PROFILBARU.COM

ג'ורג' קאופמן
George Kaufman
	קאופמן ב-1912
לידה	16 בנובמבר 1889; פיטסבורג, ארצות הברית
פטירה	2 ביוני 1961 (בגיל 71); ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	סורבון; אוניברסיטת הרווארד ;
בן או בת זוג	ליואין מקגארת'; Beatrice Kaufman ;
פרסים והוקרה	פרס פוליצר לדרמה (1937); פרס טוני לבמאי הטוב ביותר (1951); פרס פוליצר לדרמה (1932) ;
	פרופיל ב-IMDb

ג'ורג' סיימון קאופמן (George Simon Kaufman;‏ 16 בנובמבר 1889 – 2 ביוני 1961) היה מחזאי, סופר, במאי תיאטרון, סאטיריקן ומבקר תיאטרון יהודי אמריקאי.

תולדות חייו

שנים ראשונות

קאופמן נולד בפיטסבורג, פנסילבניה ולאחר שסיים תיכון החל ללמוד משפטים, אולם נטש את התחום עד מהרה. הוא החל לעבוד כעיתונאי וכמבקר תיאטרון והיה לעורך מדור הדרמה של הניו יורק טיימס (משרה בה החזיק כעשרים שנה, עד 1930).

ברודוויי

בשנת 1918 כתב את מחזהו הראשון לברודוויי Someone in the House ("מישהו בבית"). המחזה עלה בעיצומה של מגפת השפעת הספרדית, שעה שהציבור הוזהר מלהתקהל ולא הגיע אל התיאטרון. קאופמן התלוצץ שיש לפרסם הזמנות להצגה עם הכיתוב: "הימנע מקהל גדול - בוא ל'מישהו בבית'". אולם התחלה גרועה זו לא סימנה את המשך הדרך. בכל העונות בברודוויי מ-1921 ועד 1958 הוצג לפחות מחזה אחד מאת קאופמן. בדרך כלל לא כתב לבדו אלא שיתף פעולה עם כותבים אחרים, בהם מוריס ריסקינד, עדנה פרבר, מוס הארט ועוד. שיתוף הפעולה הפורה ביותר שלו היה עם מוס הארט עמו כתב את Once in a Lifetime ("פעם בחיים"), You Can't Take It With You ("הן לא תקחהו עמך") מ-1937, עבורו זכה בפרס פוליצר והקומדיה החברתית החריפה The Man Who Came to Dinner ("האיש שבא לסעוד").

קאופמן גם כתב עבור מחזות זמר. המחזמר The Cocoanuts ("עצי הקוקוס") שכתב עם אירווינג ברלין איפשר לאחים מרקס לעבור משורשיהם במופעי וודוויל לתיאטרון הממוסד, במיוחד הצטיין קאופמן בכתיבה שקלעה ליכולותיו ההומוריסטיות של גרושו מרקס. יחד עם מוריס ריסקינד ואיירה גרשווין כתב קאופמן שלוש הפקות סאטיריות חריפות למוזיקה של ג'ורג' גרשווין, Strike Up the Band, ו- Let 'Em Eat Cake אשר נתקלו בקשיי הפקה לא צלחו ו-"בשבילך אני שר" (Of Thee I Sing), שזכתה בהצלחה קופתית וביקורתית מרשימה ואף זיכתה את כותביה בפרס פוליצר הראשון שניתן עבור מחזמר, ב-1932.

הוליווד

רבים ממחזותיו של קאופמן עובדו לקולנוע. בהם המחזות "הן לא תקחהו עמך" שזכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 1938, ו"האיש שבא לסעוד". קאופמן גם כתב לסרטים במיוחד, למשל לסרט לילה באופרה של האחים מרקס. הוא גם ביים סרטים והצגות בהן על עכברים ואנשים מאת ג'ון סטיינבק וכותרת ראשית ההצגה ברנשים וחתיכות עליה זכה בפרס טוני לבימוי ב-1951 ו-גרבי המשי (1957) .

ברידג'

קאופמן היה שחקן ברידג' מוכשר. גם אשתו הראשונה ביאטריס (אנ') הייתה שחקנית ברידג'. העיתון הניו יורקר פרסם כתבות הומוריסטיות שלו על ברידג'.^[1].

חיים אישיים

ב-1917 נשא לאשה את ביאטריס בקרוב (Beatrice Bakrow) והיה נשוי לה עד מותה ב-1945. במהלך תקופה זו נחשף קשר רומנטי בינו ובין השחקנית מרי אסטור שהתפתח לסקנדל רכילותי ב-1936.

ב-1949 נשא לאשה את השחקנית לואיין מקגראת' (Leueen MacGrath) ממנה התגרש ב-1957.

נכדתו הייתה השחקנית ביאטריס קולן (אנ').

לקריאה נוספת

George Kaufman, Kaufman and Co.: Broadway Comedies, Library of America, 2004 ISBN 978-1931082679
Howard Teichmann, George S. Kaufman an Intimate Portrait, Atheneum, 1972 ISBN 978-0689105081
Moss Hart, Act One: An Autobiography