דניאל אוסטר (7 במאי 1893 – 15 בינואר 1963) היה ראש עיריית ירושלים, היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה. הוא שימש בתפקיד בסוף תקופת המנדט ולאחר הכרזת העצמאות עד 1950. קודם לכן היה סגנו וממלא מקומו של ראש העירייה הערבי, חוסיין אל-ח'אלידי. שימש חבר מועצת העם מטעם מפלגת הציונים הכלליים ומחותמי מגילת העצמאות. אוסטר היה ראש העיר במשך כארבע שנים, שהתחלקו בין שלוש תקופות כהונה לא רצופות (1937–1938, 1944–1945, 1948–[2]1951).
ביוגרפיה
דניאל אוסטר נולד לרחל גוטמן ויעקב אוסטר בכפר קְנְיָהינין הסמוך לסטניסלבוב שבגליציה (במאה ה-21, באוקראינה - בחלק מהעיר ששינתה בינתיים את שמה ל"איוואנו־פרנקיבסק").[3] הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת וינה והיה יו"ר תנועת נוער ציונית בעיר. בשנת 1913 ביקר לראשונה בארץ ישראל. כעבור שנה, באביב 1914, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. במלחמת העולם הראשונה היה קצין בצבא האוסטרו-הונגרי ושירת בדמשק כאיש קשר בין ארתור רופין לבין ארץ ישראל.[4] בזמן שירותו בדמשק, צילם את תלייתם של חברי ניל"י, יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד.
בתום המלחמה היה מזכיר המחלקה המשפטית של ועד הצירים, היה ממניחי היסודות לבית משפט השלום העברי וחיבר את ספר תקנות בתי המשפט העבריים.[5] כעורך דין[6] התמסר לענייני היישוב היהודי והיה חבר הנהלה בחברות שונות, בין היתר כסגן יו"ר הנהלת חברת "שמשון" לבתי חרושת למלט. נבחר לאספת הנבחרים הראשונה מטעם מפלגת הפועל הצעיר.
היה ממייסדי רחביה ושימש יו"ר ועד השכונה. בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעם הציונים הכלליים.[7] בספטמבר 1934 נבחר למועצת העיר ירושלים, ובינואר 1935, עם כינוס מועצת העיר החדשה, מונה על ידי הנציב העליון לסגן ראש העיר, למורת רוחם של מפלגות השמאל שבקשו למנות לתפקיד את חיים סלומון. היה נציג העירייה בוועידה הבינלאומית לבניין ערים ושימש ממלא מקום ראש העירייה בהזדמנויות שונות. מספטמבר 1937, בעקבות גירושו של ראש העיר חוסיין אל-ח'אלידי, יחד עם הועד הערבי העליון, שימש כממלא מקום ראש העיר ואף קיבל את משכורתו של ראש העיר,[8] ובכך היה היהודי הראשון בתפקיד ראש עיריית ירושלים. לאחר כשנה, מינו הבריטים את מוסטפא אל-ח'אלידי לראש העיר ואוסטר המשיך לכהן כסגנו.[9]
בשנת 1939 השתתף בקונגרס הציוני. באוגוסט 1943 מילא אוסטר את מקומו של ראש העיר, בעת שהלה היה בחופשה.[10] לאחר מותו של אל-ח'אלידי ב-1944 תבעו חברי המועצה היהודים את מינויו לראשות העיר, אולם החברים הערבים דרשו שתישמר ערביותה של ירושלים. הם דחו את ההצעה הממשלתית לחילופים בראשות העיר, ולעיר מונתה ועדה קרואה.[11] לבסוף מונה אוסטר כמחליפו (1944–1945). במקביל נמשכה עשייתו לקידום הקמת עיר עברית בירושלים. בשנת 1946 התמנה למועצת המנהלים של הקרן הקיימת לישראל. באותה שנה, הוענק לו תואר קצין כבוד במסדר האימפריה הבריטית.[12]
אוסטר כיהן כחבר מועצת המדינה הזמנית ונמנה בין חותמי מגילת העצמאות. עקב המצב הביטחוני נבצר ממנו להגיע אל טקס החתימה עצמו ורק כעבור זמן צירף את חתימתו. לאחר הקמת מדינת ישראל היה לראש העיר הראשון של ירושלים.[13][14] בכהונתו זו עסק בשיקום העיר מקרבות מלחמת העצמאות, בהרחבת העיר ובניית שכונות חדשות, ובקליטת עלייה. בשנת 1949 היה ממייסדי האגודה למען האו"ם בישראל ושימש כיושב ראש הראשון של האגודה.
