רוברט לואיס "בוב" בוזר (באנגלית: Robert Louis "Bob" Boozer; 26 באפריל 1937 – 19 במאי 2012) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1960–1971. לאורך הקריירה ב-NBA זכה באליפות אחת (1971), השתתף פעם אחת במשחק האולסטאר (1968) והעמיד ממוצעים כוללים של 14.8 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים למשחק.[1]
ביוגרפיה וקריירת מכללות
בוזר נולד וגדל בעיר אומהה שבנברסקה, ובשנת 1956 החל ללמוד באוניברסיטת המדינה של קנזס ("קנזס סטייט") אשר במנהטן, קנזס. בעונת 1957/1958 קלע 20.1 נקודות בממוצע למשחק כשחקן קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, והוביל אותה לשלב פיינל פור טורניר אליפות המכללות, בפעם השלישית בתולדותיה. במשחק חצי הגמר הובסה קנזס סטייט מול אוניברסיטת סיאטל, בה שיחק אלג'ין ביילור, בתוצאה 51–73. בעונתו האחרונה במכללות, 1958/1959, הודח בוזר בשלב השני של הטורניר לאחר שקבוצתו הפסידה מול אוניברסיטת סינסינטי, אותה הוביל אוסקר רוברטסון, בתוצאה 75–85. באותה עונה רשם בוזר ממוצעים של 25.6 נקודות ו-11.3 ריבאונדים למשחק, ובסיומה נבחר בפעם השנייה ברציפות לחמישיית העונה של ליגת המכללות ("First-team All-American").[2]
בשנת 2016 הונצח בוזר בהיכל התהילה של כדורסל המכללות.[3]
נבחרת ארצות הברית
בדראפט ה-NBA 1959 נלקח בוזר בבחירה הראשונה, על ידי סינסינטי רויאלס,[4][5] אך בחר לשחק בקבוצת "פאוריה קטרפילרס" מליגת החובבים על מנת שיוכל להשתתף בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת רומא (1960), אשר נאסרה בו השתתפות של שחקנים מקצועיים. בטורניר אולימפיאדת רומא ניצחה נבחרת ארצות הברית את כל משחקיה בהפרש ממוצע של כ-42 נקודות, וזכתה במדליית הזהב.[6] בוזר השתתף בכל שמונת משחקי הנבחרת וקלע 6.8 נקודות בממוצע למשחק כשחקן ספסל. בשנת 2010 הוצגה נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת רומא, בשלמותה, בהיכל התהילה של הכדורסל.[7]
קריירה ב-NBA
לאחר שנה אחת בליגת החובבים חתם בוזר על חוזה בסינסינטי רויאלס, יחד עם חברו בנבחרת ארצות הברית – אוסקר רוברטסון. בעונתו השנייה בסינסינטי תפס מקום קבוע בחמישייה הפותחת, והפך לאחד השחקנים המובילים של הקבוצה לצד שלושת חברי היכל התהילה לעתיד – רוברטסון, ויין אמברי וג'ק טוויימן. בפלייאוף 1963 העפילו הרויאלס לגמר האזור המזרחי, וכמעט הדיחו את אלופת ה-NBA ב-4 העונות הקודמות –בוסטון סלטיקס – אך הפסידו במשחק השביעי והמכריע בתוצאה 131–142.
בדצמבר 1963, לאחר כ-3 עונות וחצי בסינסינטי, הועבר בוזר בטרייד לניו יורק ניקס. עד לסיום עונת 1964/1965 קלע בוזר 15.4 נקודות למשחק עבור הניקס, אך הקבוצה החמיצה את הפלייאוף בשתי העונות. לקראת עונת 1965/1966 נשלח בטרייד נוסף ללוס אנג'לס לייקרס, בתמורה לדיק בארנט.[8] בעונתו היחידה בלוס אנג'לס העפיל עם הלייקרס לגמר ה-NBA, בו הפסידו מול בוסטון סלטיקס בתוצאה 3–4.
בדראפט ההרחבה של שנת 1966 נבחר בוזר על ידי שיקגו בולס, אשר הוקמה והצטרפה ל-NBA באותה שנה. בכל 3 עונותיו בקבוצה הוביל את קלעיה, עם ממוצע של 20.4 נקודות למשחק, ובעונת 1967/1968 נבחר להשתתף במשחק האולסטאר כשחקן החמישייה הפותחת של "נבחרת המערב".
בעונת 1969/1970 שיחק עבור סיאטל סופרסוניקס, ובעונה העוקבת, שהייתה האחרונה בקריירה שלו, חזר לשתף פעולה עם אוסקר רוברטסון במילווקי באקס. באותה עונה זכתה מילווקי באליפות ה-NBA הראשונה בתולדותיה, בהובלתם של רוברטסון, כרים עבדול-ג'באר ובוב דאנדרידג', לאחר שגברה בסדרת הגמר על וושינגטון בולטס (4–0).
מותו
ב-19 במאי 2012 נפטר בוזר בביתו שבאומהה, נברסקה, כתוצאה ממפרצת במוח.[9][10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של בוזר, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של בוזר, באתר sports-reference.com
- ^ דף השחקן, באתר היכל התהילה של כדורסל המכללות
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1959, באתר basketball-reference.com
- ^ מעשית, השחקנים וילט צ'מברלין ובוב פרי נבחרו לפניו, כבחירות טריטוריאליות.
- ^ נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת רומא, באתר USA Basketball
- ^ נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת רומא, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- ^ בוזר נשלח בטרייד ללייקרס, באתר הניו יורק טיימס, 15 באוקטובר 1965
- ^ ההודעה על פטירתו של בוזר, באתר ESPN, 20 במאי 2012
- ^ ההודעה על פטירתו של בוזר, באתר שיקגו טריביון, 20 במאי 2012
