גהלניט

גהלניט
	גהלניט מהרי מונזוני (Monte Monzoni), עמק פאסה (Val di Fassa), טרנטינו - אלטו אדיג'ה, איטליה
	גהלניט מהרי מונזוני (Monte Monzoni), עמק פאסה (Val di Fassa), טרנטינו - אלטו אדיג'ה, איטליה
תכונות המינרל
הרכב כימי	Ca2Al[AlSiO7]‎
מערך קריסטלוגרפי	טטרגונלי
צורת הגביש	הגבישים פריזמתיים קצרים ודקים, דומים לקוביות. כמו כן המינרל מופיע כגוש חסר צורה (מסיבי) או גרגרי (בסלעי יסוד).
צבע	חסר צבע, צהבהב, חום, חום-צהבהב, ירוק אפרפר, אפור
ברק	זגוגי עד שמנוני
שקיפות	שקוף, שקוף למחצה עד אטום
פצילות	מובחנת על {001}, חלשה על {110}
שבירה	בלתי שווה
קשיות	6-5 בסולם מוס
משקל סגולי	3.07-2.9
שרטוט	לבן עד לבן-אפרפר
מידע נוסף	גבישים תאומים על {001} ו־{100}
מינרלים נלווים	דולומיט, קלציט, מרוויניט, אוגיט, מונטיצ'ליט, וזוביאניט, גרוסולר, אפטיט, דיופסיד ופלוגופיט

גהלניט הוא מינרל סורוסיליקטי (סורו ביוונית ערימה - סיליקט במבנה טטרהדרונים כפולים) של סידן ואלומיניום השייך לקבוצת המליליט.

תכונות

הרכב וקריסטלוגרפיה

נוסחת המבנה הכימי של הגהלניט היא Ca₂Al[Al Si O₇].

הגהלניט, העשיר באלומיניום, יוצר תמיסה מוצקה עם האקרמניט ((Ca₂Mg(Si₂O₇) העשיר במגנזיום.

הגהלניט מתגבש במערכת הטטרגונלית, חבורת סימטריות נקודתית "חבורה טטרגונולית סקלנוהדרלית" ${\bar {4}}2m\$ , וחבורת סימטריות מרחבית P 42₁m . הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=7.6850‏, ו-c=5.0636Å.^[1]

תכונות פיזיקליות

הגבישים פריזמתיים קצרים ודקים, דומים לקוביות. כמו כן המינרל מופיע בטבע בדרך כלל כמסה חסרת צורה או גרגירית. יש לו פצילות מובחנת על {001} וחלשה על {110}, והוא נשבר באופן בלתי שווה. הקשיות של המינרל בינונית, 6-5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הוא בממוצע 3.03. הגהלניט ניתך ב-1595°C.^[2]

תכונות אופטיות

אופטית המינרל הוא חד-צירי שלילי. מקדמי השבירה של הגהלניט הם: n_ε=1.669‏ ו-n_ω=1.658.^[3] גבישי הגהלניט שקופים, שקופים למחצה עד אטומים. מינרלים טהורים של גהלניט הם חסרי צבע, אבל בגלל זיהומים צבעם הוא בדרך כלל צהבהב, חום, חום-צהבהב, ירוק אפרפר ואפור. בשקף מנוסר הגהלניט הוא חסר צבע עד צהוב חיוור. בשל תופעת השבירה כפולה ניתן לראות גוון יוצא דופן של כחול פרוסי.^[4]

גילוי ומקור שם

המינרל נתגלה לראשונה ב-1815 בהר מונזוני (Monte Monzoni), שבעמק פאסה (Val di Fassa), נפת טרנטו מחוז טרנטינו - אלטו אדיג'ה, איטליה. את שם המינרל קבע הכימאי והמינרלוג גרמני יוהאן נפומוק פון פוקס (Johann Nepomuk von Fuchs‏; 1856-1774) לכבודו של הכימאי הגרמני אדולף פרדיננד גהלן (Adolf Ferdinand Gehlen‏; 1815-1775).

מקור ותפוצה

הגהלניט מופיע בסלעי גיר שאינם טהורים שעברו התמרה בטמפרטורה גבוהה, בסלעי יסוד אולטרה-מאפיים עשירים בסידן ובמטאוריטים.

הושק (Hoschek) קבע ב-1974 את התגובות הכימית הבאות היוצרות גהלניט:^[2]

2 אנורתיט + 3 קלציט = גהלניט + גרוסולר + 3 פחמן דו-חמצני
אנורתיט + קורונדום + 3 קלציט = 2 גהלניט + 3 פחמן דו-חמצני
גרוסולר + 2 קורונדום + 3 קלציט = 3 גהלניט + 3 פחמן דו-חמצני
אנורתיט 2 קלציט = גהלניט + וולאסטוניט + 2 פחמן דו-חמצני
גרוסולר + קלציט = גהלניט + 2 וולאסטוניט + פחמן דו-חמצני

תפוצת הגהלניט רחבה למדי, אבל מרבית המופעים הם תערובת של התמיסה המוצקה עם האקרמניט. מקומות בהם מוצאים גהלניט טהור יחסית כוללים את הר מונצוני (Monte Monzoni), עמק פאסה (Val di Fassa), נפת טרנטו מחוז טרנטינו - אלטו אדיג'ה, איטליה (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה); על גבעת סקווט (Scawt Hill) בסמוך ללרן ובקרניל (Carneal), מחוז אנטרים בצפון אירלנד; קמפהאוז (Camphouse), ארגיילשייר (Argyllshire), בסקוטלנד; בהר הגעש בלרברג (Bellerberg) במחוז אייפל בגרמניה; בנפת טרס הרמנס (Tres Hermanas), מחוז לונה (Luna) בניו מקסיקו שבארצות הברית; ובמכרה טרנרס (Terneras), בדורנגו שבמקסיקו.^[5]

בישראל ניתן למצוא גהלניט בתצורת חתרורים שבאזור מדבר יהודה.^[6]

לקריאה נוספת

Deer, W.A., Howie, R.A., and Zussman, J. (1986) Disilicates and Ring Silicates, Rock-forming minerals 1B, 2nd Ed., New York : John Wiley & Sons, pages 285-334, ISBN 0-582-46521-4