ארברטו אלדר (בפורטוגזית: Herberto Helder; 1930 – 23 במרץ 2015) היה סופר ומשורר פורטוגלי. הוא נולד בהרברטו הלדר לואיס ברנרדס דה אוליביירה ב־23 בנובמבר 1930, למשפחה יהודית באי מדיירה באוקיינוס האטלנטי. אמו, מריה אסתר דוס אנג'וס לואיס ברנרדס, נפטרה כשהלדר היה בן שמונה, אירוע שהותיר עליו רושם עמוק. נושא האם יהפוך לאלמנט שחוזר על עצמו בשירתו. כנער הוא עזב את האי לפורטוגל ביבשת, שם למד משפטים ופילולוגיה רומנית בליסבון ואחר כך בקוימברה, אך מעולם לא השלים את לימודיו.
ביוגרפיה
אלדר נולד בעיר פונשל שבארכיפלג מדיירה ב־1930. מאז פרסום ספר שיריו הראשון, "האהבה בביקור" (1958), כבש לעצמו מקום חשוב כאחד ממחדשיה העכשוויים של שירת פורטוגל. אלדר נטש את לימודי המשפטים והבלשנות הרומאנית, נדד ברבות מארצות אירופה וחי תקופה ארוכה באנגולה. למרות הצלחת יצירתו התרחק מאור הזרקורים, לא העניק ראיונות, סירב לכיבודים ולפרסים והעדיף להתמסר כליל לכתיבה. אלדר העדיף תמיד את אמנותו השירית על פני פרסום. יש מעט מאוד תמונות שלו, והיו לו מעט חברים קרובים.[1] בשנת 1994 הוחלט להעניק לו את פרס פסואה, אך גם אותו סירב לקבל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
