאג לעצמאות סלובקיה. טוקה הודה כשהוא התרגש ואמר: "זה היום היפה בחיי".
כשטוקה חזר לצ'כוסלובקיה הוא עוד יותר התאמץ להסית ולהזין את הלאומנות הסלובקית. בסופו של דבר לא נשארה כל ברירה לממשלה הצ'כוסלובקית, והיא אישרה אוטונומיה רחבה ביותר, עם ממשל סלובקי עצמאי, שהוקם בפרלמנט הסלובקי בברטיסלאבה, במסגרת הרפובליקה הפדרלית של צ'כוסלובקיה.
ממשלת צ'כוסלובקיה נוקטת אמצעים דרסטיים
מרד בזקרפטיה
את מה שעשו הגרמנים בסלובקיה, עשו גם בזקרפטיה. האוכלוסייה בחלק של זקרפטיה שעוד לא סופח להונגריה, הייתה מורכבת ממיעוטים של רוסינים, אוקראינים והונגרים. הגרמנים עודדו את המיעוטים השונים לחולל פרובוקציות, ובכך לתת עילה לגרמניה להתערב צבאית בקונפליקט. האוקראינים אכן דרשו מממשלת צ'כוסלובקיה אוטונומיה של זקרפטיה בדומה לסלובקיה. ההונגרים על גבול הונגריה-צ'כוסלובקיה ביצעו מספר פרובוקציות, וכשהצבא הצ'כי ירה לעבר שומרי הגבול ההונגריים, זה נתן להם עילה לתקוף בסיסי צבא צ'כיים על הגבול. כך התחוללו חילופי אש נקודתיים רבים, שאמנם לא הגיעו בדרך כלל לקרבות ממשיים, אך היו מספר חילופי אש שכן הפכו לקרבות של ממש. בשני מקרים דומים שאירעו בסביבות הערים מונקאץ' ואונגוואר, שם היו בסיסי צבא הונגריים (לאחר שהערים הללו סופחו מצ'כוסלובקיה להונגריה), הצבא ההונגרי המטיר באש את הצבא הצ'כי. הצבא הצ'כי הגיב בהפצצות כבידות ובמבצעים צבאיים מסיביים. הצבא הצ'כי נכנס באחת הלילות בתוך מונקאץ', עם טנקים ותותחים כבדים, וירה לכל עבר, כשהוא מסב נזק משמעותי לצבא הונגריה. אך עם זאת, בדרך כלל נמנעה הממשלה הצ'כוסלובקית מקונפליקטים צבאיים, מאחר שהיא הייתה בין הפטיש לסדן, כשמחד, הבלגה מול הפרובוקציות האלימות הייתה מעודדת את המרד עוד יותר, ומאידך, תגובה תקיפה הייתה נותנת עילה מספקת להיטלר להתערב.
נשיא צ'כוסלובקיה מתעשת
ב-6 במרץ1939, החליט נשיא צ'כוסלובקיה, האכה, סוף־סוף, לנקוט באמצעים מעשיים דרסטיים. האכה דחה בתקיפות את הדרישה לאוטונומיה של זקרפטיה, ושלושה ימים אחר כך, הורה על פירוק הממשל העצמאי הסלובקי, וביטול האוטונומיה הסלובקית. כמו כן, הממשלה הצ'כוסלובקית הורתה לעצור את ראש הממשלה הסלובקי הכומריוזף טיסו, את סגנו דורצ'אנסקי, את טוקה ומספר מנהיגים סלובקיים לאומניים נוספים. במקביל, הוכרז מצב חירום ברחבי סלובקיה.
