PROFILBARU.COM

אולר שווייצרי או אולר צבאי שווייצרי (בגרמנית: Schweizer Taschenmesser, בצרפתית: Couteau suisse, באיטלקית: Coltellino svizzero) הוא מותג מפורסם של אולרים המיוצר בשווייץ על ידי היצרנים ויקטורינוקס וונגר (Wenger). ייצור האולר השווייצרי החל בעשור האחרון של המאה ה-19 בהזמנת צבא שווייץ ועל פי דרישותיו, ולאורך המאה ה-20 צברו אולרים אלה פופולריות רבה והחלו משווקים גם לצבאות, לממשלות ולשוק הפרטי ברחבי העולם.

במשך השנים יוצרו כ-350 גרסאות ודגמים שונים של האולר,^[1] וכיום מוצעים האולרים השווייצריים בעשרות דגמים, גדלים וקומבינציות אפשריות של כלים לשימוש רב-תכליתי. הם מזוהים בלוגו הצלב השווייצרי בצבעי אדום-לבן המוטבע עליהם ומהווה, יחד עם השם באנגלית, Swiss Army Knife, סימן מסחר רשום של שתי היצרניות השווייצריות הרשמיות. דגם צבאי של האולרים מונפק לחיילי צבא שווייץ עד היום, כמו גם לצבא גרמניה. לאולר השווייצרי חובבים ומועדוני מעריצים בכל העולם, ודגמי אולרים היסטוריים ונדירים הם פריט מבוקש בקרב אספנים.

היסטוריה

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 החל צבא שווייץ להתעניין ברכישת סכיני כיס מתקפלים עבור חייליו. באותה תקופה נכנס לשימוש הרובה דגם 1889 של שמידט-רובין, שפירוקו והרכבתו חייבו שימוש במברג. כן נדרשו החיילים לכלי יעיל וזמין לפתיחת קופסאות שימורים מתכתיות, שבאותה עת צברו פופולריות רבה בהזנת צבאות. נדרש איפוא כלי קומפקטי רב-תכליתי ואיכותי שיוכל להיות חלק מציוד הכיס של כל חייל בשטח. דגם האולר הראשון שענה לדרישות הצבא יצא ב-1891 וזכה לכינוי "מודל 1890". הוא כלל להב סכין, להב דוקרן, פותחן קופסאות ומברג, כולם מקובעים בציר לידית אחיזה מעץ אלון כהה (בהמשך הוחלף לעץ הובנה).

היות שבאותה עת לא היה יצרן שווייצרי בעל יכולת ייצור בכמות שדרש הצבא, הוזמנו 15,000 היחידות הראשונות מהיצרן וסטר ושות' בעיר זולינגן שבגרמניה, ואלה סופקו באוקטובר 1891. אולם במקביל, עוד באותה שנה, החל יצרן הלהבים השווייצרי קארל אלזנר מקנטון שוויץ בהיערכות לייצור המוני של אולרים, והחל מסוף 1891 קיבל את החוזה לייצור "מודל 1890". אלזנר לא היה מרוצה לחלוטין מהדגם והמשיך לנסות לשכללו. ב-1897 יצא הדגם המשופר, שבו פיתוח מנגנון קפיץ מיוחד של אלזנר איפשר לקבע להבים מתקפלים בשני צידיה של ידית האחיזה - ובכך להכפיל את מספר הכלים השימושיים שכלל האולר. נוספו להב סכין שני, קטן יותר, וכן חולץ פקקים. הדגם החדש נרשם במשרד הפטנטים בשם "סכין הקצינים והספורט", אף שדגם זה לא נכלל בחוזה האספקה שלו עם הצבא.

החל ב-1909 החל אלזנר להשתמש בסמל שווייץ לסימון מוצריו - מגן וצלב יווני בצבעי אדום-לבן, ואלה, במספר גרסאות, מלווים את הדגמים השונים של האולר הצבאי השווייצרי עד היום. באותה שנה שינה אלזנר את שם החברה ל"ויקטוריה", על-שם אימו שהלכה לעולמה, וב-1921, עם תחילת השימוש בפלדת אל-חלד לייצור הלהבים, שונה שוב השם ל"ויקטורינוקס" - הלחם של "ויקטוריה" ו"אינוקס" (inox - כינוי בצרפתית לפלדת אל-חלד).

אלזנר היה יצרן יחיד בשוק עד 1893, אז נכנסה לזירה יצרנית שווייצרית נוספת מאזור דובר הצרפתית של שווייץ. החברה, שלימים נקראה "ונגר" על שם מנהלה שהפך לבעליה, התמחתה בייצור סכו"ם ווקיבלה הזמנה ראשונה לאולרים מצבא שווייץ. החל ב-1908 החליט צבא שווייץ לחלק את הזמנת העבודה שווה בשווה בין שני המתחרים, מצב שנמשך עד 2005.

