Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

הרחמן

חלק מבקשות "הרחמן" בסיום ברכת המזון

הרחמן הוא נוסח לבקשות שנהוג לומר לאחר ברכת הטוב והמטיב, בסיום ברכת המזון. בקשות אלה, שלהן מספר נוסחים, פותחות במילה "הרחמן", ככינוי לה'. בקשות בנוסח "הרחמן" בסיום ברכת המזון מופיעות בסידור רב סעדיה גאון, בסדר רב עמרם גאון.

תוכן

הבקשות כוללות בקשות לריבוי כבוד הבורא בעולם, וכן לפרנסה להצלחה ולשמירה. בקשה של האורח על מארחו בסיום ברכת המזון מוזכרת כבר בברייתא המובאת בתלמוד.

הבקשה האחרונה בנוסח הרחמן היא לזכות לימות המשיח: "הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח"[1].

יש הנוהגים להוסיף בקשות שונות בנוסח הרחמן. אחת התוספות היא בקשה לברכה למדינת ישראל[2].

בשבת, ביום טוב, בחול המועד[3] ובראש חודש יש שמוסיפים נוסח בקשה מיוחד.

בברית מילה נוהגים יהודי אשכנז להוסיף נוסח "הרחמן" מיוחד הכולל שישה בתים, בו מבקשים ברכה לתינוק, לאביו ולאמו, לבעל הברית ולמוהל. בנוסח הספרדים מוסיפים הרחמן נוסף ובו ברכה לסנדק ולכל המסייעים במצווה.

בסעודת שבע ברכות מוסיפים בנוסח הספרדים ברכה לחתן ולכלה: "הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, בְּבָנִים זְכָרִים שֶׁל קַיָּמָא, לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ".

ברכת האורח

ערך מורחב – ברכת האורח

בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ו, עמוד א' מובא שהאורח מכובד לברך את ברכת המזון, כדי שיברך את בעל הבית, ומובא שם נוסח הברכה שהאורח מוסיף[4]:

יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא. ורבי מוסיף בה דברים: ויצלח מאד בכל נכסיו ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר ואל ישלוט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו, ואל יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועון מעתה ועד עולם.

נוסחים שונים

סדר רב עמרם גאון

"הרחמן" בסיום ברכת המזון, מתוך הגדת פרחי, קהיר, ה’תרפ"ב

בסדר רב עמרם גאון[5] מובא הנוסח הבא: ”הרחמן יפרנסנו בכבוד. הרחמן יתברך בשמים ובארץ. הרחמן ישתבח לדור דורים. הרחמן יתפאר לנצח נצחים. הרחמן יאיר עינינו במאור תורתו. הרחמן יצילנו ממיתה משונה. הרחמן יצילנו מחליים רעים. הרחמן יצילנו מיסורין קשים. הרחמן יצילנו מדינה של גיהנם. הרחמן יצילנו מחבוט הקבר. הרחמן יצילנו מעניות. הרחמן יצילנו מחלול השם. הרחמן יצילנו מכל מיני שמד. הרחמן יצילנו מכל צרה וצוקה. הרחמן יצילנו מכל מיני פורעניות. הרחמן ישים עלינו שלום. עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום על כל ישראל. ואומר: מלכנו אלהינו יחד שמך בעולמך. יחד מלכותך בעולמך. בנה ביתך ושכלל היכלך ושמח עדתך. עשה למען שמך. עשה למענך ולא למעננו. עשה למענך והושיענו. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו. הרחמן יזכנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא.”

נוסח הרמב"ם והנוסח הבלדי

בסדר התפילות שבסוף ספר אהבה, בנוסח ברכת המזון מובאות ארבע בקשות הפותחות ב"הרחמן": ”הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח לְדוֹרֵי דוֹרִים: הָרַחֲמָן יִתְפָּאֵר לְנֵצַח נְצָחִים: הָרַחֲמָן יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד: הָרַחֲמָן יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיַח, וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:”. זהו גם הנוסח של בקשות אלה כיום בנוסח הבלדי[6].