סלובקיה מכריזה עצמאות מלאה
הצעדים הדרסטיים של ממשלת צ'כוסלובקיה נתנו להיטלר את ההזדמנות לה חיכה, והוא התערב מיידית. היטלר מינה את נציג סלובקיה בממשלת צ'כוסלובקיה, קרל סידור, לראש הממשלה העצמאית של סלובקיה, וכאשר התכנס הקבינט הסלובקי, נכנסו נציגי גרמניה, ותבעו שהפרלמנט הסלובקי יכריז על עצמאות של סלובקיה. סוכנים מיוחדים של גרמניה הצליחו גם לשחרר את טיסו ממעצרו, והוא – אף על פי שכבר לא היה חבר פרלמנט – דרש מסידור לכנס את הקבינט לדיון דחוף, בו מסר טיסו שהגנרל בירקל, הגאו לייטר באוסטריה מטעם גרמניה לאחר האנשלוס, הודיע לו שהיטלר הזמין אותו לדיון בברלין, כשהוא מזהירו שאם ידחה את ההזמנה מוכנות כבר שתי דיוויזיות גרמניות לפלוש לסלובקיה, ואז סלובקיה תחולק בין הונגריה לגרמניה.
כשטיסו הגיע יחד עם סגן ראש הממשלה הסלובקי, דורצ'נסקי, לברלין, הוא נועד עם היטלר, ריבנטרופ וראשי הצבא הגרמני, בראוכיטש וקייטל. היטלר הוכיח את טיסו על כפיית הטובה מצד הממשלה הסלובקית, אחרי שדאג לאוטונומיה של סלובקיה.
הצורך בלחץ המסיבי שנדרש היטלר להפעיל על מנהיגי סלובקיה להכריז על עצמאות, נבע מכך, שהם היססו לבצע את הצעד. אף שהם רצו בכך, הם סברו שיהיה זה מוקדם מדי להכריז עצמאות כשעדיין אין כל תשתית כלכלית, צבאית וממשלתית לקיום עצמאי. היטלר, אם כן, הפעיל לחץ כבד על טיסו, ואיים שאם לא תכריז ממשלת סלובקיה על עצמאות, הוא לא ידאג יותר לטובתה של סלובקיה. ריבנטרופ הוציא גם מסמך, שלדבריו קיבל אותו בו ברגע, ובו דווח על כך שהצבא ההונגרי כבר עבר את הגבול הסלובקי-הונגרי, ופלש לסלובקיה. הדיווח הכוזב, נוצר ללחוץ על טיסו. לטיסו לא נשארה ברירה.
כשטיסו חזר לסלובקיה ב-14 במרץ הוא הציג לפני הפרלמנט מסמך שנכתב בידי הגרמנים, כנוסח להכרזת עצמאות. חברי הפרלמנט ויתרו על דיון בעניין, לאחר שנציגים גרמניים שנכחו בפרלמנט הזהירו שעיכובים יביאו את גרמניה לכבוש את סלובקיה מיידית, קיבלו את הנוסח שהוצע והכריזו על עצמאות.
אחרי שסלובקיה נותקה מצ'כוסלובקיה, פנה היטלר לביצוע השלב האחרון של פירוק צ'כוסלובקיה. כצעד מקדים לכיבוש השרידים של צ'כוסלובקיה, גרמניה הנאצית הכשירה את השטח לכך. סוכנים גרמנים עוררו פרובוקציות שונות בערים הגדולות של מוראביה ובוהמיה. הממשלה הורתה שלא להגיב עליהן, כדי לא לתת עילה להיטלר לכבוש את צ'כוסלובקיה. בנוסף, שר התעמולה הגרמני יוזף גבלס הציף את התקשורת הגרמנית, בדיווחים פיקטיביים, שנועדו להציג את הצ'כים כרודפים את הגרמנים בצ'כיה.
