זוהי הקרן הגדולה ביותר התומכת בארגוני זכויות אדם בישראל.[3] הוצאות הקרן בין השנים 2014 ו-2019 היו כ-30 מיליון דולר לשנה.[4] לצד חלוקת המענקים הכספיים מפעילה הקרן את "שתיל", המספק שירותי תמיכה וייעוץ לעמותות וארגונים - בפרט לאלה הממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל.
"הקרן החדשה לישראל" הוקמה בקליפורניה, ארצות הברית, ב-1979 על ידי בני-הזוג ג'ונתן כהן ואלנור פרידמן[7] מגייסי תרומות. כהן, פעיל ציבור שנולד וגדל בדרום-אפריקה, התגורר בישראל בשלהי שנות השישים, ובמסגרת עבודתו ביקר בישראל בשנות השבעים. הוא סיפר כי "היה מספר נכבד של תורמים בגילנו שהרגישו מנוכרים מתמיכה בישראל, ולא התייחסו בחיוב למגבית היהודית המאוחדת כהוריהם וסביהם". הקמת הקרן הייתה "הרעיון שלנו לדרך לעירוב אנשים בפילנתרופיה יהודית... על בסיס הניסיון (הפילנתרופי) שלנו, הבנו שכמויות קטנות של כסף יכולות להביא לשינויים גדולים".[8][9]
יחד עם אלווין באום, ראש ברית הלהט"ב בפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו, ונעמי לאוטר, מנהלת אזורית של איפא"ק,[10] הם הגיעו לישראל כדי לבחון הקמת קרן חדשה.[8] שניהם הצטרפו לחברים המייסדים של הקרן שנרשמה בארצות הברית. מטרת הקרן הייתה לתמוך בארגוני חברה אזרחית הדומים בתפיסת פעולתם לארגוני חברה אזרחית אמריקאיים[11] וזאת בניגוד לחלק ניכר מהארגונים, בעשורים הראשונים למדינה, שהיו משויכות למפלגות השונות וקיבלו מימון דרכן.[12]
הסניף הישראלי נרשם ב-1980 לפי פקודת החברות כחברה מסוג "חברת חו"ל" בשם "ניו ישראל פונד" (NIF),[13][14] והוקמה עמותה ישראלית שנשאה את אותו שם.[15] בשלוש השנים הראשונות הסכומים שעמדו לרשות הקרן היו מצומצמים יחסית.
ב-1982 הגיעה הנהלת הקרן החדשה לישראל למסקנה שדרוש שינוי יסודי בדרכי פעולתה. לאחר קיום דו-שיח עם הארגונים הממומנים על ידיה, החליטה הנהלת שהשינוי הדרוש הוא מעבר מסיוע מימוני בלבד למודל משולב של מימון, ייעוץ והכוונה, ולשם כך הוקמה עמותה שמשמשת כזרוע הביצועית של הקרן החדשה בשם "שתיל - שירותי תמיכה ויייעוץ לקידום שינוי חברתי"[16] בהובלת שרה קרניאל, שעמדה בראשה בשנים 1982–1983. אחריה שימשה בתפקיד זה שרי ריבקין עד 1998.[2] בשנת 1985 גדל תקציב סניף הקרן בישראל ל-25,000 דולר. פעילות "שתיל" התרחבה באותה תקופה וכללה גם הכשרת אנשי דוברות ויחצ"נות בקרב הארגונים להם סייעה[דרוש מקור]. ב-1987 נפתח סניף הקרן בחיפה. באותה השנה, לראשונה השתתף ראש הממשלה, יצחק שמיר בפעילות הקרן: כנס של האגודה הישראלית למען ישראלים יוצאי אתיופיה בדרישה להעלות בני משפחה נוספים לישראל.
