הומי באבא

הומי באבא
Homi K. Bhabha

הומי באבא
לידה	1 בנובמבר 1949 (בן 75) מומבאי, הודו
מקום לימודים	כרייסט צ'רץ' St. Mary's School Elphinstone College
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת סאסקס
פרסים והוקרה	פדמה בהושן
בן או בת זוג	ז'קלין באבא

הומי ק' באבא (Homi K. Bhabha; נולד ב-1949 במומבאי) הוא תאורטיקן ספרותי ביקורתי הודי-אמריקאי. באבא, לצד אדוארד סעיד הוא אחד מהבולטים בהגות של פוסטקולוניאליזם. באבא נבחר על ידי שבועון החדשות ניוזוויק כאחד מ"מאה האמריקאים של המאה החדשה".

באבא נולד בעיר מומבאי שבהודו למשפחה פארסית - זורואסטרית. הוא השלים לימודים לתואר ראשון באוניברסיטת בומביי, בקולג' אלפינסטון. הוא המשיך את לימודי התואר השני והדוקטורט באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. את המשך הקריירה האקדמית שלו הוא עשה באוניברסיטאות סאסקס (1978-1994), שיקגו (1994 ו-1996-2000) ומ-2001 הוא פרופסור באוניברסיטת הרווארד^[1].

בשנת 2015 זכה בפרס הומבולדט מטעם קרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית.

תורתו של הומי באבא

באבא הפך לאחד מההוגים החדשניים והבולטים שבחקר הפוסטקולוניאליזם. יש בהגותו ממד פסיכואנליטי מודגש, ועיקר תרומתו היא בטענה להיברידיזציה (יציר כלאיים) בתיאור היחסים שבין הכובש והנכבש בקולוניות. באבא ביקש להצביע על כך שבנקודת המפגש בין שתי התרבויות התרחשו חילופי תרבות דו-צדדיים ומורכבים. הלבנים לא רק "חינכו מחדש" את המקומיים, או ניצלו אותם, תוך שימוש במשאביהם הטבעיים וכוח העבודה הזול שלהם, אלא גם השפיעו והושפעו מהם על אף חוסר השוויון ביניהם.

לפי גישתו של באבא, אין זה מדויק לדבר על דיכוי תרבותי של עולם המערב כנגד המזרח בתקופה הקולוניאלית, אלא יש "מפגש" תרבותי, בו כולם משפיעים על כולם והתוצאות הן פרי של הכלאה בין הצדדים. בניגוד לספרות הפוסטקולוניאליסטית שנשענה על הדיכוטומיה מזרח מול מערב, כפי שהובלה בידי אדוארד סעיד, טענתו של באבא שונה. לפי באבא, השלטון הקולוניאליסטי ספג ערכים ומאפייני תרבות מהחברה הנשלטת. בנוסף הנחיל השלטון הקולוניאליסטי למקומיים חשיפה לתרבות אחרת והגדרה מחודשת של זהותם העצמית. ההודים, לדוגמה, למדו מהאנגלים פרק בהלכות שלטון ובבניית אומה, ידע שאיפשר להם, בסופו של דבר, להתקומם נגד האנגלים ולדרוש עצמאות.

התפיסה ההיברידית מתנגדת לראייה דיכוטומית של כובש מדכא מול נכבש מדוכא. בכך, נתפס באבא כמי שיוצא נגד אדוארד סעיד, שעיקר הביקורת על ספרו אוריינטליזם היא בראייתו את היחסים בין הכובש והנכבש כבינאריים. אך למרות שסעיד ובאבא מתוארים כנמצאים על שני קטבים מנוגדים בספרות הפוסט-קולוניאלית, יהודה שנהב ואחרים סברו כי מדובר בניגוד מדומה. באבא המסתמך על אפיסטמולוגיה היברידית, בוחן את האינטראקציה והיחסים המורכבים שבין הכובש לנכבש, כך שבמובן זה עמדתו של באבא אינה מנוגדת לזו של סעיד, אלא משלימה אותה. שנהב מציע כי עבודתו של ברונו לאטור מציגה אופציה תאורטית המשלבת את הבינאריות וההיברידיות שבעבודותיהם של סעיד ובאבא. כיוון שלאטור מראה כיצד ההיברידיזציה והבינאריות מתקיימות זו לצד זו ומייצרות זו את זו, כך שניתן לראות באוריינטליזם שיח היברידי שעבר טיהור, שיח בעל שוליים רחבים.

ביקורת

על סגנון כתיבתו של הומי באבא נמתחה ביקורת כי הוא קשה לקריאה ומשתמש בז'רגון קשה לפענוח ומאפשר רק לחבורה מצומצמת, אם בכלל, להבינו. כתב העת "פילוסופיה וספרות" (Philosophy and Literature) בחר בו במקום השני ב"תחרות הכתיבה הגרועה"^[2] לשנת 1998 (במקום הראשון זכתה ג'ודית באטלר).

יש מלומדים הטוענים כי מאחורי הז'רגון והבאזוורדס לא מסתתר דבר. כך, חוקרת השירה פרופסור מרג'ורי פרלוף מאוניברסיטת סטנפורד אמרה שהיא מאוד התאכזבה כששמעה על מינויו באוניברסיטת הרווארד וכי אין לבאבא מה לומר. פרופסור מרק קריספין מילר מאוניברסיטת ניו יורק אמר כי אין משמעות לכתיבתו, מעבר למטבעות הלשון החדשות והבאזוורדס בעלי הצליל הלטיני וכי הוא (מילר) אינו מבין בדרך כלל על מה באבא מדבר^[3].

בתשובה לשאלה בראיון אודות תגובתו למבקריו אמר באבא כי מרגיז אותו כשמדברים על כתיבה נגישה ללא הבנה במה הדבר כרוך. הוא הביא לדוגמה את המדור המדעי בניו יורק טיימס וציין כי המאמרים שם לא תמיד מובנים לו במלואם, אך אין פירושו כי הוא אינו מתעניין בהם כלל. בדומה הוא גרס כי למאמרים במדעי הרוח יש שפה פילוסופית משלהם והם לא אמורים להיות כתובים בשפה המובנת ל"אדם מהרחוב"^[4].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הומי באבא בוויקישיתוף

• עמוד הבית של הומי באבא, באתר אוניברסיטת הרווארד
• חנן חבר ועדי אופיר, ‏הומי ק. באבא: תאוריה על חבל דק, תיאוריה וביקורת 5, סתיו 1994
• הומי ק. באבא, ‏שאלת האחר: הבדל, אפליה ושיח פוסט-קולוניאלי, תיאוריה וביקורת 5, סתיו 1994
• הומי ק. באבא, ‏החומר הלבן (היבט פוליטי של לובן), תיאוריה וביקורת 20, אביב 2002
• "מזרחיים בישראל: קורבן, בעיה, או קול (מורבידי) עצמאי". ביקורת על ספר. אורי יזהר, דצמבר 2002 - הקשת הדמוקרטית המזרחית

הערות שוליים

1. ראו קורות חייו האקדמיים.
2. The Bad Writing Contest
3. New York Times 17 November 2001
4. The Hindu : Literary Review : Towards a global cultural citizenship