באווירה עכורה זאת הוזמן נשיא צ'כוסלובקיה, האכה, על ידי היטלר, ל'התייעצויות' בברלין. האכה קיווה שלפחות יוכל לפעול אצל היטלר שלא יפגע יותר בצ'כיה. הוא לא העלה בדעתו את מה שעתיד לקרות בפגישתו עם היטלר. ב-15 במרץ בשעה 1 בלילה, נפגשו האכה וחוואלקובסקי, שר החוץ של צ'כוסלובקיה, עם היטלר. יחד עם היטלר נכחו בפגישה ריבנטרופ, הרמן גרינג ועוד כמה מראשי הצבא הגרמני. לאחר שהיטלר פתח במונולוג ארוך בו הוא התקיף בחריפות את המנהיגים הקודמים של צ'כוסלובקיה, מסריק ובנש, על שהתנכלו למיעוט הגרמני בצ'כוסלובקיה, הוא אמר להאכה שכבר יומיים קודם לכן הוא נתן הוראה למפקדי הצבא הגרמני, להתקיף את צ'כוסלובקיה ולספחה לרייך השלישי. האכה וחוואלקובסקי נותרו הלומים. היטלר לא חיכה לתגובתם והמשיך לומר שכבר עכשיו הצבא הגרמני פלש לצ'כוסלובקיה בנקודות מסוימות, ומחר בשעה 6 בבוקר הכוחות הגרמניים יפלשו לצ'כיה מכל הכיוונים. היטלר סיים שנשארו 2 אופציות: או שצ'כוסלובקיה תתנגד, ואז הצבא הצ'כי יובס ברוטלית, או שהממשלה הצ'כוסלובקית תיכנע לכיבוש הגרמני וכך צ'כיה תקבל זכויות אוטונומיות מסוימות במסגרת הרייך הגרמני. היטלר טרח לציין שהוא עושה זאת, "לטובת האינטרס של העם הצ'כי", מאחר שבמקרה של מלחמה, הצבא הצ'כי יובס תוך פחות מ-48 שעות, והצ'כים לא יהנו מפריבילגיות אוטונומיות כלשהן.
האכה ניסה להתחמק והסביר שבאמצע הלילה אין לו שום אפשרות להתייעץ עם שרי הקבינט בפראג, ולדאוג לכך שאכן הצבא הצ'כי לא יתנגד. אך היטלר סירב לחכות, והוא שלח את האכה וחוואלקובסקי לחדר צדדי בו יחליטו מה צעדיהם הבאים. בחדר כבר המתינו להם ריבנטרופ וגרינג, והם החלו ללחוץ במתודות שונות ואיומים על שני המנהיגים להסכים לדרישותיו של היטלר. הם גם הציגו מסמך שהכינו קודם לכן שתוכנו היה: "על רקע המתח שנוצר בצ'כוסלובקיה בשבועות האחרונים, הגיעו המנהיגים הצ'כיים, האכה וחוואלקובסקי, לברלין, ופנו לפיהרר בבקשה שייקח בידיו את השלטון על העם הצ'כי. הפיהרר הסכים לבקשה זאת, וסיפח את צ'כיה תחת שלטון גרמניה". הם תבעו מהאכה וחוואלקובסקי לחתום על המסמך. כשהאכה התנגד לחתום על המסמך הם איימו שמטוסי קרב גרמניים ימחקו מחצית מפראג כבר בתחילת הקרבות, וכי מאות מטוסים מוכנים לצאת להפצצות מסיביות על ערים צ'כיות. האכה לא סבל זאת יותר, והתעלף במקום. ההתעלפות הפתיעה אותם והם חששו מפרסום צפוי שהם רצחו את נשיא צ'כוסלובקיה; אך לאחר שהוזעק רופא למקום, האכה התעורר וחזר לעצמו. לאחר מכן, האכה נאלץ להתקשר עם הקבינט שלו, והזהירם שלא להתנגד ולהיכנע. בשעה 4 לפנות בוקר של ה-15 במרץ הוא וחוואלקובסקי חתמו על מסמכי הכניעה שהכינו הגרמנים והיטלר הוסיף את חתימתו. בכך צ'כוסלובקיה נמחקה רשמית ממפת אירופה.
שעתיים מאוחר יותר צבא גרמניה פלש לצ'כיה, ותוך שעות ספורות השתלט על כל צ'כיה, ללא שום התנגדות. עוד באותו יום היטלר הגיע לפראג ועלה לנאום בארמון הרג'ין, נאום שבו הצהיר על כך שצ'כיה סופחה לגרמניה. הוא הוסיף שהעם הצ'כי יהנה מאוטונומיה תרבותית ולשונית, אך כל הטריטוריות הצ'כיות שהן מוראביה, בוהמיה ושלזיה, יהיו תחת שלטון גרמניה. הפוליטיקאי הגרמני, קונסטנטין פון נויראט מונה לפרוטקטור של השטחים הצ'כיים הכבושים; מנהיג הגרמנים בחבל הסודטים, קונראד הנליין מונה לראש האדמיניסטרציה האזרחית, וקרל הרמן פרנק מונה לניהול מדיניות החוץ הפוליטית.