בשנת 1995 פנו נציגי הקרן לרשם העמותות בבקשה למחוק את שתי העמותות "ניו ישראל פונד" ושתיל, ומאז מנוהלת הפעילות על ידי הקרן בארצות הברית שרשומה בישראל כ"חברה זרה", ומפעילה מטעמה את שתיל.[15]
בין השנים 1991–1997, אבינעם ערמוני שימוש כמנכ"ל הסניף הישראלי.[19] בנובמבר 2009 החליפו דניאל סוקאץ' ורחל ליאל את לארי גרבר ואליעזר יערי בתפקידי מנכ"ל הקרן ומנכ"ל הסניף בישראל, בהתאמה.[17]מיקי גיצין החליף את רחל ליאל ביולי 2017.[20]
למחרת ניצחונו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ולכנסת ה-15 שלח מנכ"ל הקרן החדשה בישראל, אליעזר יערי, מכתב באנגלית לתורמים אמריקאים ולצוות הקרן החדשה, שבו גינה בחריפות את קואליציית נתניהו: "קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, התדרדרות מוסרית, וקלריקליות דתית וחברתית", הציג את הקרן החדשה כגורם מכריע בהבסת ממשל ישראל בראשותו, והתייחס לשמה באמירה באנגלית: "אנו, הקרן החדשה לישראל, ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה".[21]
בספטמבר 2011 פרסם אתר ההדלפות הבינלאומי "ויקיליקס" (WikiLeaks) מסמך מסווג שנשלח משגרירות ארצות הברית בישראל לוושינגטון די.סי., המסכם פגישה שנערכה בפברואר 2010 בין חדווה רדובניץ', סמנכ"לית הקרן החדשה, עם היועץ-הפוליטי של השגרירות האמריקאית בישראל[22] – ובמסמך זה, צוטטה רדובניץ' מצהירה את השקפת עולמה לעתיד: "”בתוך מאה שנה ישראל תהיה בעלת רוב ערבי, אך היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה, משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר”.[23][24] הקרן החדשה לישראל הגיבה שרדובניץ' נאלצה לעזוב את הארגון מתפקידה כסמנכ"לית, עקב כך שדעותיה האישיות סטו מהנרטיב של הארגון.[25]
בעבר הופיע בדף השאלות והתשובות של הקרן החדשה, כי היא מתנגדת לכיבוש הישראלי של הגדה המערבית (אזור יהודה ושומרון).[27] בהמשך הניסוח שונה ונאמר שם שהארגונים שהקרן החדשה תומכת בהם עושים זאת "מתוך אהבה למדינה ורצון להסיר מעל ישראל את הגיבנת המוסרית של השליטה בעם אחר".[28]
בתחילת 2023 קבעה עיריית ירושלים שהקרן החדשה לישראל היא "גוף פוליטי", ובהתאם לכך נמנעה מלתת הנחה בארנונה לאחת מהעמותות שנתמכות על ידי הקרן.[29]
פעילות הקרן
עיקר פעולתה של הקרן החדשה לישראל היא חלוקת מענקים לארגונים, כאשר התוכנית המרכזית שלה היא ,"הגנה על המרחב הדמוקרטי".[30] על פי דוח הקרן מ-2010, מאז היווסדה ב-1979 היא העניקה יותר מ-250 מיליון דולר לכ-850 ארגונים.[31] 30% מהכספים שחילקה הקרן בשנת 2007 הופנו לארגונים הפועלים בקרב ערביי ישראל.[32] מלבד הסניף הראשי בירושלים, מפעילה הקרן סניפי משנה, באמצעות שתיל, בבאר שבע, בחיפה, בלוד ובבאקה אל-גרביה. נכון ל-2010 מועסקים במסגרת הקרן החדשה לישראל ושתיל 130 עובדים.[33]
מלבד תמיכה בארגונים, הקרן תומכת גם בקואליציות של ארגונים, למשל הפורום לדיור ציבורי,[34] ובמאבקים ציבוריים ספציפיים. כך למשל תרמה הקרן ביולי 2011 כ-35,000 ש"ח למאהלים עבור מחאת האוהלים[35] ובינואר 2014 תרמה 3,000 דולר למימון הפגנה-מחאת של מסתננים מאפריקה בכיכר רבין שבתל אביב-יפו.[36] הקרן החדשה לישראל אף סייעה להקמת מרכזי הסיוע הראשונים לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.[דרוש מקור]