בשנת 1955 היה חבר בוועדת רטנר - ועדת חקירה בראשות יוחנן רטנר שבה השתתף גם יעקב סלומון, שבדקה האם יש לבטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי.[15]
היה חבר המפלגה הליברלית וחבר אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים.
על שמו נקרא "גן דניאל" שבשנות האלפיים מהווה חלק מקריית עיריית ירושלים וכן "כיכר אוסטר", שבגבול שכונת רחביה, בקרבת ביתו.
אוסטר היה נשוי לז'וליה, בתו של מלכיאל מני.[16] הוא היה אביהם של אליהו, שבגיל 15 וחצי נהרג בתאונת אקדח,[17] או ששם קץ לחייו,[18] ושל תמר.[19] ילד קודם שלו נהרג בגיל צעיר בשנת 1925,[20] לאחר שנפל לדוד מים רותחים.[18] נראה כי היה בעל קשר משפחתי רחוק לסופר פול אוסטר.[21]
לקריאה נוספת
- 'אוֹסְטֶר (אַוּסְטֶר), דניאל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 29. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
- מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 15 במאי 2007
- ד. ירושלמי, ד. אוסטר, הד-המזרח, 25 ביוני 1943
- דוד תדהר (עורך), "דניאל אוסטר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 165
![]()
דניאל אוסטר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ דניאל אוסטר באתר GRAVEZ
- ^ עיריית ירושלים, דניאל אוסטר כיהן כראש העיר בין השנים 1948–1951, באתר עיריית ירושלים
- ^ מוזכר במאמר האוקראיני הזה על תולדות העיר איוואנו־פרנקיבסק וסביבותיה.
- ^ שמועות טובות ורעות מא"י, המצפה, 16 במאי 1918
- ^ דניאל אוסטר, משפט השלום העברי, הפועל הצעיר, 13 ביוני 1919
ראש פינה, דואר היום, 6 ביוני 1921
- ^ משרד עורכי הדין, דואר היום, 25 בפברואר 1921
- ^ תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932
- ^ הערבים בעירית ירושלים יתפטרו, דבר, 27 בדצמבר 1937
- ^ ישיבת מועצת עירית ירושלים, דבר, 6 בספטמבר 1938
- ^ ד. אוסטר נכנס לתפקידו כמ"מ ראש העיריה, המשקיף, 25 ביוני 1943
- ^ שמואל דותן, המאבק על ארץ ישראל, עמ' 242
- ^ אותות הצטיינות, דבר, 1 בינואר 1946
- ^ דיוויד סלע, איומי ההתפטרות של ראש עיריית ירושלים, באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2018
- ^ מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007
- ^ שרה אוסצקי-לזר, הממשל הצבאי כמנגנון שליטה באזרחים הערבים – 1948-1958, המזרח החדש מ"ג, 2002;
אמנון לין, בטרם סערה, עמ' 124-125
- ^ ברכה לבבית, דואר היום, 19 בינואר 1921
- ^ מותו של אליהו אוסטר נגרם בתאונה, דבר, 22 במרץ 1945
- ^ 1 2 על מסיבות מותו של אליהו אוסטר ז"ל, הארץ, 13 במרץ 1945
- ^ פרופיל משתפחתי של דניאל אוסטר (באנגלית)
- ^ תנחומים, דואר היום, 17 באוגוסט 1925
- ^ מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007