הונגריה כובשת את זקרפטיה
מה שהסלובקים עשו בסלובקיה, עשו גם האוקראינים בזקרפטיה, ואחרי שסלובקיה הכריזה עצמאות, הכריזו על החבל כעל מדינה עצמאית חדשה בשם "זאקארפאטסקיה אוקראאִינה", ולעיר בירתה הוכרזה העיר חוסט. הצבא הצ'כי עזב במהירות את זקרפטיה, מאחר שסלובקיה הפרידה בינה לצ'כיה, והוא היה מוצא את עצמו מכותר. אך המדינה החדשה לא החזיקה מעמד יותר מימים ספורים, וצבא הונגריה פלש לחלקים של זקרפטיה שעוד לא סופחו אליה. בשעה 6 בבוקר ה-15 במרץ, בדיוק באותה שעה שהגרמנים נכנסו לצ'כיה ממערב, נכנסה הונגריה לזקרפטיה בדרום-מזרח, וכבשה את השאריות של זקרפטיה. האוקראינים המעטים שהתנגדו לצבא ההונגרי, חוסלו במהירות. גם פנייה שהאוקראינים שיגרו להיטלר, להגנה מפני הונגריה, לא נענתה כלל. הצבא ההונגרי השתמש בכלים פרימיטיביים ביותר, בהתחשב בעובדה שלא היה מי שיתנגד לו.
ההשלכות הפוליטיות של חלוקת צ'כוסלובקיה בצרפת ובריטניה
ממשלות צרפת ובריטניה לא עשו דבר למנוע את פירוק צ'כוסלובקיה וכיבוש צ'כיה על ידי גרמניה. בצרפת ובבריטניה התחוללו מחאות אדירות, והושמעה ביקורת חריפה נגד צ'מברלין ודאלאדיה. היטלר ומוסוליני לעגו למנהיגי צרפת ובריטניה בגלוי. כששגריר צרפת בברלין רצה למסור לריבנטרופ מסמך מחאה מממשלת צרפת נגד כיבוש צ'כיה, ריבנטרופ התחמק מלפגשו, וכשהוא מסרו למזכיר המדיני של גרמניה, פון ווייצזקר, במקום לריבנטרופ, הוא זרק המסמך חזרה בזלזול.
בבריטניה, ראו את צ'מברלין כאחראי הישיר לפירוק. צ'מברלין כבר הכיר בכך שהוא שגה בהתנהלותו מול היטלר. ב-18 במרץ, שלושה ימים לאחר שצ'כוסלובקיה נמחקה, הוא נאם נאום בו הוא אזר אומץ להגיד שהיטלר הטעה אותו, והוא הצהיר שלהבא בריטניה תשתמש בכל כוחה להתנגד בתקיפות נגד כל תוקפנות בעתיד. מאוחר יותר נועדו דאלאדיה וצ'מברלין, וצ'מברלין הציע לחתום על ברית הגנה משותף לצרפת, בריטניה, ברית המועצות, פולין, רומניה וטורקיה, וכך ליצור גוש חוסם לגרמניה הנאצית. ההצעה הייתה על רקע פנייתו של שר החוץ הרוסי מקסים ליטבינוב לצ'מברלין לחתום על ברית הגנה דומה. ברית המועצות כבר פנתה בעבר לבריטניה לחתום על הצעות דומות, אך אז היא נדחתה, בעקבות התנגדותו של צ'מברלין לשיתוף פעולה עם ברית המועצות; אך כעת לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה, ברית המועצות הביעה מחדש את רצונה לבצע את הצעד הנחוץ לחסום את גרמניה הנאצית. אך מההצעה לא יצא דבר מאחר שגם פולין לא רצתה להסכים לברית הגנה או אפילו הצהרה משותפת עם ברית המועצות. אמנם פירוק צ'כוסלובקיה השפיע לפחות להתנגדותם הנחרצת של בריטניה וצרפת להסכים לדרישות היטלר מפולין כחצי שנה מאוחר יותר, מה שהביא לפתיחת מלחמת העולם השנייה, אך אז הסכם ריבנטרופ-מולטוב בין ברית המועצות לגרמניה כבר נחתם, וברית המועצות השתתפה בכיבוש פולין.
