זן מוטנטי של מחלת הפרה המשוגעת הפך את רוב בני האדם לזומבים קניבלים בתוך חודשיים לאחר ההתפרצות הראשונית. תלמיד מכללה בודד בשם "קולומבוס" (אייזנברג) מנסה לעשות את דרכו אל קולומבוס, אוהיו כדי לראות אם הוריו עדיין בחיים. לאורך קטע הכביש, הוא פוגש את "טלאהאסי" (הרלסון), גם הוא ניצול נודד אשר נראה מונע אך ורק על ידי רצונו למצוא טווינקי. הם בוחרים לנסוע יחד. שני הגברים נכנסים לחנות מכולת מקומית בחיפוש אחר טווינקי, שם הם מחסלים מספר מהנגועים. בחדר אחורי, הם נתקלים ב"ויצ'יטה" (סטון) ובאחותה בת ה-12, "ליטל רוק" (ברסלין). האחיות היו נוכלות עוד לפני האסון, והן מערימות על טלהאסי וקולומבוס וגורמות להם למסור להן את כלי הנשק שלהם. הבנות עוזבות, ולוקחות גם את הרכב שלהם. שני הגברים נאלצים כעת ללכת ברגל, ומוצאים האמר מצויד בנשק. טלהאסי יוצא לחפש נקמה, אבל כשהם מדביקים את הבנות, השתיים שוב יוצאות במאבק עם ידן על העליונה, ולוקחות מהגברים את נשקם ורכבם שוב. טלהאסי מצליח לקחת את האקדח של ליטל רוק וגורם לתיקו מקסיקני. קולומבוס גורם להפסקת אש מתוחה, וכולם נוסעים יחד בהאמר.
הבנות אומרות שהן הולכות לפארק שעשועים הנקרא "פסיפיק פליילנד", שהוא לכאורה נקי מזומבים. קולומבוס לא רוצה ללכת בהתחלה, אבל כאשר ויצ'יטה מודיעה לו כי עיר הולדתו הושמדה, הוא נשאר עם הקבוצה. כאשר הם מגיעים להוליווד, טלהאסי לוקח אותם לאחוזה של ביל מארי. טלאהאסי וויצ'יטה פוגשים את מאריי עצמו, כשהוא לא נגוע אבל במסווה של זומבי כדי שהוא יכול ללכת ולשחק גולף בשלום בין הנגועים. כאשר מאריי מנסה להפחיד את קולומבוס וליטל רוק בתור מתיחה, קולומבוס יורה בו, מכיוון שהוא מאמין שהוא זומבי אמיתי. כשמאריי גוסס, ליטל רוק שואלת אם יש לו חרטות, והוא עונה לה עם נשימתו האחרונה, "גארפילד, אולי." מאוחר יותר, קולומבוס מגלה שטלאהאסי התאבל על בנו הצעיר, שנלקח על ידי הזומבים, ולא הכלב שלו, כפי שהוא נתן לקולומבוס להאמין מקודם. ויצ'יטה כמעט מנשקת את קולומבוס, אלא שהיא חוששת להתאהב ולכן היא עוזבת עם ליטל רוק לפסיפיק פליילנד ללא אזהרה. קולומבוס משכנע את טלהאסי הסרבן לעקוב אחריהן עם אחד מכלי הרכב של מאריי.
בפסיפיק פליילנד, ויצ'יטה וליטל רוק מפעילות את כל המתקנים והאורות, והדבר מושך כמויות עצומות של זומבים. במהלך הקרב שמתפתח, השתיים נשארות לכודות במתקן הבלאק ממבה. טלהאסי וקולומבוס מגיעים בדיוק כשהכדורים של האחיות נגמרים. טלאהאסי מפתה את הזומבים משם, ואז נועל את עצמו בתא משחק, יורה בזומבים בשעת הפנאי שלו, בעוד קולומבוס הולך לאחיות. בהכרת תודה על כך שניצלו, ויצ'יטה מגלה ששמה האמיתי הוא קריסטה והם מתנשקים. טלהאסי נפטר מהזומבים הנותרים, ואז אוכל באושר טווינקי שליטל רוק מצאה. הקבוצה יוצאת מפסיפיק פליילנד ביחד וקולומבוס מגלה שהוא מצא סוף סוף את מה שהיה חסר לו: משפחה.
