אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות (אם כי אסרו חג סוכות נדחה לאחר שמיני עצרת ושמחת תורה). ביום 'אסרו חג' אין קדושה מיוחדת, אך יש הנוהגים להרבות בו באכילה ושתייה וממשיכים בהם מעט משמחת החג היוצא.
השם שאוב מהפסוק במקרא: ”אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ” (תהילים, קי"ח, כ"ז). ברובד הפשט פירוש הפסוק הוא: קישרו את קורבן החג בחבלים[1] והביאוהו אל המזבח. בתלמוד[2] דרשו פסוק זה בצורות אחרות, כשלפירוש האחרון (מתוך שלושה) מדובר על מעלת אכילה ושתייה הקשורים לחג:
אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי, ורבי יוחנן משום רבי שמעון המחוזי, משום רבי יוחנן המכותי: כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר 'אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּח'.
על איזו אכילה ושתייה מדובר במימרא זו, ישנם שני פירושים ברש"י. הפירוש הראשון הוא שמדובר על עונג בחג עצמו. הוא מוסיף פירוש שני שיש אומרים שמדובר על יום שלאחר החג.
בתלמוד הירושלמי נקרא אסרו חג בשם "בריה דמועדא" – שפירושו הוא: "בנו של המועד":
אמר רב יודן: קרייא מסייע ליה, דאמרי חברייא 'וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם'[3] וגו'. ולמה לא אמר בעשרים ושלושה? משום בריה דמועדא (בן המועד).
הרמ"א[4] כתב שנוהגים להרבות באסרו חג באכילה ובשתייה.
רבי ישראל אנקווה בספרו מנורת המאור הביא שני טעמים למנהג האכילה והשתייה באסרו חג:
א. "כדי שלא יראה את עצמו כאלו קץ בהוצאה שהוציא במועד".
ב. שייאסר אותו ויקשרנו בעבותות אהבה, "כדי שיתערב וכדי שלא ילך לו מיד".
בספרו תורה לשמה מוכיח הבן איש חי את אחד השואלים על כך שאין נזהרים בעירו בכבוד אסרו חג:
ולפי דרכי אזהיר אתכם במה ששמעתי שבעיר שלכם אינם נזהרים בכבוד אסרו חג שבועות, ודבר זה הוא פלא גדול עליכם מה מצאתם טעם לזלזל בו ח"ו ואדרבה, הוא הגדול ביותר. ואם התגרים וכל בעלי חנויות ובעלי מלאכות יוצאים זה לחנותו וזה למלאכתו ולובשים בגדי חול ואוכלים כשאר ימות החול, במה נעשה איסור וקשר לחג? [...]
והלא בתפילה לא יש הפרש. ובמה הקשר אם לא ינהוג בו האדם כמו חול המועד ללבוש בגדי שבת ולמנוע עצמו מן מקח וממכר וממלאכה שאינה דבר האבד?
נוהגים שלא לומר תחנון באסרו חג, ואפילו בקהילות שנוהגים לחזור לומר תחנון מיד אחרי אסרו חג של סוכות ושבועות. בקצת קהילות, נוהגים גם שלא לומר למנצח באסרו חג.
.jpg)
