בשנת 1989נחטפו ונרצחו החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון, השניים נפלו קורבן להוראתו של מנהיג חמאס שייח' אחמד יאסין לאנשי ארגונו, שהוקם זמן קצר קודם לכן, לחטוף ולרצוח חיילים ישראלים כדי שינוהל משא ומתן לשחרור אסירים מהחמאס תמורת גופותיהם. גופתו של אילן סעדון נמצאה רק ב-1996, בעזרת מידע מודיעיני שהעבירו גורמים פלסטינים לישראל, פיגוע זה היה פיגוע הטרור הראשון שביצע החמאס בישראל.
רקע
בדצמבר 1987, עם תחילת האינתיפאדה הראשונה הוקם ארגון החמאס על ידי אנשי האחים המוסלמים ובראשו שייח' אחמד יאסין ומוחמד טאהא. יאסין הנחה את פעיליו לחטוף חיילים ישראלים ולרצוח אותם, בכוונה שגופותיהם ישמשו מאוחר יותר במשא ומתן לשחרור אנשי חמאס העצורים בישראל.[1]סלאח שחאדה, באותה העת מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בצפון הרצועה, הורה על ביצוע חטיפות חיילים והנחה את המבצעים ממקום מושבו בכלא הישראלי.[2]
במשימה עסקו אנשי "חוליית 101" ("الوحدة 101") של חמאס. בראש החוליה עמד מוחמד שראתחה, יתר חברי החוליה היו עבד-רבו אבו חוסה, ממקימי הזרוע הצבאית של החמאס ומקורב לשחאדה,[3] מוחמד נאזימי נאסר ומחמוד מבחוח.
ב-16 בפברואר1989 עלה סספורטס לטרמפ בצומת הודיה, ברכב בו נסעו שני אנשי חמאס, מחופשים לחרדים[4][5] אשר ככל הנראה רצחו אותו זמן קצר לאחר מכן. החיפושים אחר סספורטס לא העלו דבר. במהלך החיפושים אחרי אילן סעדון נמצאה גופתו של סספורטס (7 במאי) קבורה בשדה סמוך למקום החטיפה. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד.[6]
רב-טוראי אילן סעדון, בן העיר אשקלון, גויס בסוף דצמבר 1988 ושובץ כנהג ביחידת שריון. הוא הוצב באתר ההנצחה בלטרון לביצוע עבודות שונות. ב־3 במאי 1989 יצא לחופשה קצרה ועשה את דרכו עם חבר בטרמפים מלטרון לכיוון בתיהם. השניים הגיעו לצומת ראם (מסמיה), שם עצר להם בשעה 19:30 רכב מסוג סובארו בצבע לבן בעל לוחיות זיהוי ישראליות. ברכב ישבו מוחמד נאזימי נאסר ומחמוד אל-מבחוח מחופשים לחרדים.[5] השניים הזמינו את החיילים לנסיעה עד אשקלון. סעדון עלה לרכב לבדו שכן המושב האחורי היה עמוס בציוד בדרך שאיפשרה לנוסע אחד בלבד לעלות לרכב.[7]
החוטפים תכננו להוביל את החייל למחנה הפליטים ג'בליה ברצועת עזה, שם המתין להם מוחמד שראתחה, אך לאחר שראו סיור של צה"ל בדרכם, שינו את כיוון נסיעתם ונסעו לכיוון פלמחים. במהלך הנסיעה נאבק סעדון בחוטפיו והם ירו בראשו.[5] את גופתו טמנו השניים באתר גרוטאות באזור פלמחים.
החיפושים
יומיים לאחר מכן, ב-5 במאי, הוכרז סעדון, שבושש לחזור לבסיסו, נעדר. באותו היום נמצאה מכונית הסובארו הלבנה נטושה בפרדס ליד בית לאהיא, במכונית התגלו כתם דם גדול וטביעות אצבעותיו של סעדון.[8] חיפושים נרחבים החלו נערכים בין אזור צומת אחים לגדר רצועת עזה, בשדות מפלסים וברצועה. במהלך החיפושים התגלתה ב־7 במאי גופתו של אבי סספורטס ליד צומת גבעתי.[5] חודש לאחר תחילת החיפושים, הם הופסקו לאחר שלא העלו כל ממצאים.