לאחר מלחמת העולם השנייה החלו חנויות הסגל בבסיסי הצבא האמריקאי ברחבי העולם להציע למכירה אולרים שווייצריים, ואלה זכו להצלחה אדירה בקרב החיילים והקצינים. עד מהרה הפך האולר פריט נחשק גם בקרב אזרחים חובבי מחנאות, שדאות וגאדג'טים, והחל שיווק מוסדר בחנויות אזרחיות בארצות הברית ובמדינות אחרות. האולר, על דגמיו ההיסטוריים, הפך גם פריט אספנות מבוקש. במקביל התפתחה תעשייה ענפה של העתקים, חיקויים ותחליפים לאולר השווייצרי בידי יצרנים אחרים, חלקם זכו להצלחה ולמוניטין בעצמם. בין שתי הספקיות הרשמיות של צבא שווייץ הוסכם ש"ונגר" תשווק לשוק האזרחי את מוצריה תחת הסיסמה "האולר הצבאי השווייצרי האמיתי" בעוד "ויקטורינוקס" תשתמש בסיסמה "האולר הצבאי השווייצרי המקורי".

פיגועי 11 בספטמבר ב-2001 הנחיתו מכה קשה על יצרני האולרים השווייצריים, כאשר תקנות התעופה החדשות אסרו על העלאת סכיני כיס למטוסים ופגעו קשות במכירות, שרבות מהן היו עד אז בחנויות הדיוטי פרי בשדות התעופה. היצרנית ונגר נקלעה לקשיים, וב-2005 נרכשה על ידי המתחרה ויקטורינוקס. בכך הפכה ויקטורינוקס שוב, לאחר 100 שנות תחרות, לספק בלעדי של הצבא השווייצרי ולשולטת מוחלטת בשוק. משיקולים מסחריים, החליטה החברה להמשיך ולשווק את האולרים תחת שני שמות המותג וסימני המסחר - "ונגר" ו"ויקטורינוקס".

בשנת 2008 זכתה ויקטורינוקס שוב במכרז לאספקת דגם אולר עדכני לצבא שווייץ, לאחר שהתמודדה מול 6 יצרנים אחרים, משווייץ ומחוצה לה. הדגם החדש, המכונה "סכין חיילים 08" (בגרמנית: Soldatenmesser 08), בוסס על הסכין המונפקת מאז 2003 לחיילי הבונדסוור - צבא היבשה הגרמני.

לוגו

סמל הצלב השווייצרי בצבעי אדום-לבן מלווה את האולר השווייצרי מאז 1909, בשלוש גרסאות שונות.

באולרים המיוצרים על ידי ונגר הסמליל הוא צלב לבן הנתון בתוך מעין ריבוע שפינותיו מעוגלות.
באולרים מתוצרת ויקטורינוקס הסמליל הוא צלב לבן בתוך מגן אדום בעל 6 צלעות קמורות.
האולרים המסופקים לצבא שווייץ, מתוצרת שתי החברות, נושאים מאז 1961 את סמל שווייץ הרשמי - צלב הנתון במגן שצורתו גביעית.

במקביל רווחים בשוק חיקויים שונים, לאו דווקא מתוצרת שווייץ, הנושאים לוגו הכולל את הצלב השווייצרי ואת צבעי האדום-לבן בתצורות שונות במקצת.

לוגו ונגר
לוגו ויקטורינוקס
הלוגו באולרי צבא שווייץ

דגמים וכלים

צבא שווייץ

דגם האולר המונפק לחיילי הצבא השווייצרי מאז 1891 הוא בסיסי, כאשר הדגש הוא על חוזק ואיכות - לא על ריבוי להבים וכלים. מאז "מודל 1890" הראשוני שודרג הדגם הצבאי מספר פעמים - ב-1908, ב-1951, ב-1961 ולאחרונה ב-2008. בחלק מהדגמים יצאו מהדורות עדכון אחת למספר שנים, ללא שינוי בדגם הבסיסי.

מודל 1890
- מודל 1890 מהדורת 1901
מודל 1908
מודל 1951
- מודל 1951 מהדורת 1954
- מודל 1951 מהדורת 1957
מודל 1961
- מודל 1961 מהדורת 1965
- מודל 1961 מהדורת 1978
- מודל 1961 מהדורת 1994
סכין חיילים 08

השוק האזרחי

לבד מהדגם המיוצר עבור הצבא, עשרות דגמים של "אולר צבאי שווייצרי" מתוצרת שני היצרנים הרשמיים מוצעים בשוק האזרחי. הם נבדלים ביניהם בגודל ובמספר הלהבים והכלים הנכלל, החל מאולר בעל להב סכין מתקפל יחיד ועד הדגם הנקרא "הענק" (the giant) ובו 87 כלים שונים (מתוצרת ונגר, יצא ב-2006).

בין הכלים הקיימים, בצירופים שונים, בדגמי האולרים: להבי סכין בגדלים שונים; פינצטה; קיסם שיניים; מספריים; מברג; מברג פיליפס; פותחן קופסאות; חולץ פקקים; זכוכית מגדלת; פצירה; מסור; מחזיק מפתחות; דוקרן; פלייר; עט כדורי ועוד.