זכויות האדם של היהודים בצ'כוסלובקיה החלו להיפגע ככל שהתקדם פירוק המדינה.
עם הסיפוח הגרמני של חבל הסודטים החלה רדיפה אנטישמית גלויה של היהודים שהתגוררו באזור מצד השלטון החדש.
רדיפה דומה התקיימה בכל האזורים בהם שלטה גרמניה הנאצית באותה תקופה, והיא באה לביטוי במיוחד עם קבלתם של חוקי נירנברג ב-1935.
לאחר התפטרותו של בנש, נשיא צ'כוסלובקיה, חיפשה הממשלה הצ'כוסלובקית החדשה דרכים לרַצות את היטלר, וכתוצאה מכך החל השלטון הצ'כוסלובקי להפלות את היהודים לרעה, ואף החיל את חוקי נירנברג בשטח המדינה, בהתאם לדרישתו של היטלר. בתקופה זו, הפכו הקריאות שהאשימו את היהודים במשבר שאליו נקלעה צ'כוסלובקיה לדבר שכיח.
על פי דרישת היטלר, גם היהודים באותם חלקי המדינה שסופחו לידי הונגריה, החלו לסבול מרדיפה אנטישמית גלויה מצד השלטון.
רובם המוחלט של יהודי צ'כוסלובקיה מצאו עצמם תחת כיבוש נאצי במהלך מלחמת העולם השנייה, ורובם המכריע נספה בשואה.
לקריאה נוספת
יודא דייטש, די צווייטע וועלט מלחמה, תפארת 1995 (יידיש).
Species of mammal North Sulawesi babirusa Adult male Conservation status Vulnerable (IUCN 3.1)[1] CITES Appendix I (CITES)[2] Scientific classification Domain: Eukaryota Kingdom: Animalia Phylum: Chordata Class: Mammalia Order: Artiodactyla Family: Suidae Genus: Babyrousa Species: B. celebensis Binomial name Babyrousa celebensisDeninger, 1909 The North Sulawesi babirusa (Babyrousa celebensis) is a pig-like animal native to Sulawesi and some nearby islands (Lembe...
American politician (1770–1808) Jacob CrowninshieldMember of the U.S. House of Representativesfrom Massachusetts's 2nd districtIn officeMarch 4, 1803 – April 15, 1808Preceded byWilliam ShepardSucceeded byJoseph StoryMember of the Massachusetts SenateIn office1801 Personal detailsBorn(1770-03-31)March 31, 1770Salem, Province of Massachusetts Bay, British AmericaDiedApril 15, 1808(1808-04-15) (aged 38)Washington, D.C., U.S.Resting placeHarmony Grove Cemetery, Salem...
English rugby league footballer Jon BennisonPersonal informationFull nameJonathan BennisonBorn (2002-12-01) 1 December 2002 (age 21)St Helens, Merseyside, EnglandHeight5 ft 10 in (1.77 m)Weight12 st 6 lb (79 kg)Playing informationPositionWing, Fullback Club Years Team Pld T G FG P 2021– St Helens 19 7 3 0 34 Source: [1]As of 25 Sep 2022 Jon Bennison (born 1 December 2002) is a professional rugby league footballer who plays as a winger and ...
Geographical sub-divisions of the Hellenic world This article may require cleanup to meet Wikipedia's quality standards. The specific problem is: Some regions are missing, others have no summary and some divisions are not historical accurate. Please help improve this article if you can. (August 2016) (Learn how and when to remove this template message) Map showing the major regions of mainland ancient Greece, and adjacent barbarian lands The regions of ancient Greece were areas identified by ...
