חטיפת נסים טולדנו ורציחתו התרחשה ב־13 בדצמבר 1992. שוטר משמר הגבול רס"ב נסים טולדנו נחטף בלוד על ידי חוליה של ארגון החמאס. הארגון דרש את שחרורו של מנהיג החמאס שייח אחמד יאסין בתמורה לשחרור טולדנו, אך לבסוף נרצח טולדנו על ידי חוטפיו.
רקע
ניסים טולדנו בנם של אודט ויהודה, נולד בקריית טבעון, אשר בה גם גדל והתחנך, עד שסיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר התיכון בפנימיית "אחוזת ילדים" בחיפה, במגמת חשמל. התגייס למשמר הגבול ושירת כלוחם. את שירות הקבע עשה במסגרת בסיס מג"ב בלוד, שם הכיר את רבקה לה נישא, ונולדו להם שני ילדים.
בשנת 1989, במהלך האינתיפאדה הראשונה, ארגון החמאס ביצע את פיגועי הטרור הראשונים נגד מטרות ישראליות אשר במסגרתם נחטפו ונרצחו החיילים הישראלים אבי סספורטס ואילן סעדון. בתגובה כוחות צה"ל עצרו את מייסד ארגון החמאס השייח' אחמד יאסין ודנו אותו למאסר עולם על תכנון פיגועי טרור.[1] כתוצאה מכך ארגון החמאס החל לתכנן חטיפה של חייל ישראלי במטרה לשחרר את יאסין בעסקת חילופי שבויים.
החטיפה והרצח
ב-13 בדצמבר 1992[2] בסביבות 04:30 בבוקר חוליית מחבלים מארגון החמאס חטפה את שוטר משמר הגבול רס"ב נסים טולדנו בן ה-29 מלוד בעת שיצא מביתו בדרך למשרד בו שירת במטה מג"ב בלוד.[1][3]
מספר שעות לאחר החטיפה החוטפים יצרו קשר עם הרשויות בישראל ובעקבות כך ישראל החלה לנהל משא ומתן עם החוטפים בעבור שחרורו של טולדנו.[4] החוטפים דרשו שהשייח' אחמד יאסין ישוחרר עוד באותו היום עד השעה 21:00 בתמורה לטולדנו. כמו כן, שוביו של טולדנו איימו לרצוח אותו אם יאסין לא ישוחרר.[5] ישראל סרבה לנהל משא ומתן עד שלא תקבל הוכחה לכך שטולדנו חי.[5]
אף על פי שהמשא ומתן היה בשלבים מתקדמים החוטפים רצחו לבסוף את טולדנו.[2] ב-15 בדצמבר 1992, גופתו של טולדנו התגלתה ליד כפר אדומים כפותה ודקורה.[5] ממצאים פתולוגיים הצביעו על כך שטולדנו נרצח בין שעתיים עד שש שעות לאחר שהאולטימטום פג. בנוסף, הממצאים הצביעו על כך שפצעי הדקירה והחניקה לא בוצעו באתר שבו התגלתה הגופה.[6]
בעקבות החטיפה והרצח
מספר חודשים לאחר המקרה כוחות צה"ל הצליחו ללכוד את ארבעת חברי החוליה שחטפה ורצחה את טולדנו: מחמוד עיסא (בן 25) ומג'יד אבו קטיש (בן 23), תושבי ענאתא, מחמוד עטואן (בן 23) מצור באהר, ומוסא עקארי (בן 22) משועפאט.[7] חברי החוליה נשפטו בהמשך ונידונו כל אחד לשלושה מאסרי עולם. ב-18 באוקטובר 2011 ארבעתם שוחררו לחופשי במסגרת עסקת שליט.[8] בתגובה לרצח של טולדנו,[2] במהלך מצוד נרחב שבוצע ברצועת עזה ובגדה המערבית עצרו כוחות צה"ל כ-1,200[5] מבוקשים פלסטינים (אשר רובם היו פעילי חמאס והג'יהאד האיסלמי, בנוסף ל-22 פעילים שהשתייכו לגדודי עז א-דין אל-קסאם).
על מנת להעמיק את הפגיעה בתשתית של החמאס, ישראל החליטה בצעד חסר תקדים לגרש מתוכם 415 פעילי טרור פלסטינים בולטים ללבנון לתקופה של שנתיים. פעילי הטרור גרושו למרג' א-זוהור, מעבר לרצועת הביטחון שבדרום לבנון.[9][10] בין הפעילים הפלסטינים הבולטים ביותר שגורשו היו מחמוד א-זהאר, עבד אל-עזיז א-רנתיסי, אסמאעיל הנייה, סעיד סיאם, עז א-דין שיח' ח'ליל, עבדאללה קוואסמה, עזיז דוויק ונאיף רג'וב. פרסום הגירוש הוביל לכך שממשלת לבנון התכוננה לכך מראש ומנעה מהמגורשים להיכנס ללבנון, ובעקבות כך אילצה את המגורשים להישאר ברצועת חיץ שוממה בין לבנון וישראל, שם המגורשים הקימו מחנה אוהלים שמיקד את תשומת לב התקשורת העולמית. בלחץ ארצות הברית, הוחלט בינואר 1993 לקצר את תקופת הגירוש לשנה אחת בלבד. מרבית המגורשים חזרו ליהודה ושומרון וחבל עזה, לאחר שתקופת הגירוש הסתיימה.
הנצחה
לזכר טולדנו נכתב ספר תורה, והוקם בית כנסת על שמו במטה משמר הגבול בלוד.
מדי שנה בחג סוכות נערך טורניר קט-רגל במטה משמר הגבול (מטה מג"ב) לזכרו של טולדנו.
בנו של טולדנו, שי, שהיה בן שנתיים במותו, המשיך בדרכו והתגייס למשטרת ישראל.
מספר שנים לאחר מותו של טולדנו, התגייסה אשתו רבקה למערכת הביטחון כעובדת שירות בתי הסוהר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אביבה שאבי ורוני שקד, חמאס: מאמונה באללה לדרך הטרור, הוצאת כתר, 1994, עמודים 11 - 21
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
