|
חוסיין אל-ח'אלידי
חוסיין פח'רי אל-ח'אלידי (בערבית: حسين فخري الخالدي, 1895 - 6 בפברואר 1962) היה רופא ופוליטיקאי ערבי-פלסטיני, נתין המנדט הבריטי ומאוחר יותר אזרח ירדני, היה מזכיר הוועד הערבי העליון המחודש, ראש עיריית ירושלים וראש ממשלת ירדן.
ביוגרפיה
אל-ח'אלידי נולד בירושלים, בן למשפחת ח'אלידי המפורסמת. למד בקולג' סט. ג'ורג' בירושלים, ורפואה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, ובאיסטנבול. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא טורקיה והפסיק את שירותו כדי להשלים את לימודיו באיסטנבול. לאחר מכן שירת בחזית עזה, עד שנת 1918. בשנים 1918–1919 היה קצין רפואה בכיר בצבא הערבי של המלך פייסל.[1] הוא עבד כרופא במחלקה לבריאות הציבור בחלב. בשנים 1920–1934 היה ממלא מקום הרופא הממשלתי הראשי במחוז ירושלים.[2] כן הרצה על רפואה משפטית בבית הספר המנדטורי למשפטים.[3]
בבחירות לעיריית ירושלים ב־1934 נבחר ח'אלידי לראשות העירייה, כמועמד מטעם המופתי של ירושלים, אמין אל-חוסייני, הודות לתמיכת היהודים - הן בשל אישיותו והן בשל השתתפותו של ראש העירייה היוצא, יריבו ראע'ב נשאשיבי, במשלחת הפלסטינית האנטי-ציונית ללונדון ב-1930.[4] מיד לאחר הבחירות, משה שרת, מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, היה הראשון שהמליץ עליו לפני הממשלה לראשות העירייה.[5] הוא כיהן כראש עיריית ירושלים בשנים 1934–1937.
ב-23 ביוני 1935 יסד את "מפלגת הרפורמה" ובמרד הערבי הגדול הצטרף לוועד הערבי העליון כנציגה. עקב מעורבות הוועד במרד, כשאר חברי הוועד הוגלה אל-חאלידי לאיי סיישל באוקטובר 1937.[6][7] הוא שוחרר עם שאר המגורשים בדצמבר 1938.[8] הוא השתתף בוועידת לונדון בארמון סנט ג'יימס בפברואר 1939 והיה בין אלו שדחו את הספר הלבן. הוא שב לארץ ישראל בשנת 1943.[9] הוא הצטרף לוועד הערבי העליון המחודש בשנת 1945, ובשנת 1946 הפך למזכיר הוועד.
בתחילה סירב אל-ח'אלידי להשתתף בממשלת כל פלסטין של אמין אל חוסייני, שהעדיף להצטרף אל עבדאללה מלך ירדן,[10] אולם בהמשך שינה את דעתו[11] והיה לשר הבריאות והחינוך בממשלת כל פלסטין שהוקמה תחת חסות מצרית בעזה בספטמבר 1948.[12] במרץ 1949 הוא השתתף במשלחת של הוועד הערבי העליון לוועדת הפליטים בביירות.[13] ח'אלידי נשאר במצרים עד תחילת 1951, אז התפייס עם עבדאללה, עבר לירדן ומונה באפריל 1951 ל"שומר המקומות הקדושים".[14] הוא מונה לשר החוץ וממלא מקום זקן השופטים בממשלה של פאוזי אל-מולקי[15] שהוקמה עם עליית חוסיין לכס המלכות. בנובמבר 1953 קיבל לידיו גם את התיק לעניינים סוציאליים.[16] באפריל 1954 הצהיר ש"מדינות ערב לא יסכימו להכיר בישראל ... משום שמדינה זו לא תוסיף להחזיק מעמד זמן רב".[17] ח'אלידי שב והתמנה לתפקיד שר החוץ בינואר 1956, בממשלתו של סמיר א-ריפאעי.[18]