וודי הרלסון - טלהאסי. הרלסון הסכים לקחת את התפקיד בארבעה תנאים, ששניים מהם היו בעניין הליהוק וצוות ההפקה. השלישי היה שהסרט יהיה מחויב לסביבה, התנאי הרביעי שהרלסון דרש היה שהבמאי רובן פליישר, לא יאכל מוצרי חלב במשך שבוע, משימה שפליישר תיאר אותה "כמו [לדרוש מ]אלכוהוליסט לא לשתות". פליישר הצליח ושמר על תזונהצמחונית במשך 11 חודשים.[2]
בדיחה חוזרת, והנושא המרכזי לאורך כל הסרט, הוא רשימה של כללים שקולומבוס מתחיל כדי לשרוד בעולם השורץ זומבים. עד סוף הסרט, ברשימה שלו יש שלושים ושלושה כללים, אבל רק מעטים מוזכרים. סדרה של קטעי וידאו לקידום הסרט בכיכובם של וודי הרלסון וג'סי אייזנברג הרחיבה את הרשימה שהוצגה בסרט.[4]
התסריטאים, רט ריס ופול ורניק החלו לעבוד על התסריט בשנת 2005, כאשר חשבו במקור כי המדובר בפיילוט לסדרת טלוויזיה.[5] הבמאי רובן פליישר, שהיה בעל ניסיון בפרסומות ווידאו קליפים, אך טרם צילם סרט קולנוע, סייע להם לעבד את התסריט לקולנוע, בכך שסיפק למסעם של הגיבורים יעד מסוים - פארק שעשועים. מלכתחילה תוכנן כי בסרט ישתתף שחקן ידוע שישחק את עצמו כזומבי. בתחילה תוכנן לשתף את פטריק סווייזי, ולאחר מכן הוזכר שמו של סילבסטר סטאלון. ביל מארי נבחר ברגע האחרון, ואת רוב התפקיד שיחק באלתור.[6]
הסרט קיבל ביקורות חיוביות ברובן ממבקרים. אתר האינטרנט Rotten Tomatoes נתן לסרט ציון של 90% בשקלול של 237 ביקורות. ההסכמה הכללית של האתר על הסרט הייתה: "מצחיק בטירוף ומלא בדם, הסרט הוא הוכחה לכך שתת-סוגת הזומבים רחוקה מלמות".[7] באתר Metacritic, הסרט קיבל ציון משוקלל של 73 מתוך 100 בהתבססות על 31 ביקורות. על פי האתר הסרט בעל "ביקורות חיוביות באופן כללי".[8]
ריצ'רד קורליס ממגזין TIME תיאר את הסרט כ"נסיעה מלהיבה, מתחילתה ועד סופה" ונימק "אדגר רייט וסיימון פג הציבו רף גבוה לתת-הז'אנר עם צאתו של הסרט מת על המתים, אך ייתכן שהבמאי פליישר וצמד התסריטאים ורניק וריס גברו עליהם עם זומבילנד". "זו לא עוד קומדיית זומבים טובה, זה סרט מעולה, נקודה".[9]
מבקר הקולנוע הידוע רוג'ר איברט הופתע מהיכולת של הסרט להיות הומוריסטי גם כאשר נותרו זומבים בפוקוס הסרט והרגיש ש"הכל היה יכול להיות קודר ומדכא, אך לא כאן. יוצרי הסרט מראים תזמון קומי מכוון היטב". הוא העניק לסרט ציון של 3 מתוך 4 כוכבים.[10] מייקל אורדונה מהלוס אנג'לס טיימס שיבח את הבמאי פליישר על כך שהביא "שנינות חדה ותזמון ללא דופי לתהליכים".[11] ליסה שוורצבאום מהאנטרטיינמנט ויקלי כתבה: "עמוק בפנים, הסרט הוא סרט מסעות מלוטש ומצחיק בכיכובם של ארבעה שחקנים אהובים".
הכנסות
בסוף השבוע הראשון ליציאתו, הסרט היה מדורג במקום הראשון בהכנסות בצפון אמריקה והרוויח $24,733,155, כתקציב הסרט, ממכירת כרטיסים. 17 ימים לאחר יציאתו, הפך הסרט לסרט הזומבים המרוויח ביותר בהיסטוריה כאשר הספיק לגרוף 60.8 מיליון דולר ועקף את הסרט שחר המתים משנת 2004 שהחזיק בשיא. ב-13 בדצמבר 2009, הסתיימו הקרנות הסרט עם הכנסות כוללות של $75,590,286 בצפון אמריקה ו-$26,801,254 בשאר העולם לסך הכנסות של $102,391,540 ברחבי העולם.[12]
בתחום המדיה הביתית, הסרט יצא ל-DVD ו-Blu-ray ב-2 בפברואר 2010 על ידי סרטי סוני. נכון לינואר 2015, הסרט מכר 1,935,598 עותקי DVD ו-657,958 עותקי Blu-ray בסכום כולל של 55,457,631 דולר בצפון אמריקה.[13]
