באוקטובר 2011 העביר מחמוד עבאס הצעה לחמאס לבחירות כלליות נוספות, בהצעתו הציע שייערכו בתחילת 2012. בנובמבר 2011 הוסכם מראש על תאריך בחירות ב-4 במאי 2012. עם זאת, עקב ריב נוסף, לא ניתן היה לקיים את הבחירות במועד זה.
ב-20 בדצמבר 2013 קרא חמאס לרשות הפלסטינית להקים ממשלת אחדות לאומית בת שישה חודשים שתקיים לבסוף את הבחירות הכלליות המתעכבות זמן רב. בעקבות שדרוג מעמדה באו"ם של מדינת פלסטין למדינת צופה שאינה חברה, הוצע כי הבחירות הכלליות למדינה יתקיימו בשנת 2013, בהתאם לשיחות האחדות בין פת"ח וחמאס. באפריל 2014 הושג הסכם בין פת"ח לחמאס להקמת ממשלת אחדות שהתקיימה ב-2 ביוני 2014 ולבחירות כלליות שיתקיימו תוך 6 חודשים מההסכם.
ב-11 בנובמבר 2019 אמר עבאס כי לא יהיו בחירות אלא אם כן הן יכללו את מזרח ירושלים ורצועת עזה[4][5]. ב-26 בנובמבר 2019 אישר חמאס כי סיכם עם ועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית להשתתף בבחירות וכי חמאס לא יקבל את הדרת ירושלים בשום פנים ואופן[6]. עבאס הודיע בתחילת דצמבר כי הבחירות יתקיימו בעוד מספר חודשים. ב-10 בדצמבר 2019 ביקשה הרשות הפלסטינית מישראל לאפשר לתושבי מזרח ירושלים להצביע בבחירות המתוכננות, בקשה שלטענת גורמים ישראליים תעבור לדון בקבינט הביטחוני[7].
ב-15 בינואר 2021 קבע עבאס לראשונה באופן רשמי תאריך לבחירות לפרלמנט ולנשיאות הפלסטיניים. לפי הצו הנשיאותי עליו חתם, ב-22 במאי 2021 יתקיימו הבחירות לפרלמנט, וחודשיים מאוחר יותר, ב-31 ביולי 2021, צפויות להתקיים הבחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית[1]. ארגון חמאס בירך על פרסום הצו הנשיאותי, וקרא ליצור אווירה שתאפשר בחירות חופשיות והוגנות[8].
ב-30 באפריל 2021 הודיע עבאס רשמית על דחיית הבחירות למועד לא ידוע, בנימוק שאין לקיים את הבחירות כל עוד לא ניתן לקיימן גם במזרח ירושלים[9]. בחמאס האשימו את עבאס בכניעה לישראל וטענו כי הוא מפחד להפסיד בבחירות[10].
מערכת הבחירות
ב-31 במרץ 2021 הוגשו הרשימות לבחירות לפרלמנט. 36 רשימות נרשמו לבחירות ב-22 במאי. ב-1 במאי הייתה צריכה להתפרסם החלטתה הסופית של ועדת הבחירות הפלסטינית המרכזית לגבי הרשימות שיורשו להשתתף בבחירות לפרלמנט ברשות. ב-1 במאי גם תוכננה להתחיל תעמולת בחירות.
לצד הרשימות הרשמיות של פת"ח וחמאס, הוגשו עוד שתי רשימות של בכירים בפת"ח שהתפצלו מהרשימה הרשמית של הפת"ח שבראשות אבו מאזן: רשימת מחנה אסיר העולם מרוואן ברגותי ונאסר אל-קידווה אחיינו של יאסר ערפאת, ורשימת מחנה מוחמד דחלאן, יריבו של אבו מאזן ששהה באבו דאבי במשך כעשור. דחלאן וברגותי עצמם לא שולבו ברשימות אלא אנשים מטעמם. כמו כן הוגשה רשימה בראשות ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר סלאם פיאד[11][12].