אנרכיזם יהודי

אנרכיזם יהודי כולל ביטויים משונים של אנרכיזם בתוך הקהילה היהודית.

אנרכיזם יהודי חילוני

יהודים שונים כמו אמה גולדמן, אלכסנדר ברקמן, פול גודמן, מארי בוקצ'ין, וולין, גוסטב לנדאואר, דייוויד גרייבר ונועם חומסקי מילאו תפקיד בהיסטוריה של האנרכיזם. מלבד אנרכיסטים יהודים אלו, היו תנועות אנרכיסטיות יהודיות, בעיקר בתוך הקהילות הדוברות יידיש במזרח ומרכז אירופה, ובערים המערביות אליהן נדדו, מסוף המאה התשע עשרה ועד מלחמת העולם השנייה. כל חברי הקבוצה האנרכיסטית הראשונה באימפריה הרוסית, שהוקמה בשנת 1903 בביאליסטוק, היו יהודים.^[1] יהודים דוברי יידיש השתתפו בקונגרס האנרכיסט הבינלאומי באמסטרדם בשנת 1907.

תנועות אנרכיסטיות יהודיות נטו להדגיש את האופי הבינלאומי של התנועה, אך רבות מהן תמכו גם בתרבות היהודית והתמקדו בסוגיות בעיקר בסוגיות יהודיות-לאומיות. ספרות אנרכיסטית ביידיש, פרחה מאז שנות ה-80 של המאה ה-19 ועד שנות ה-50 של המאה ה-20, ובהיקף קטן בהרבה עד שנות ה-80; הפרסום התקופתי האחרון ביידיש הוא המגזין האנכרכיסטי "Problemen", ראה אור בשנת 1991. בנוסף לספרים מקוריים, חוברות, שירים ומאמרים, כל העבודות העיקריות של פייר-ז'וזף פרודון, מיכאיל בקונין, פיוטר קרופוטקין, אריקו מלטסטה, הנרי דייוויד תורו, לב טולסטוי, מקס שטירנר ואנרכיסטים אחרים תורגמו ליידיש. רודולף רוקר, אנרכיסט גרמני לא יהודי, למד יידיש וחיבר ספרים, חוברות ומאמרים רבים ביידיש.

רוב האנרכיסטים היהודים היו אנרכו-סינדיקליסטים, בעוד כמה אחרים היו אנרכיסטים אינדיבידואליסטים.

לקבוצות אנרכיסטיות שונות עמדות שונות על ציונות ועל שאלת היהודים. ברנאר לזר היה דמות מפתח הן בתנועה האנרכיסטית הצרפתית והן בתנועה הציונית המוקדמת. התנועה הטריטוריאליסטית המאוחרת, ובמיוחד ליגת פרילנד, בהנהגתו של יצחק נחמן שטיינברג, הייתה קרובה מאוד לאנרכיזם. כמה אחרים, כמו מרטין בובר וגרשם שלום, דגלו בצורות לא לאומיות של ציונות וקידמו את הרעיון ליצור פדרציה דו-לאומית יהודית-ערבית בשטחי ארץ ישראל. אנרכיסטים עכשוויים רבים תומכים ברעיון של מה שכונה "הפתרון ללא מדינה".^[2] נועם חומסקי אמר כי כאנרכיסט הוא בסופו של דבר מעדיף פתרון כזה ללא מדינה, אך בטווח הקצר הוא מרגיש שפתרון של שתי מדינות הוא הדרך הטובה ביותר לצאת מהסכסוך הנוכחי.^[3]

אנרכיזם במקרא

פרופסור יחזקאל קויפמן בספרו "ספר שופטים" מתאר כי קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרים רבים בדבר אופן חיבורו והתהוותו של ספר שופטים. אחת הגישות המרכזיות מתארת את החיבור כמצביע על ראשית תקופת המלוכה בישראל כזמן חיבור הספר. לדידם, בעת ראשית המלוכה בישראל, הם ימי שבר כתוצאה מהתפרקות החברה השבטית, נוצר צורך מצד ההגמוניה השלטת, להצדיק את המלוכה. ספר שופטים מסתיים בסיפורי אזהרה מפני אנרכיזם.