בערך באותו הזמן, כחודש לאחר החטיפה, נערך מבצע מעצרים גדול ברצועת עזה. בין 650 אנשי החמאס שנעצרו היה גם מפקד חוליית ה-101 מוחמד שראתחה. בחקירתם טענו שראתחה ואחמד יאסין, שנעצר זמן קצר לאחר החטיפה, כי אין הם יודעים היכן נמצאת גופתו של סעדון. חברי החוליה האחרים הצליחו לחמוק ממעצר ולברוח מהארץ, כשהם נושאים עמם חפצים השייכים לסעדון.[9] השלושה עברו דרך רפיח למצרים, משם המשיכו נאסר ומבחוח לאלג'יריה וממנה הגיעו האחד לסודאן והשני לסוריה.[10]
בשנים הבאות, כאשר הגיעו פיסות מידע חדשות או הועלו השערות חדשות, המשיכו אנשי אית"ן לחפש אחר גופתו של סעדון.[8] גם בני משפחתו של אילן, שסירבו לקבל באוקטובר 1990 את הכרזת הרבנות הצבאית על סעדון כחלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע, ניהלו באופן עצמאי חיפושים אחריו. בני המשפחה אף ביקרו את יאסין בכלא הישראלי בניסיון לקבל ממנו אינפורמציה על מקום הימצאו של אילן.[5] במשך השנים נשמעו לעיתים טענות של ארגונים שונים כי הם מחזיקים בסעדון בחיים וכי הוא יוחזר בתמורה לשחרור אסירים, הארגונים אף הציגו את תעודת החוגר והדיסקית של סעדון (שנמסרו לידיהם על ידי הרוצחים). אולם הטענות התגלו ככוזבות וכן גם כל המחפשים העלו חרס בידיהם.
לאחר הסכמי אוסלו, גורמים ברשות הפלסטינית השקיעו מאמצים רבים בניסיון לאתר את מקום קבורתו של סעדון. מגעים שקוימו בין הרשות לבין שני הרוצחים הביאו להתקדמות בחקירה. באביב 1996 מסר מוחמד נאסר[11] אינפורמציה בדמות שתי מפות מצוירות המובילות לקבר. המידע הועבר על ידי יאסר ערפאת לישראל.[5] לפי גרסה אחרת, המידע נמסר על ידי יאסין בעת שהיה כלוא בישראל.[12]
על פי המפות הוטמן סעדון באזור פלמחים, בין מחלף גן-רווה ומושב גן שורק. אלא שבשבע השנים שחלפו חלו שם שינויים ואף נסלל באזור כביש חדש. המשימה של איתור הקבר בעזרת המפות נמסרה לידי צוות של אית"ן פיקוד דרום.[8] הצוות השווה בין המפות המצוירות לתצלומי אוויר מתקופת הרצח והצליח לסמן מספר אתרים אפשריים לקבר. החפירות באתרים הראשונים שנבדקו לא העלו דבר ומעל לאתר היחידי שנותר לא בדוק עבר הכביש החדש שנסלל שם. הצוות נעזר בתצלומים נוספים, מכשירי מדידה ובראיונות עם מתכנני וסוללי הכביש וקבע את המיקום המשוער של הקבר. כדי לאפשר את חפירות החיפוש בתוואי הכביש, סללו מע"צ ויחידות הבינוי של צה"ל כביש עוקף מסביב לקטע החשוד בכביש. לאחר למעלה מחודש של חפירות והתקדמות איטית וקפדנית, נמצאו בצהרי 11 באוגוסט 1996 שרידי הגופה של אילן סעדון. על ידי הרבנות הצבאית כאשר אחד החיילים שם לב למשהוא מוזר על אדמה [13]
ב־12 באוגוסט 1996 נערכה הלווייתו של אילן סעדון והוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון.
מוחמד שראתחה, מפקד חולית הרוצחים שנלכד חודש לאחר החטיפה, נידון לשלושה מאסרי עולם. לאורך השנים ביקש ארגון החמאס לשחררו במסגרת עסקה לשחרורו של גלעד שליט.[14] שראתחה שוחרר לבסוף במסגרת עסקת שליט באוקטובר 2011,[15] למרות מחאות של משפחתו של סעדון.[16]