American singer (born 1996) Jeremy ZuckerJeremy Zucker in 2023Background informationBirth nameJeremy Scott ZuckerBorn (1996-03-03) March 3, 1996 (age 27)Franklin Lakes, New Jersey, U.S.GenresPopindie popelectronicpop rock[1]Occupation(s)SingersongwriterproducerYears active2015–presentLabelsRepublic3OAKWebsitejeremyzuckermusic.comMusical artist Jeremy Scott Zucker (born March 3, 1996) is an American singer-songwriter, best known for his songs Comethru, You Were Good to Me, and A...
Place in Nuevo León, MexicoSanta Catarina Santa CatarinaSanta CatarinaLocation of Santa Catarina within MexicoCoordinates: 25°41′N 100°27′W / 25.683°N 100.450°W / 25.683; -100.450CountryMexicoStateNuevo LeónFoundedNovember 20, 1596Government • MayorJesús Nava Rivera[1] (PAN)[2]Area • City46.59 km2 (17.99 sq mi)Elevation690 m (2,260 ft)Population (2020 census)[3][4] •...
Risque sismique en Eure-et-Loir Géographie Pays France Région Centre-Val de Loire Département Eure-et-Loir Zonage sismique 1-très faible 403 communes Vulnérabilité de la population 1-très faible 422 410 habitants[1](2011) Vulnérabilité du bâti 1-très faible 197 946 logements[1] (2011) modifier Le risque sismique en Eure-et-Loir est un des risques majeurs susceptibles d'affecter le département d'Eure-et-Loir (région Centre-Val de Loire, France). Il se car...
493rd Fighter Squadron The 493rd's markings on the tail of the first F-35A to be delivered to the squadron in 2022Active15 Jan 1941 – 7 Nov 1945 10 July 1952 – 18 Dec 1992 1 Jan 1994 – presentCountry United StatesBranch United States Air ForceRoleFighterPart ofUnited States Air Forces in Europe – Air Forces Africa Third Air Force 48th Fighter Wing 48th Operations Group Garrison/HQRAF Lakenheath, United KingdomNickname(s)The Grim Reapers[1] The Roosters (1956–1...
هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (يونيو 2019) ديك أولت معلومات شخصية الميلاد 10 ديسمبر 1925 سانت لويس، ميزوري الوفاة 16 يوليو 2007 (81 سنة) جفرسون سيتي مواطنة الولايات المتحدة الحياة العملية ال...
1995 live album by Ornette ColemanThe Belgrade ConcertLive album by Ornette ColemanReleased1995RecordedNovember 2, 1971VenueBelgradeGenreFree jazzLabelJazz DoorJD 12112 The Belgrade Concert is a live album by Ornette Coleman. It was recorded in November 1971 in Belgrade, and was released by Jazz Door in 1995. On the album, which was recorded one day after the concert documented on Live in Paris 1971, Coleman is joined by saxophonist Dewey Redman, bassist Charlie Haden, and drummer Ed ...
Mesin terbang dari Tacubaya, berdasarkan ditampilkan dalam Codex Mendocino.. Tacubaya ialah sebuah lingkungan di distrik Miguel Hidalgo, Ciudad de México bagian barat. Pada abad ke-19, Tacubaya adalah tempat terletaknya Akademi Militer. Di sini pernah terjadi sebuah peristiwa yang memainkan peran penting sepanjang sejarah Meksiko. Dari sini, pada tahun 1841, Mariano Paredes y Arrillaga dan Antonio López de Santa Anna memulai perlawanan terhadap Anastasio Bustamante. Daerah ini terkenal seba...
لمعانٍ أخرى، طالع رستم أباد (توضيح). رستم أباد رستم اباد - قرية - تقسيم إداري البلد إيران المحافظة محافظة خوزستان المقاطعة مقاطعة رامز الناحية القسم المركزي القسم الريفي قسم الريف الشرقي الريفي إحداثيات 31°10′25″N 49°38′37″E / 31.17361°N 49.64361°E / 31.17...
1963 Indian filmGehra DaagDirected byO. P. RalhanWritten byDhruva Chatterjee, Ehsan RizviProduced byO. P. RalhanStarringRajendra KumarMala SinhaMusic byRaviRelease date1963CountryIndiaLanguageHindi Gehra Daag (transl. Deep stain) is a 1963 Indian Hindi-language romantic crime drama film directed by O. P. Ralhan. A moderate box-office success, the film became the ninth-highest-grossing film of 1963, earning an approximate gross of Rs.1,40,00,000 and a net of Rs.70,00,000.[1] The ...
