ולווט ג'יימס "ג'ים" בארנס (באנגלית: Velvet James "Jim" Barnes; 13 באפריל 1941 – 14 בספטמבר 2002) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1964–1970, לאחר שנבחר בבחירה הראשונה של דראפט ה-NBA 1964. בעונת 1968/1969 זכה באליפות ה-NBA כשחקן בוסטון סלטיקס, ולאורך 7 עונותיו בליגה רשם ממוצעים כוללים של 8.8 נקודות ו-6.5 ריבאונדים למשחק.[1] נודע בכינוי "Bad News".
ביוגרפיה וקריירה
בארנס נולד וגדל בעיר טאקרמן שבארקנסו, ובין השנים 1960–1962 למד במכללת קמרון אשר בלוטון, אוקלהומה. בשנת 1962 עבר ללמוד במכללת טקסס המערבית (כיום "אוניברסיטת טקסס באל פאסו"), על מנת לשחק בקבוצת הכדורסל שלה תחת המאמן דון הסקינס, חבר היכל התהילה של הכדורסל. בעונתו הראשונה בקבוצה קלע 18.9 נקודות ואסף 16.5 ריבאונדים בממוצע למשחק, והוביל את ה"מיינרס" להעפלתם הראשונה אי פעם לטורניר אליפות המכללות.[2] בעונה העוקבת שיפר את תפוקתו ל-29.1 נקודות ו-19.2 ריבאונדים למשחק, והוליך את קבוצתו לשלב שמינית גמר טורניר המכללות, לאחר שקלע 42 נקודות בניצחון מול אוניברסיטת טקסס A&M.[3]
נבחרת ארצות הברית
בסיום לימודיו האקדמיים השתתף באולימפיאדת טוקיו (1964) כשחקן נבחרת ארצות הברית בכדורסל, אשר ניצחה בכל תשעת משחקיה בהפרש ממוצע של כ-30 נקודות וזכתה במדליית הזהב. לאורך הטורניר היה בארנס הקלעי החמישי של נבחרתו, עם ממוצע של 8.5 נקודות למשחק[4]
קריירת משחק מקצועית
בדראפט ה-NBA 1964 נבחר בארנס בבחירה הראשונה, על ידי ניו יורק ניקס.[5] בעונתו הראשונה בקבוצה קלע 15.5 נקודות ואסף 9.7 ריבאונדים בממוצע למשחק, ובסיומה נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה.
לאחר 7 משחקים בעונת 1965/1966 הועבר עם ג'וני גרין וג'וני איגן בטרייד לבולטימור בולטס, תמורת וולט בלאמי.[6] עד לסיום אותה עונה קלע 12.1 נקודות בממוצע למשחק עבור הבולטס.
בספטמבר 1966 נשלח בטרייד ללוס אנג'לס לייקרס, בינואר 1968 הועבר לשיקגו בולס, ובדצמבר 1968 נמכר לבוסטון סלטיקס. באותה עונה, 1968/1969, זכו הסלטיקס באליפות ה-NBA, אולם בארנס עצמו לא שותף כלל לאורך הפלייאוף, בשל פציעה. בעונת 1970/1971 חזר לשחק עבור הבולטס, אך שותף ב-11 משחקים בלבד, בטרם פרש ממשחק.
ב-14 בספטמבר 2002 נפטר בארנס כתוצאה משבץ מוחי, בגיל 61.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