פרטי דינים

  • הרחמן כ'הפסק' - הטור[7] מביא שאחיו, רבי יחיאל בן הרא"ש, תמה על המנהג לומר "הרחמן" בין ברכת המזון לבין כוס של ברכה. וכתב שייתכן שמנהג זה סומך על ברכת האורח המובאת בתלמוד. בעל הטורים עצמו סבור שאין חשש הפסק באמירת "הרחמן".
  • השוכח על הנסים - להלכה נפסק שמזכירים על הנסים גם בברכת המזון אך אם לא אמר אין מחזירים אותו[8]. בספר ארחות חיים לרבי אהרון הכהן מלוניל מובא שאם שכח להזכיר בברכת המזון יכול לומר בחלק של הרחמן[9] והביאו הרמ"א להלכה בשולחן ערוך. במקרה זה מובא לומר את הרחמן בנוסח זה: "הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו'"[10].
  • הרחמן בשבת - בנוסח הרחמן יש בקשות רבות, ביניהן בקשה לפרנסה, יש שנוהגים לקצר בקשות אלה בשבת. הפסק המקובל הוא לומר את נוסח הרחמן כרגיל[11], ולהוסיף בקשה מיוחדת לשבת.
  • אמן אחר הרחמן - בספר כלבו כתב בשם הלכות גדולות שמותר לענות אמן אחרי הרחמן[12]. במגן אברהם מובא שחובה לענות אמן אחרי הרחמן[13]. יש שביארו שענייה זו אינה חיוב, אלא מידת חסידות[14].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בספר הרוקח, הלכות סעודה, סימן שלז מסביר שיש קשר בין הסעודה לימוד המשיח, בספר תהלים, פרק קל"ב (פסוקים טו, יז): "צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם. שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי".
  2. ^ ראו למשל כאן בהערה 2
  3. ^ יש שמוסיפים נוסח לסוכות בכל ימי סוכות, כולל בחול המועד
  4. ^ ברכה זו מובאת להלכה במשנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק ב', הלכה ז' ובשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"א, סעיף א'
  5. ^ סדר רב עמרם גאון הלכות סעודה
  6. ^ ראו כאן, ויש המוסיפים בו תוספות, וכן אומרים בו את ברכת האורח, שבנוסח הקצר נאמרת כך: הָרַחֲמָן יְבָרֵךְ בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה: הָרַחֲמָן יְיַשֵּׁר אוֹרְחוֹתָיו: הָרַחֲמָן יַצְלִיחַ אֶת דְּרָכָיו: הָרַחֲמָן מִכָּל צָרָה וָנֶזֶק יַצִּילֵהוּ:
  7. ^ טור אורח חיים סוף סימן קפט
  8. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ב, סעיף א'. ויש אחרונים שכתבו שאם שכח על הנסים בסעודת פורים חייב לחזור, כיון שיש חיוב לאכול פת בסעודת פורים.
  9. ^ ארחות חיים, הלכות ברכת המזון
  10. ^ וראו בפרדס יוסף פרשת וישלח, שהקשה: ואיך יבקש על נסים הלא ינכו לו (מזכויותיו). ותרץ שמה שמנכים מזכויותיו היינו בנס נסתר, ואילו בנס מפורסם שהכל רואים שנעשה לו נס, במקביל לכך כשמנכים לו מזכיותיו נתוספה לו זכות חדשה שעל ידו נתפרסם שמו יתברך
  11. ^ ראו משנה ברורה, סימן קפ"ח, סעיף קטן ט'
  12. ^ כלבו סימן צט, ומדמה היתר זה לעניית אמן בקדיש
  13. ^ ראו מגן אברהם סימן רטו ס"ק ג
  14. ^ ראו "הלכות יום ביום" חלק ב עמוד ריג בהערה בשם הנצי"ב ב"העמק שאלה" סימן נג ס"ק ב
Prefix: a b c d e f g h i j k l m n o p q r s t u v w x y z 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9

Portal di Ensiklopedia Dunia

Kembali kehalaman sebelumnya