בּוּצָ'ה ופָמִית (באנגלית: Butch and femme; תעתיק: בּוּץ' אֵנד פָם) הם מונחים המשמשים לתאר שתי זהויות מגדר בקרב קהילת הלהט"ב, ובקרב לסביות בפרט, על מנת לתאר זהותגברית (בוצ'ה) וזהות נשית (פמית) ולהתנהגות המתלווה לה. שתי זהויות אלו לרוב נתפסות כתלויות אחת בשנייה, בעיקר במערכות יחסים רומנטיות, אם כי הבחנה זו שוללת את חוויותיהן האישיות של נשים רבות המקיימות מערכות יחסים של שתי פמיות או שתי בוצ'ות.
הביטוי האישי של הזדהות לסבית כפמית או בוצ'ה והיחס של הקהילה הלסבית למונחים אלו השתנה לאורך המאה העשרים. חלק מהפמיניסטיות הלסביות טענו שהדיכוטומיה במונחים היא חיקוי ההטרוסקסואליות, בעוד אחרות טענו שעל אף שהמונחים מתכתבים עם תבניות הטרוסקסואליות, הם גם מאתגרים אותם. מחקר שנעשה בשנת 1990 בארצות הברית הראה כי 95% מהנשים הלסביות מכיר את קוד ההתנהגות ה"בוצ'ה-פם" ויכול לדרג את עצמו או אדם אחר במונחי הקוד, עם זאת אחוז דומה העיד כי המונחים "לא חשובים בחייהן".
אטימולוגיה
המונח "פם" נלקח מצרפתית ("femme") ומשמעותו בשפה זו היא אישה. המונח "בוצ'ה", מקורו בסלנג האמריקאי לתיאור "ילד קשוח", שהתפתח מקיצור של המילה butcher, קצב, ונטבע לראשונה ככינוי לבוץ' קסידי.
היסטוריה
חברות הומוסקסואליות במערב היו ברובן סודיות ומחתרתיות עד החצי השני של המאה העשרים, עובדה שמקשה על היסטוריונים לגלות כמה זמן זהויות אלו נמצאות במרחב הלסבי.
תחילת המאה העשרים
ידוע כי קידוד לבוש של פמיות ובוצ'ות התחיל ככל המאוחר בתחילת המאה העשרים מכיוון שקיימות שתמונות ותיעוד נוסף של זוגות בוצ'-פם בארצות הברית משנות העשרים ואף מוקדם יותר, אם כי אז הן נקראו "טרנסווסטיט".
אמצע המאה העשרים ואילך
בשנות הארבעים בארצות הברית נשים בוצ'ות היו מוכרחות ללבוש בגוד נשי טיפוסי על מנת להחזיק בעבודה, ולבשו ביגוד גברי כגון עניבות רק בסופי שבוע בהולכן לאתרי הקהילה. שנות החמישים ראו עליה בבוצ'ות מדור חדש, שסירבו לחיות חיים כפולים ולבשו לבוש בוצ'י כל זמן שהתאפשר להן. זה לרוב הגביל אותן למספר עבודות, כגון נהיגה במונית ועבודה במפעל, בהן לא הונהג קוד לבוש לנשים. נראותן המתגברת, בשילוב עם בהלת הלבנדר של תקופת מקארת'י, הובילה לעליה במספר התקיפות של נשים להט"ביות. באותו הזמן שגשגה גם תרבות הברים, ונעשתה נוחה יותר להגיב באלימות. אף-על-פי שגם פמיות הגיבו, היה זה בעיקר תפקידן של הבוצ'ות להגן על המרחב הקווירי מפני תקיפות. דימוי הבוצ'ה כאגרסיבית וחזקה גבר ככל שגברו העימותים והאלימות כלפי להט"בים נעשתה עובדת חיים.
אף-על-פי שמערכות יחסים ברוח הבוצ'/פם לא היו העיקרון המארגן היחידי בקרב הקהילה הלסבית, מערכות יחסים מעורבות, כגון בוצ'/בוצ' או פם/פם, נתפשו כטאבו בעיקר בקרב המעמד העובדבשנות הארבעים, בשנות החמישים, ובשנות השישים.
ראו גם
Butch is Not a Dirty Word ("בוצ'ה היא לא מילה גסה", מגזין לסבי חצי-שנתי הפונה ללסביות בוצ'יות ולתומכיהן)
