בשנים 1990-1960 פרסם 24 ספרי שירה, רובם ככולם בהוצאת המחבר או בהוצאות קטנות ולא מוכרות. מרבית שיריו הם שירים אסוציאטיביים קצרים, העושים שימוש בדמויות רבות של בעלי חיים כדימויים וכמטפורות.
שנים רבות נהג דהן לפרסם את שיריו בעצרות ובאירועים מרכזיים בתל אביב, באמצעות חלוקת דפים ומדבקות עליהם מודפסים השירים. על כל דף או מדבקה מצוין שם העט "ד. אליר", וכן שני כיתובים:
"תרומת העברית לשירה העולמית"
"שיר יפה, למד בעל פה 8 דקות".
דהן, אשר חילק בעצמו את השירים לכל המעוניין, לא היה מציג עצמו ככותב השירים.
בשירים ומשלים המתארים בעלי חיים דמויי אנוש התעלם דהן בכוונה מגודלם של היצורים במציאות. למשל, באחד השירים תיאר יחסי מין בין פיל לבין יתושה.
דהן עסק גם בכתיבת מדע בדיוני, עוד בתקופה בה מעטים בישראל עסקו בסוגה זאת. ספרו הראשון, "אפה של קלאופטרה"[1] כולל את הסיפור "אלגוריה זורחת" ובו זוג צעיר ישראלי נכנסים למערה עמוקה בגליל ומגלים שבעצם הם בספינת חלל שהוטמנה שם בידי חייזרים לפני עשרות אלפי שנים. הספינה ממריאה ולוקחת אותם אל עולם של יצורים מרובי ראשים החיים במערות מתחת לפני נשטח הלוהטים של השמש. הסיפור "אפה של קלאופטרה", שנתן לספר את שמו, מתאר התפוצצות גרעינית תת-קרקעית אשר עוקרת את בריטניה ממקומה על כדור הארץ ומעיפה אותה אל החלל. בריטניה נהפכת לעולם בפני עצמו, ירח חדש המקיף את כדור הארץ - ובעקבות זאת מתפצלים הבריטים לערי מדינה נפרדות היוצאות למלחמה זו נגד זו.
בסיפוריו ביטא דהן רעיונות חברתיים ופוליטיים שונים, ובמיוחד האיום של הנשק הגרעיני על עתיד האנושות.
דהן פרסם גם מספר ספרי פילוסופיה המורכבים ממספר רב של אפוריזמים, בני מספר שורות כל אחד.
