ביום חג המולד הראשון שנערך במהלך המלחמה אירחה משפחת לינקולן מסיבת חג מולד במהלך ערב החג.
ב-1862 ביקרה משפחת לינקולן חיילים פצועים שטופלו בבתי החולים השונים במדינה[1]. חיילים רבים מצבא האיחוד קיבלו ב-1863 מתנות מטאד לינקולן (אנ'), שהיה בנו של אב המשפחה (אברהם לינקולן) וזאת לאור העבודה שטאד התרגש מאוד כאשר אביו לקח אותו לראות את מצבם של חיילי צבא האיחוד, המתנות שנשלחו לחיילים היו במרבית המקרים ספרים ובגדים, אחת מהמתנות הידועות ביותר היו המתנה שקיבל הגרנל ויליאם שרמן במהלך מערכת סוואנה.
במהלך מלחמת האזרחים מלח היה אחד מהמשאבים הכי נצרכים וחשובים של צבא הקונפדרציה, במקביל ביישובי צפון קרוליינה ובדרום קרוליינה נערכו קרבות בין חיל האיחוד לתותחני צבא הקונפדרציה על גדות נהר סטונו וליד צ'ארלסטון.
חגיגות
חיילים רבים ניסו לחגוג את החג במספר דרכים, החל מאכילת ארוחת חג שכללה צדפות ותפוחים[2] ועד עריכת ירי חגיגי לקראת החג, בנוסף לכך כאירוע חריג בחג המולד של 1864 כ-90 חיילי צבא האיחוד ממישיגן חילקו לג'ורג'יאנים עניים הרבה מזון וציוד, את העגלות שהביאו את הציוד משכו פרדים (וזאת בדומה לאגדה בה איילים מושכים את מזחלתו של סנטה קלאוס).
לילדים, חג המולד השתנה במהלך המלחמה, נקנו פחות מתנות, במיוחד במדינות הדרום ההרוסות שמרבית תושביהן היו על סף העוני, בעקבות כך נכתבו סיפורי ילדים לחג המולד ברוח התקופה.
תעמולת חג המולד במהלך המלחמה
תומאס נאסט, שהשתמש בסרטים המצוירים שלו כדי לפרסם תעמולה ברוח מדינות האיחוד, אייר כמה איורים המשקפים את המלחמה[3], אחד מהציורים הבולטים ביותר היה ציור שפורסם לרגל חגיגות חג המולד ב-1862, בציור נראה אישה מתפללת על עדן חלון ולידה ציור אחר של בעלה גם הוא מתפלל, אך בשדה הקרב[4], בגיליון הציור מוצגת השאלה האם סנטה קלאוס יתפס בעיני האמריקאים העתידיים כסנטה הרגיל, איש שמן בעל זקן לבן אבל עם נקודת תפנית, בה הוא מגיש מתנות בגרבי חג המולד לחיילי האיחוד וזאת תוך כדי שהוא מחזיק בובה של מנהיג מדינות הדרום, ג'פרסון דייוויס עם חבל קשור על צווארו (ובכך רומז על הוצאתו להורג)[5].