Australian Army unit 2nd Force Support BattalionActive1998 – presentCountryAustraliaBranchAustralian ArmyTypeLogisticsSizeOne battalionPart of17 Sustainment BrigadeGarrison/HQHQ at Derwent Barracks, HobartInsigniaUnit colour patchMilitary unit The 2nd Force Support Battalion (2 FSB) is an Australian Army logistics battalion. Established in 1998, 2 FSB is a reserve unit headquartered in Hobart, with depot in various locations across Tasmania and Victoria. History Formed on 1 August 1998...
Species of termite Reticulitermes banyulensis Scientific classification Domain: Eukaryota Kingdom: Animalia Phylum: Arthropoda Class: Insecta Order: Blattodea Infraorder: Isoptera Family: Rhinotermitidae Genus: Reticulitermes Species: R. banyulensis Binomial name Reticulitermes banyulensisClément, 1978 Reticulitermes banyulensis is a species of termite of the family Rhinotermitidae found in the Roussillon region in France.[1][2] References ^ SPECIES Reticulitermes banyul...
Víctor GriffithDatos personalesNombre completo Víctor Alfredo Griffith MullinsNacimiento Ciudad de Panamá12 de diciembre de 2000 (22 años)País PanamáNacionalidad(es) PanameñoAltura 1,74 m (5′ 9″)Peso 75 kg (165 lb)Carrera deportivaDeporte FútbolClub profesionalDebut deportivo 13 de noviembre de 2016(Tauro F. C.)Club Portland Timbers 2Liga MLS Next ProPosición MediocampistaSelección nacionalSelección Panamá PanamáDebut 11 de octubre de 2020Part. (...
Papiro di Ossirinco 846manoscrittoPOxy VI 846: Amos 2 (LXX).Altre denominazioniP. Oxy. 846 o E 3074 OperaAmos 2 EpocaVI secolo Linguagreco Supportopapiro Pagine1 UbicazioneUniversity of Pennsylvania Manuale Il Papiro di Ossirinco 846 (P. Oxy. 846 o E 3074) è un frammento di un manoscritto del VI secolo che reca un brano della Septuaginta: la versione in greco della Bibbia ebraica (Tanakh o Vecchio Testamento). Contiene Amos 2 ed è attualmente custodito presso la University of Pennsylvania, ...
University in Nanjing, China The Jiangsu Second Normal University江苏第二师范学院（曾用名：江苏教育学院）Motto in Englishadvocating ethics, dedicating to work, seeking truth and blazing new trailsTypePublicEstablished1952ChancellorProfessor 丁晓昌 Xiaochang DingVice-ChancellorProfessor 周成平 hengping ZhouAdministrative staff400Students6000LocationNanjing, Jiangsu, ChinaCampusCaochangmen, Pukou and XiaohangNicknameJSIEAffiliationsThe Jiangsu Institute of Educati...
Historic tavern in Cleveland, Ohio, United States United States historic placeDunham TavernU.S. National Register of Historic Places Dunham TavernShow map of ClevelandShow map of OhioShow map of the United StatesLocation6709 Euclid Ave., Cleveland, OhioCoordinates41°30′16.4″N 81°38′35.6″W / 41.504556°N 81.643222°W / 41.504556; -81.643222Area1 acre (0.40 ha)Built1842NRHP reference No.74001439[1]Added to NRHPJuly 25, 1974 The Dunham Tav...
BillboardSampul majalah Billboard (26 Januari 2013).KategoriMajalah musikFrekuensiper pekanSirkulasi16.327Pendiri William H. Donaldson James Hennegan Terbitan pertama1 November 1894; 129 tahun lalu (1894-11-01)PerusahaanPrometheus Global MediaNegaraAmerika SerikatBerpusat diNew York City, New YorkSitus webbillboard.comISSN0006-2510 Billboard (ditulis billboard) adalah majalah musik Amerika, bermarkas di New York City, New York dan dimiliki oleh Prometheus Global Media. Majalah Billboard ...
