בלוטה

בלוטה (באנגלית: Gland) היא איבר המעבד, מייצר ומפריש חומרים. בחלק מהמקרים חומרי ההפרשה הם חומרי פסולת. במקרים אחרים מפרישות הבלוטות הורמונים.

ניתן להבדיל בין שני סוגי בלוטות:

• בלוטה אקסוקרינית (בלוטת הפרשה חיצונית): בלוטה המפרישה את תוצריה אל פני שטח הגוף או אל איבר הנחשב חיצוני לגוף (לדוגמה הקיבה). בלוטות הזיעה, למשל, הן בלוטות אקסוקריניות.
• בלוטה אנדוקרינית (בלוטת הפרשה פנימית): בלוטה שמייצרת הורמונים ומפרישה אותם ישירות אל מחזור הדם, שלא דרך צינור. בלוטות הפרשה פנימית הן מנגנון בקרה עדין שהפרעות בו אינן נדירות (כגון ייצור יתר או ייצור חסר).

בלוטת התריס

מרכיבי המערכת האנדוקרינית

• היפותלמוס (תת רמה שבמוח הביניים) – הוא השולט במערכת האנדוקרינית – מערכת התקשורת הבינתאית ולכן שולט על ייצור ההורמונים.
• בלוטת יותרת המוח – היפופיזה; היא המפקחת על שאר הבלוטות.
• בלוטת התריס – תירואיד (ידועה גם כ"בלוטת המגן"); היא המפקחת על קצב חילוף החומרים ועל קצב הלב.
• בלוטת מצד התריס – פאראתירואיד (ידועה גם כ"יתרת בלוטת התריס") המשובצת בבלוטת התריס; היא מווסתת את כמויות הסידן והזרחן ומאזנות את הקלציטונין.
• בלוטות יותרת הכליה – אדרנל; הן מאיצות את פעולת הלב, משפיעות על ייצור זרע או ביוץ וּוסת ועל גדילת שיער הגוף, משככות דלקות, מפקחות על השימוש בשומנים, בחלבונים, בפחמימות ובמינרלים, וכן משמרות את נפח ולחץ הדם ומווסתות את כמות הנתרן בשתן.
• הלבלב – ממוקם בקרבת בלוטות יותרת הכליה; מפריש אינסולין.
• בלוטת האצטרובל – מצויה בעומק המוח; מווסתת את הקצב היומי של שינה וערנות.
• התימוס – נמצא בבית החזה; פועל בעיקר בגיל הילדות להזנת חלקים ממערכת החיסון.
• בלוטות המין (גונדות) – שחלות (בנקבות) ואשכים (בזכרים) – נמצאות במערכת הרבייה; מעבר לרבייה הן עוזרות להתפתחות נורמלית של האדם.

אוסף בלוטות ההפרשה הפנימית בגוף נקרא המערכת האנדוקרינית.

הענף ברפואה החוקר את הבלוטות ומחלותיהן הוא האנדוקרינולוגיה. מחלות אנדוקריניות רבות גורמות להפרעות גדילה (ננסות, השמנת יתר וכדומה).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בלוטה בוויקישיתוף

• בלוטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)