חוסה לופס פורטייו
José López Portillo![]() |
|
לידה |
16 ביוני 1920
מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות  |
|---|
|
פטירה |
17 בפברואר 2004 (בגיל 83)
מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות |
|---|
|
שם לידה |
José Guillermo Abel López Portillo y Pacheco |
|---|
|
מדינה |
מקסיקו מקסיקו |
|---|
|
השכלה |
|
|---|
|
מפלגה |
המפלגה המוסדית המהפכנית |
|---|
|
בן או בת זוג |
Carmen Romano (1951–1991)
Sasha Montenegro (1995–17 בפברואר 2004) |
|---|
|
|
|
פרסים והוקרה |
|---|
- קולר מסדר איזבלה הקתולית (1977)
- מסדר בויאקה (1979)
- צווארון של מסדר קרלוס השלישי (1979)
- מפקד במסדר מנואל אמדור גוררו (1981)
- פרס נסיכת אסטוריאס לשיתוף פעולה בין-לאומי (1981)
- העיטור הלאומי חוסה מרטי
- הצווארון של מסדר העיט האצטקי
- המסדר המלכותי של השרפים
- מסדר אריה הזהב של בית נסאו
- אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
|
|
חתימה |
 |
|---|
  |
חוסה לופס פורטייו אי פאצ'קו (בספרדית: José López Portillo y Pacheco; 16 ביוני 1920 – 17 בפברואר 2004) היה נשיאה ה-51 של מקסיקו. לופס נולד במקסיקו סיטי ולמד משפטים באוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו. לאחר מכן למד גם תאוריה פוליטית ומדע המדינה. בשנת 1959 הצטרף למפלגה המוסדית המהפכנית (PRI). הוא מילא מספר תפקידים פוליטיים בממשלות שני קודמיו. בין השנים 1973 ל-1975 היה שר האוצר בממשלתו של לואיס אצ'ווריה אלברס.
בשנת 1976 נבחר לופס לנשיא מקסיקו. במהלך נשיאותו, הביא תחילה לשיפור בכלכלת המדינה על ידי הגדלת ייצוא הנפט. אך מאוחר יותר, בשל ירידת מחירי הנפט, הגיעה המדינה לחובות גבוהים ולאינפלציה. האופוזיציה במדינה האשימה אותו בשחיתות. כהונתו הסתיימה ב-1982.
קורות חיים
לופס פורטייו למד באוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו ובאוניברסיטת צ'ילה. לאחר מכן עסק בעריכת משפטים ובהמשך היה פרופסור למשפטים, מדעי המדינה ומנהל ציבורי באוניברסיטה הלאומית במקסיקו לפני שהחל את דרכו הפוליטית. הוא הפך לחבר בהמפלגה המוסדית המהפכנית ומילא תפקידים אדמיניסטרטיביים שונים תחת הנשיאים גוסטבו דיאס אורדס ולואיס אצ'ווריה אלברס לפני שהתמנה לשר האוצר בשנת 1971. בתפקיד זה הוא קידם מודרניזציה של הליכי גביית המס, רדף אחר העלמות מס והפחית את ההוצאות הציבוריות.
כנשיא מקסיקו, לופס פורטייו נקט בגישה שמרנית יותר מזו של קודמתו, אצ'ווריה, כשהוא שם דגש על חלוקת קרקעות מחדש והעדיף יצירת מקומות עבודה שאינם מבוססים על מערכת חברתית-תרבותית, זיקוק נרחב של נפט וגז טבעי וויתורי מיסים לעידוד פיתוח תעשייתי ומשיכה של השקעות זרות. הוא המשיך בתוכנית בקרת האוכלוסין של אצ'ווריה, שהשיגה ירידה מתונה בשיעור הילודה הגבוה במדינה. הרפורמה הפוליטית המשמעותית ביותר של לופס פורטייו הייתה הגדלת גודל לשכת הצירים ל-400 חברים, עם מינימום 100 מושבים שמורים למפלגות האופוזיציה. צעד זה נועד לאפשר יותר השתתפות מיעוטים בפוליטיקה המקסיקנית, שנשלטה על ידי מפלגת המהפכה המוסדית מאז 1929. דה פקטו, מפלגות האופוזיציה שוחדו בידי הממשל בשביל להימנע מביקורת נגד ה-PRI.
לופס פורטייו הקים בתקופת נשיאותו תוכנית תשתיות שאפתנית לניצול עתודות נפט ענקיות שהתגלו זמן קצר קודם לכן במדינות וראקרוס וטבסקו על ידי סוכנות הנפט המקסיקנית הממלכתית 'פטרולוס מקסיקוס' (Pemex). התוכנית הביאה לצמיחה כלכלית מהירה ולעלייה דרמטית בייצוא הנפט של מקסיקו, אך חלק ניכר מהעושר שנוצר הועבר לידי מפעלים ממשלתיים לא יעילים או נשלל על ידי גורמים ממשלתיים ואיגודי עובדים לכיסיהם של אלו. שחיתות שלטונית מהוללת והלוואות ממשלתיות חסרות מעצורים הביאו לחובות זרים בסך 60 מיליארד דולר אמריקאי, וכשמחירי הנפט העולמיים קרסו ב-1981, מקסיקו לא הייתה מסוגלת לשלם את החוב שלה, מה שגרם למשבר חוב עולמי. עד לסיום כהונתו ב-1982, ממשלתו פגשה התנגדות עממית נרחבת, ולופס פורטייו התגורר בחו"ל מספר שנים כדי להימלט מהאיבה שחשו האזרחים המקסיקנים כלפיו. בסופו של דבר חזר למקסיקו ופרסם את ספר זיכרונותיו בשנת 1988, "הזמנים שלי: ביוגרפיה וברית פוליטית" (בספרדית: Mis tiempos: Biografía y testimonio político).
קודם לסיום כהונתו קבע לופס פורטייו את מיגל דה לה מדריד ליורשו כמועמד לנשיאות מטעם ה-PRI. לופס פורטייו אימץ גישה מפויסת ביחס לקודמיו כלפי אספקת נפט וגז עבור ארצות הברית תוך שהוא מפעיל לחץ להקלת מגבלות הסחר וההגירה בין שתי המדינות. בשנת 1978 מקסיקו פתחה מחדש את היחסים הדיפלומטיים עם ממלכת ספרד לאחר הפסקה של 38 שנים שבהם הייתה קיימת הדיקטטורה של המדינה הספרדית. בשנת 1983 הנשיא החדש מיגל דה לה מדריד יצא בקו תוקפני נגד ממשל קודמו פורטייו, והאשים אותו בהחמרת משבר חלוקת הקרקעות ובהונאות.
קישורים חיצוניים