גופים נתמכים
במרוצת השנים תמכה הקרן בארגונים ישראליים רבים. אלו הארגונים שמקבלים תמיכה מהקרן בשנת 2023:[37]
בשנת 1982 יזמה הקרן החדשה לישראל את הקמת "ארגון שתיל", המייעץ לעמותות הנתמכות על ידה.[40]
תוכנית המשפטנים
בשנים 1984–2017 הפעילה הקרן תוכנית דו-שנתית במסגרתה העניקה מלגת לימודים למשפטנים ישראלים היוצאים ללימודי תואר שני במשפטים בארצות הברית, תוך התמחות בזכויות האדם. משתתפי התוכנית זכו למלגה הכוללת את מימון שכר הלימוד, הוצאות הנסיעה והוצאות המחיה בארצות הברית. לאחר חזרתם לישראל שובצו משתתפי התוכנית לעבודה במשך שנה באחד מהארגונים העוסקים בתחומי זכויות האזרח בישראל. בשנה זאת מקבלים המשתתפים משכורת חודשית מהקרן. בראש ועדת ההיגוי של התוכנית עומד עו"ד יהושע שופמן.[41] עם משתתפי התוכנית בעבר נמנו עורכי הדין אביגדור פלדמן, חסן ג'בארין, דן יקיר, ד"ר יובל קרניאל, ד"ר נטע זיו ועו"ד שמאי ליבוביץ.[42]
"כנגד כל הסיכויים"
בשנת 2006 שודרה בערוץ 2 הסדרה "כנגד כל הסיכויים" שהופקה על ידי שידורי קשת בשיתוף הקרן החדשה לישראל. בכל אחד משלושה עשר פרקי הסדרה הובא סיפורו של פעיל ומנהיג חברתי באחד הארגונים.
פרסים
"פרס הרמן שוורץ" הניתן למשפטן עבור "הישגים בולטים בתחום זכויות אדם וקידום צדק חברתי". הפרס על שמו פרופ' הרמן שוורץ שייסד את תוכנית המשפטנים של הקרן.
פרס עבור פעילות התורמת לדו-קיום בין יהודים לערבים בישראל על שמה של ישראלה גולדבלום, ממקימי שלום עכשיו וסגנית נשיא הקרן החדשה לישראל.
פרס "אמת לכוח" על שם ביל גולדמן. בשנת 2023 הוענק לנסר נוואג'עה שהקדיש את חייו למאבק נחוש על זכויותיהם של בני עמו".[43] בשנת 2024 הוענק לעינב צנגאוקר, אמו של מתן צנגאוקר שנחטף מנחל עוז לעזה, בזכות היותה סמל ודוגמה לגבורה אזרחית רבת עוצמה. צנגאוקר מהווה השראה לציבור רחב, שלא שוכח את מצוות פדיון שבויים.
קרנות
הקרן החדשה לישראל יצרה שותפות עם קרן פורד ומנהלת עבורה את קרן פורד ישראל החל משנת 2003. במסגרת שיתוף הפעולה בין הקרנות העבירה קרן פורד מענקים בסך 40 מיליון דולר דרך הקרן החדשה לישראל.[44] 20 המיליון הראשונים ניתנו לחלוקה בתקופה של חמש שנים, שבסיומם ניתנו 20 מיליון נוספים לחמש שנים נוספות, ובסופן אמורה קרן פורד להפסיק לתרום באמצעות הקרן החדשה לישראל. התרומה מקרן פורד מהווה כשליש מסך התרומות שמקבלת הקרן בשנים אלו.[45] מענקיה של קרן פורד בישראל מופנים למטרות של קידום "זכויות אדם ואזרח, צדק חברתי ויוזמות פתרון של הסכסוך הישראלי-ערבי". את קרן פורד בישראל מנהל אהרן בק.[46]
הקרן נתמכה על ידי האיחוד האירופי. ב-2006, למשל, העביר האיחוד האירופי לקרן כ-700,000 דולר[דרוש מקור].
"קרן דפנה" על שם פרופ' דפנה יזרעאלי, פעילה פמיניסטית ומראשי הקרן החדשה לישראל. הקרן תומכת בפרויקטים המקדמים מנהיגות נשים וערכים פמיניסטיים.
