תומאס נאסט נולד בספטמבר 1840 בבארקים צבאיים בלנדאו שבבוואריה, גרמניה (כיום במדינת ריינלנד-פפאלץ), למשפחה של מוזיקאים. אביו, ג'וזף תומאס נאסט, היה חצוצרן בתזמורת רגימנט 9 של בוואריה.[2] בשנת 1846, בשל דעותיו הפוליטיות של האב, עזב ג'וזף נאסט את גרמניה ונסע לארצות הברית, ואשתו והילדים הצטרפו אליו לאחר זמן קצר.
נאסט גדל בניו יורק ולמד בבית ספר מקומי מגיל שש ועד גיל 14. הוא הצטיין בציור מגיל צעיר, ובשנת 1854 החל ללמוד ציור עם המורים אלפרד פרדריקס ותיאודור קאופמן. לאחר מכן המשיך את לימודיו באקדמיה הלאומית לעיצוב.
נאסט למד בבית ספר בניו יורק מגיל שש עד 14. הוא הצליח בשיעורים גרועים, אבל התשוקה שלו לציור ניכרה כבר מגיל צעיר. בשנת 1854, בגיל 14, הוא נרשם לשנת לימודים אצל אלפרד פרדריקס ותיאודור קאופמן, ולאחר מכן בבית הספר של האקדמיה הלאומית לעיצוב.[3][4] בשנת 1856, הוא החל לעבוד כשרטט עבור העיתון המאויר של פרנק לסלי.[5] רישומיו הופיעו לראשונה בהארפר'ס ויקלי ב-19 במרץ 1859,[6] כאשר אייר דו"ח שחשף שחיתות משטרתית; נאסט היה בן 18 באותו שלב.[7]
קריירה
קריקטורה עצמית של תומאס נאסט
נאסט התחיל את הקריירה המקצועית שלו בשנת 1856 כמאייר בעיתון "Frank Leslie's Illustrated Newspaper". יצירתו הראשונה בעיתון הארפר'ס ויקלי פורסמה ב-19 במרץ 1859, כאשר הוא היה רק בן 18.[5]
בשנת 1862 הצטרף נאסט לצוות המאיירים של הארפר'ס ויקלי וזכה להכרה בזכות יצירותיו שהעבירו מסרים פוליטיים וחברתיים. בין יצירותיו הבולטות ניתן למנות את הקריקטורות נגד הפוליטיקאי המושחת "בוס" טוויד ואת הקריקטורות שעסקו במלחמת האזרחים האמריקאית.[8]נשיא ארצות הבריתאברהם לינקולן, כינה את נאסט "המגייס הטוב ביותר שלנו", בהתייחס לקריקטורות שהניעו את הציבור לתמוך במאמץ המלחמתי.[9]
לאחר המלחמה, נאסט התנגד בתוקף למדיניות האנטי-שיקום של הנשיא אנדרו ג'ונסון, אותו תיאר בסדרה של קריקטורות נועזות שסימנו את "ההתחלה הגדולה של נאסט בתחום הקריקטורה".[10]
סגנונו של נאסט התאפיין בשימוש בקווים חזקים ובצבעי דיו, שהבליטו את דמויותיו והדגישו את המסר הפוליטי. נאסט היה ידוע גם בהעברת מסרים אנטי-קתוליים בקריקטורותיו, דבר שזיכה אותו בביקורת מצד קהילות קתוליות שונות.[3]
נאסט פעל רבות לקידום זכויות השחורים בארצות הברית, ביטול העבדות והתנגדות להפרדה גזעית. יצירותיו השפיעו על התודעה הציבורית והעניקו לו מקום חשוב בהיסטוריה של הקריקטורה והאמנות הפוליטית בארצות הברית.
השפעה ומורשת
השפעתו של תומאס נאסט הייתה נרחבת, והוא נחשב לאחד הקריקטוריסטים החשובים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. הנשיא תאודור רוזוולט כינה את נאסט "המורה הטוב ביותר שלנו", בהתייחס לתפקידו בחינוך הציבור באמצעות הקריקטורות שלו. יצירותיו ממשיכות להשפיע על קריקטוריסטים ואמנים פוליטיים עד היום.
