זהו השני בטרילוגית סרטיו של תורתי, נעדרי זמן ומקום. כל אחד מהם הוא מחווה למדיום שעיצב את הווי הפריפריה הישראלית. "הבלדה" היא מחווה למוזיקה המזרחית השורשית ולרדיו. כל הסרט נע סביב יצירה שנקראת "סימפוניית האביב הבוכה", אותה מנגנים בסיומו. את הבלדה מנגנים שמונה נגנים, כאשר כל אחד מהם מנגן על כלי קדום אחר: עוד, סנטור, טאר, נאי, זארב, דאריה (תופי מסגרת) וקמנצ'ה. טאווילה, גיבור הסרט, עורך מסע לחיפוש נגנים מעולים שינגנו איתו את הבלדה, הוא הולך מכפר לכפר, מבקר בבתי המרזח המקומיים, שם מנגנים ושותים ובכל כפר הוא אוסף נגן. בדרכו בתחנות השונות הוא נתקל בנבל (יחזקאל צ'קודה), שכל מה שמעניין אותו זה בצע כסף שמנסה לסכל את תוכניותיו.
הסרט הוא מחווה לסרטי הסמוראים. היחס לכלי הנגינה, לאדם שבנה אותו למורה, דומה בין הנגן במזרח לסמוראי. הסרט גם עורך מחווה למערבונים של סרג'ו לאונה, ג'ון פורד והווארד הוקס. תשעת הנגנים הם כמו תשעת המופלאים שמלווים את הסרט לאורכו, בתי המרזח ודמות הנבל, מושפעים גם הם מהמערבונים.
עלילת הסרט מתרחשת במבני אבן. לצורך כך תורתי צילם מבני אבן שונים באזורים שונים ברחבי ישראל: בין השאר בכנסייה בבית ג'מאל, ביפו, בבת שלמה ובבית גוברין.
חלק נכבד מהאנשים שמשחקים בסרט, הם חסרי ניסיון קודם במשחק (non-actors), והם בחלקם זמרים - אישתר, אדר גולד, דודו טסה, או נגנים - מארק אליהו, אמיר שהסר, גיל רון שמע.
את שיר הנושא 'בלדה לאביב הבוכה' כתב בני תורתי ללחן של מארק אליהו ומבצעות אותו בביצוע המקורי אישתאר ורינת בר, ביצוע נוסף מבוצע על ידי אישתאר ואדר גולד.
עלילה
יוסף טאווילה, נגן הטאר האגדי של להקת "אנסמבל טורקיז" ואברהם מופרדי, כתבו את הסימפוניה "האביב הבוכה".
בערב הבכורה של השמעת הסימפוניה אירעה תאונת דרכים, טאווילה נרדם תוך כדי נהיגה, שניים מאנשי התזמורת נהרגו. מהתאונה יצאו בחיים טאווילה, אברם מופרדי ומרגרט (זוגתו של טאווילה, שהייתה הזמרת של הלהקה) שנהפכה לנכה על כסא גלגלים. טאווילה נשפט ונידון למספר שנות מאסר. לאחר שחרורו מהכלא הוא נוטש את אהובתו ואת המוזיקה, פותח בית מרזח ושוקע בדיכאון.
הסרט מתאר את המתרחש עשרים שנה אחרי התאונה. יום אחד מופיע על מפתנו של טאווילה עמרם, בנו של אברהם מופרדי, ומספר שאביו גוסס מסרטן ומבקש ממנו להקים הרכב שינגן את "האביב הבוכה". טאווילה מחליט להגשים את משאלתו האחרונה של חברו משכבר הימים ויוצא למצוא את טובי הנגנים להרכב שינגן בפני מופרדי את היצירה לפני לכתו מהעולם.
מועמדויות לפרס אופיר
הסרט היה מועמד לפרס אופיר בתשע קטגוריות שונות, מתוכן זכה בארבע:
[2]
יגאל בורשטיין, "אהבת האין כיש - על הבלדה לאביב הבוכה - סרטו של בני תורתי", בתוך: ארז פרי ואפרת כורם (עורכים), קולנוע דרום - הגות וביקורת, יוני 2012, עמ' 137–143.