פולמוס
בקרב הימין הישראלי הפך קשר עם הקרן החדשה לישראל, ובפרט קבלת מימון כספים ממנה, ל"אות קין".[47] פוליטיקאים מהימין,[48] ובראשם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, טענו שמדובר בקרן אנטי-ציונית.[49] באפריל 2018 ראש הממשלה נתניהו טען, כי "הקרן החדשה היא הגורם המרכזי שהפעיל לחץ אירופי על ממשלת רואנדה לסגת מהסכם ההחזרה של האזרחיה מישראל. הוא הוסיף כי מטרת-העל של הקרן היא מחיקת הצביון היהודי של ישראל, הפיכתה למדינת כל אזרחיה, ואף לצד מדינת לאום פלסטינית 'נקייה מיהודים' בקווי 67' שבירתה ירושלים".[50][51] נשיאת הקרן הכחישה שהארגון פנה לרואנדה או לגורמים אירופאים והוסיפה כי "ראש הממשלה עבר הערב כל קו אדום בהסתה נגד הקרן החדשה לישראל".[52][53] בהודעה שהוציאה מפלגת הבית היהודי בשנת 2015 נכתב כי הקרן החדשה פוגעת "בחיילי צה"ל ובכל אינטרס ישראלי".[54]
בתחילת 2010 תנועת "אם תרצו" יצאה במסע פרסום נגד הקרן ונשיאתה, נעמי חזן, בטענה שהקרן תומכת בארגונים המגישים תביעות נגד קציני צה"ל מחוץ לישראל בהאשמה של פשעי מלחמה, ובתמיכה בארגונים שסיפקו נתונים לוועדת גולדסטון.[55][56] הקרן פרסמה מסמך תגובה לטענות "אם תרצו", ובו טענה שהמסמך של "אם תרצו" הוא מניפולציה שקרית.[57]
ארגון NGO Monitor[58] הלין במכתב פומבי למנכ"לית הקרן רחל ליאל, נגד ארגון השמאל הרדיקלי "קואליציית נשים לשלום" המשתתף בקמפיין ה-BDS נגד ישראל וכנגד תמיכת הקרן בו. בעקבות זאת הופסקה הזרמת המענקים ל"קואליציית נשים לשלום" והקרן דרשה מהם להסיר את שמה מרשימת התורמים באתר. בתגובה האשימה הקואליציה את הקרן ב"כניעה למסע ההסתה".[59]
מוסדות הקשורים בתנועת "הקיבוץ הדתי", ובהם "קרן הרצוג" ונאמני תורה ועבודה, קיבלו תקציבים מהקרן. בפברואר 2011 קראה תנועת "הקיבוץ הדתי" למוסדות אלה שלא לקבל כספים מהקרן, בשל המטרות שלטענתה הקרן מנסה לקדם.[60] באוגוסט 2018 פתח ארגון "חותם" במסע פרסום נגד עמותות ואישים דתיים שקיבלו מימון מהקרן ופעלו לפי הקמפיין למען מטרות כהפרדת הדת מהמדינה, וקרא לציונות הדתית להתנתק מהם.[61] על מסע הפרסום נמתחה ביקורת על ידי אותם ארגונים.[62][63][64]
ב-2016 החליט ארגון השמאל "מולד" לוותר על תקצוב מהקרן החדשה בנימוק שהקרן החדשה משתפת פעולה עם ארגונים אנטי-ציוניים.[65]
מנגד פרסמו אנשי רוח, ובהם הסופר א. ב. יהושע והמחזאים יהושע סובול ועדנה מזי"א, עצומה שבה הביעו "שאט נפש ממסע ההסתה והשנאה המתנהל בשבועות האחרונים נגד הקרן החדשה לישראל ונגד ארגוני זכויות האדם בישראל".[66] מספר אמנים וחברי כנסת ערכו אירוע תמיכה בקרן החדשה לישראל.[67] בעקבות הביקורת נגדה יצאה הקרן במסע פרסום תחת הכותרת "לא נסתום" שבמסגרתו הועלה אתר אינטרנט בשם זה[68] וגויסו בלוגרים על מנת שישתתפו במאבקה של הקרן.[69] העיתונאי האמריקאי אדווין בלאק אמר שהקרן מממנת כ-800 ארגונים שהמטרות של מרביתם טובות, אך 80 מהם הם ארגונים פוליטיים הפועלים נגד ישראל.[70][71][72]