באפריל 1957, לאחר שפיטר את סולימאן א-נאבולסי, הטיל המלך חוסיין על ח'אלידי להקים ממשלה. בתחילה סירבו המפלגות בפרלמנט להצטרף לממשלתו,[19] אולם ב-15 באפריל הוא הצליח להקים ממשלת מעבר, שאחד החברים בה היה א-נאבולסי.[20] אולם בעקבות התגברות המהומות התפטר אל-ח'אלידי לאחר תשעה ימים.[21]
אל-ח'אלידי נפטר ב-6 בפברואר 1962.[22]
קישורים חיצוניים
- גבריאל שטרן, נפטר ראש עיריית ירושלים בימי המנדט, על המשמר, 8 בפברואר 1962; המשך
- al-Khalidi, Hussein Fakhri, in Dictionary Of Modern Arab Histor, page 228
- מותו של אוייב, הַבֹּקֶר, 8 בפברואר 1962
- Hussein Khalidi, Heads of States and Governments Since 1945, page 471
הערות שוליים
- ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 95
- ^ Appointments Gazetted, פלסטיין פוסט, 30 ביולי 1933
- ^ איזור מושלמי א', דבר, 26 בספטמבר 1934
- ^ בני מוריס, קורבנות, עמ' 124-123.
- ^ יהושע פורת, ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929, עמ' 86.
- ^ אתמול והיום בארץ, דבר, 3 באוקטובר 1937
- ^ Dr. Khalidi and five other leaders ordered deported, פלסטיין פוסט, 3 באוקטובר 1937
- ^ Liberated Arab Exiles Leave Seychelles for Aden, פלסטיין פוסט, 20 בדצמבר 1938
- ^ על פי יעקב שמעוני, ערביי ארץ ישראל, עמ' 315: חזר לארץ בשנת 1942.
- ^ תכנית עבר הירדן רבתי, הַבֹּקֶר, 6 במאי 1949
- ^ הקרע במושב הועדה הפוליטית, הַבֹּקֶר, 19 בספטמבר 1948
- ^ ממשלה ערבית הוקמה בעזה, המשקיף, 23 בספטמבר 1948
- ^ הערבים מסכימים לירושלים בינלאומית בתנאי שנציג הליגה ישתתף בפיקוח, הַבֹּקֶר, 23 במרץ 1949
- ^ ד"ר חאלדי יורשו עול נששיבי, חרות, 18 באפריל 1951
- ^ הרכב ממשלת ירדן, הַבֹּקֶר, 6 במאי 1953
- ^ שינויים בממשלת ירדן, דבר, 5 בנובמבר 1953
- ^ הערבים לא יכירו בישראל כבעובדה קיימת, הַבֹּקֶר, 23 באפריל 1954
- ^ שקט מתוח שורר בירדן, הַבֹּקֶר, 10 בינואר 1956
- ^ מהומות בשכם בעקבות הדחת נאבולסי, הַבֹּקֶר, 12 באפריל 1957
- ^ בירדן הורכבה "ממשלת מעבר" ע"י חאלידי. ארה"ב תבוא לעזרת ירדן - אם ותותקף, למרחב, 17 באפריל 1957
- ^ הוטל מצב צבאי בירדן ממשלת חאלידי התפטרה, למרחב, 25 באפריל 1957
- ^ במספר מקורות מאוחרים מובא תאריך פטירתו כ-26 בדצמבר 1962 או 1966. אולם יש מגוון של דיווחים עיתונאיים על מותו בפברואר 1962 (למשל בניו יורק טיימס HUSSEIN KHALIDI OF JORDAN DEAD), ותאריך זה מובא גם בספר "Heads of States and Governments Since 1945". נראה על כן שה-6 בפברואר 1962 הוא תאריך הפטירה הנכון.
|
|
