מאז 2006 לא נערכו ברשות בחירות לנשיאות הרשות או למועצה המחוקקת שלה.
חוקים ונהלים
ביוני 2005 העבירה המועצה המחוקקת חוק, שנחתם על ידי מחמוד עבאס, שמגדיל את מספר חברי המועצת, שעד אז היה 88, ל-132, כשמחציתם יבחרו בהצבעה לאומית ומחציתם על פי אזורי בחירה.
ב-2007 ביטל צו נשיאותי מושבי המחוז, ואסר על מפלגות שלא הכירו בזכותו של אש"ף לייצג את העם הפלסטיני, ביניהן חמאס, להתמודד בבחירות. סקר דעת קהל העלה כי רוב הפלסטינים תומכים בשינוי, בעוד שחמאס כינה אותו בלתי חוקי.[1]
ועדת הבחירות
לאחר הקמת הרשות הפלסטינית ב-1994, הוקמה "ועדת הבחירות" לניהול הבחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת ב-1996. הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה קיבלה את משימת רישום הבוחרים.
באוקטובר2002 הוקמה ועדת הבחירות המרכזית כגוף עצמאי ונייטרלי, על פי חוק הבחירות הכללי משנת 1995. חוק הבחירות, שניתן באוגוסט 2005, קבע כי הוועדה היא הגוף שאחראי הניהול, הפיקוח, הכנה וארגון של בחירות ועליו לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את שלמות הבחירות.[2]
אשרף אל-שוואיבי הוא יושבת ראש הוועדה ממאי 2024.[3]
סיוע בבחירות
קבוצת התמיכה לרפורמות הבחירות הוקמה בתמיכת ארצות הברית והאיחוד האירופי כדי לתמוך בבחירות הפלסטיניות. אחד הארגונים המובילים עבור הארגון הוא הקרן הבינלאומית למערכות בחירות, שסייעה באופן פעיל לוועדת הבחירות המרכזית בשנים 2004–2005, יחד עם הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי.[4]
הבחירות הראשונות למועצה המחוקקת הפלסטינית התקיימו ב-20 בינואר 1996. על 88 המושבים התמודדו 672 מועמדים, חלקם מטעם 16 מפלגות וחלקם מועמדים עצמאים. תנועת הפת"ח זכתה ב-50 מושבים, מועמדים עצמאים זכו ב-35 מושבים ו-3 תנועות נוספות זכו במושב אחד כל אחת.[5]
בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב-2006 זכה ארגון החמאס ברוב סוחף של 42.9% מהקולות שהתבטא ב-74 מושבים במועצה (כ-56% מסך המושבים), הפת"ח ב-43 (כ-33% מסך המושבים) ומספר רשימות עצמאיות נוספות זכו במספר בודד של מושבים. בין הסיבות לעליית חמאס ניתן למנות את השחיתות והאנרכיה ברשות שמזוהה עם בכירי תנועת הפת"ח, חוסר היעילות של מדיניות אבו מאזן כלפי המחסומים, נוכחות צה"ל בשטחים ובניית גדר ההפרדה בתוך תחומי הגדה, תפישת הציבור הפלסטיני לגבי תרומת המאבק המזוין של חמאס למהלך ההתנתקות ותמיכת הציבור הפלסטיני בהמשך הטרור נגד ישראל.
הבחירות למועצה המחוקקת לשנת 2021 היו אמורות להתקיים ב-22 במאי, אולם, ב-30 באפריל 2021, הודיע עבאס על דחיית הבחירות למועד לא ידוע, משום שאין לקיים את הבחירות כל עוד לא ניתן לקיימן גם במזרח ירושלים. בחמאס האשימו את עבאס בכניעה לישראל וטענו כי הוא חושש שיפסיד בבחירות.
הבחירות הראשונות לנשיאות הרשות הפלסטינית התקיימו ב-20 בינואר 1996. על התפקיד התמודד יאסר ערפאת, שזכה ב-87.1% מהקולות, נגד סמיחה ח'ליל, שזכתה ב-12.9% מהקולות.
בבחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית לשנת 2005, שהתקיימו ב-9 בינואר, התמודדו 7 מתמודדים. המתמודד שזכה במירב הקולות היה מחמוד עבאס, שהתמודד מטעם הפת"ח, וזכה ב-62.52% מהקולות. מתחתיו היה מוסטפא ברגותי, שזכה ב-19.48%. מתחתיו היו תייסיר חאלד, שזכה ב-3.35%, עבד אל-חלים שקיבל 2.76%, בסאם סאלחי שקיבל 2.67%, סייד ברקה שזכה ב-1.30% מן הקולות, ועבד אל-כרים, שקיבל 5717 קולות, כלומר 0.71% מן הקולות.
3.82% מן הפתקים היו פסולים ו-3.39% היו פתקים לבנים.
בבחירות היו 4 סבבים, אף על פי שתוכננו 5. הסבב הראשון התחלק לשני חלקים: החלק הראשון נערך בדצמבר 2004 ב-26 יישובים ביהודה ושומרון והשני בינואר 2005 ב-10 יישובים ברצועת עזה. בסבב זה נחל החמאס הצלחה, בעיקר בעזה, אך גם ביהודה ושומרון.[6]
הסיבוב השני נערך ב-5 במאי 2005 ב-76 מחוזות ביהודה ושומרון וב-8 מחוזות ברצועת עזה. בסיבוב זה הוביל הפת"ח, שזכה ב-52 יישובים, לעומת החמאס שזכה ב-24. הסיבוב השלישי ב-29 בספטמבר ב-104 רשויות מקומיות. בסיבוב זה זכה הפת"ח ב-54% מהקולות לעומת 26% לחמאס.[6]
הסיבוב הרביעי נערך בדצמבר 2005 ב-44 יישובים. הסיבוב החמישי לא יצא לפועל בעקבות עליית החמאס לשלטון לאחר הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בראשית 2006.[6]
הבחירות לרשויות המקומיות ב-2017 התקיימו ב-13 במאי. הבחירות התקיימו רק ביהודה ושומרון ולא בעזה, משום שהחמאס, ששולט בעזה, החרים אותן. הפת"ח זכה ברוב הקולות (52%), ומתמודדים עצמאיים זכו ב-37%. במועצות בהן התקיים הליך הצבעה ולא נקבעה רשימה מוסכמת זכו המועמדים העצמאיים ל-65% מן הקולות.
בבחירות 2021–2022 לרשויות המקומיות היו 2 סבבים: הסבב הראשון היה ב-11 בדצמבר2021, למועצות, והסבב השני ב-26 במרץ2022, בו היו בחירות לראשי הערים.[8] הבחירות התקיימו רק ביהודה ושומרון, ולא בעזה.[8]
