דבורה חן (נולדה ב-3 ביולי 1951) היא עורכת דין העוסקת בתחום המשפט הפלילי, הביטחוני והציבורי. כיהנה בפרקליטות המדינה כ-28 שנים, ותפקידה האחרון היה מנהלת המחלקה לעניינים פליליים – ביטחוניים ועניינים מיוחדים בפרקליטות המדינה, משרד המשפטים[1].
נולדה בתל אביב, ולאחר מכן עברה עם משפחתה להתגורר ברמת גן. שם סיימה את בית ספר התיכון "אוהל שם".
שירתה בשירות חובה בחיל המודיעין והשתחררה בדרגת סגן. במלחמת יום כיפור גויסה לשירות מילואים, והייתה מראשוני היחידה לאיתור נעדרים.
היא בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ומוסמכת במדע המדינה, תוך התמחות במנהל ומדיניות ציבורית, מאוניברסיטת חיפה.
לאחר סיום לימודי המשפטים, התמחתה במשך שנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב אצל כב' השופט דב לוין, ולאחר מבן התמחתה שנה נוספת אצל עו"ד אמנון עברון בתל אביב.
ב-1976, החלה לעבוד בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), שם החלה כפרקליטה מתחילה, והגיעה עד לתפקיד של משנה לפרקליט המחוז.
בין השאר, עסקה שם בניהול תיקים פליליים מהגדולים והמרכזיים בתקופה, בכלל זה תיקי פשיעה חמורה ועבירות צווארון לבן[2]. ניהלה מחלקות של עשרות פרקליטים, שעסקו בניהול תיקים פליליים מורכבים. כמו כן, עסקה בניהול והנחיה של צוותי חקירה, החל משלב החקירות המודיעיניות הסמויות ועד להגשת כתבי אישום, וכן בהדרכה ואימון של פרקליטים צעירים שהצטרפו לשורות הפרקליטות.
ב-1996, התמנתה למנהלת המחלקה לעניינים פליליים-ביטחוניים ועניינים מיוחדים, בפרקליטות המדינה[3].
במהלך תפקידה, שימשה כראש צוות התביעה במשפטים מרכזיים נגד מנהיגי ופעילי ארגוני טרור[4][5][6]. היא ניהלה את המחלקה בפרקליטות המדינה, לרבות ניהול והופעה בראש צוותי התביעה בכל התיקים הפליליים-ביטחוניים המרכזיים בתקופה דלעיל, ובהם תיקי ריגול ובגידה[7]. כמו כן, הייתה שותפה בכירה בעיצוב המדיניות המשפטית בתחום הביטחוני, כפי שגובשה בתהליכים משותפים על ידי משרד המשפטים ומערכת הביטחון[8]. עסקה בייעוץ משפטי לגופי מערכת הביטחון בסוגיות חוקתיות, ומשפטיות עקרוניות ומרכזיות, כפי שהתעוררו מעת לעת, ובטיפול וייעוץ שוטפים, לרבות ניהול תיקים בבית המשפט, של ענייניי טוהר המידות בארגונים של מערכת הביטחון[9][10].
בסוף שנת 2004, פרשה מפרקליטות המדינה, לאחר כהונה של 28 שנים[11][12][13].
מאז 2006, לחן משרד עריכת דין העוסק בתחום המשפט הפלילי, הביטחוני והציבורי[14].
בשנת 2005 שימשה כיועצת מיוחדת, במשרד עורכי דין מ. זליגמן ושות', בתל אביב.
מאז 2004, היא משמשת כעמית מחקר במכון הבינלאומי לחקר מדיניות נגד טרור, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה[15][16].
בשנת 2006 הוזמנה כעמית מחקר מומחה למכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, וושינגטון, ארצות הברית, שם עסקה בנושא של ההיבטים המשפטיים של המלחמה בטרור בישראל[17][18].
בין השנים 2005–2008 הייתה מרצה, בנושא "היבטים משפטיים בביטחון המדינה", במסגרת לימודי מוסמך, בבית הספר לממשל ומדיניות, באוניברסיטת תל אביב, ולימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת רייכמן.
חן הייתה חברת מליאת הרשות לניירות ערך (2007–2009)[19], הייתה חברת דירקטוריון בחברת חשמל (2010–2014) שם כהנה כיו"ר ועדת רגולציה[20], וכמו כן, הייתה דירקטורית בתעשייה האווירית לישראל (2016-2019) שם כהנה כיו"ר הוועדה לממשל תאגידי, קיימות וקידום נשים[21].
בשנת 2021 התמנתה כחברה בוועדה הציבורית לפי חוק המאבק בטרור. הייתה חברה בוועדה המייעצת לראש הממשלה בענייני אבטחת נבחרי ציבור. כהנה כחברת דירקטוריון, המכון להשתלמויות של לשכת עורכי הדין.
בנוסף, היא חברה בעמותות ופורומים שונים ובהם, פורום דבורה[19], ודירקטוריות מובילות שינוי, וכן היא מכהנת מעת לעת כחברה בוועדות ציבוריות וסטטוטוריות שונות.
היא הנחתה תוכנית משפטית שבועית בערוץ הכנסת, "דיון נוסף"[22].
משמשת מעת לעת כפרשנית בתחום המשפט הפלילי[23], הציבורי והביטחוני, באמצעי התקשורת הכתובה[24][25][26] והאלקטרונית[27] ומרצה בפני קהלים בתחום המשפט הפלילי והביטחוני בארץ ובחו"ל[28][29][30][31].
דבורה חן נשואה, אמא לשתי בנות וסבתא.