הם סיפור פילגש בגבעה וסיפור פסל מיכה. ציטוטים כגון "בַּיָּמִים הָהֵם.. אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל" (שופטים יז 6; יח 1; יט 1; כא 25) מעידים כי בזמן כתיבת הסיפורים כבר נוסדה המלוכה, וטרם כינונה "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה". שותף לתפיסה זה האנרכיסט והתאולוג, חסיד אומות העולם, ז'אק אלול^[4][5].^[6] בהמשך הספר שמואל (שמואל א' ח') עם ישראל רצה מלך כמו אומות אחרות.^[7] אלוהים מזהיר כי מלך אנושי יוביל למיליטריזם, לגיוס ולמיסוי וכי תחינותיהם לרחמים מדרישות המלך לא ייענו. שמואל העביר את אזהרת האל לבני ישראל אך הם התעלמו ושאול נבחר כמלך. חלק ניכר מהתנ"ך שלאחר מכן מתאר את ההתמודדות עם המעבר מהחיים השבטיים לשלטון מרכזי מלוכני.^[8]

אנרכיזם יהודי דתי

פרייע ארבייטער שטימע, כרך א 'מספר 4, יום שישי 25 ביולי 1890.

בעוד שאנרכיסטים יהודים רבים היו חסרי דת או לעיתים אנטי דתיים, היו גם כמה אנרכיסטים דתיים והוגים אנרכיסטים, ששילבו רעיונות רדיקליים עכשוויים עם יהדות מסורתית. חלק מהאנטי-סמכותנים החילוניים, כמו אבא גורדין ואריך פרום, הבחינו גם בדמיון יוצא דופן בין אנרכיזם לרעיונות קבליים רבים, במיוחד בפרשנותם החסידית. חלק מהקבוצות המיסטיות היהודיות התבססו על עקרונות אנטי-סמכותניים, בדומה לקווייקרים והדוחובורים הנוצרים. גם מרטין בובר, פילוסוף דתי, התייחס לעיתים קרובות למסורת החסידית כאנרכיסטית.

הרב המקובל יהודה אשלג האמין בגרסה דתית של הקומוניזם הליברטריאני, המבוסס על עקרונות הקבלה, אותם כינה קומוניזם אלטרואיסטי. לדבריו, מטרתו של האדם בחייו היא להפוך את עצמו מאגואיסט לאלטרואיסט. תפיסה זו עולה בקנה אחד עם התפיסות הקומוניסטיות האלטרואיסטיות שלו. עם זאת, הוא הדגיש שהרצון לתת צריך להיות "לשם השם יתברך", ולא למטרה אנושית. לכן כתב בשנת 1933 שברית המועצות מתקשה לדאוג לרווחתם הכלכלית של אזרחיה ואף צפה את נפילתה.^[9] חזונו לחברה העתידית כולל מציאות אלטרואיסטית התנדבותית, שתצמח מתוך תהליך חברתי כולל שייצור מבנה חברתי שיתופי על בסיס השפעה-לזולת.

יש להעביר את הקומוניזם מן הפסים של "שלי שלי ושלך שלך", שהוא מדת סדום, אל הפסים של "שלי שלך ושלך שלך", דהיינו לאלטרואיזם אבסולוטי. וכשרוב הציבור יקבל תורה זו בפועל, אז הזמן להגיע לכלל "לעבוד לפי היכולת ולקבל לפי הצורך". והסימן הוא: אם כל אחד ואחד יעבוד כפועל בקבלנות. נמצא, מטרם שרוב הציבור מוכן להשפיע לזולתו, אין לקבוע משטר קומוניזם אלטרואיסטי.

— מאמר "בנין החברה העתידית"

אשלג תמך בתנועה הקיבוצית והטיף להקים רשת של קומונות בינלאומיות שנשלטו על עצמן, שבסופו של דבר 'יבטלו את משטר הכוח הזרוע לחלוטין, משום ש"כל אדם עשה את מה שהיה נכון בעיני עצמו".

הרב יעקב מאיר זלקינד, היה אנרכו-קומוניסט ואנטי-מיליטריסט פעיל. זלקינד, חברו הקרוב של רודולף רוקר, היה סופר יידיש פורה וחוקר תורה בולט. לטענתו, האתיקה של התלמוד, אם היא מובנת כראוי, קשורה קשר הדוק לאנרכיזם.^[10]

אנרכיזם יהודי עכשווי

במהלך העשור האחרון חל עניין מחודש באנרכיזם יהודי בשל צמיחתם של ארגונים כמו יהדות (בריטניה) וכלי תקשורת כמו פודקאסט טרייף (קנדה).^[11] עניין זה נעזר בפרסום ספרים חדשים בנושא, כמו עולי קניון צימר נגד המדינה, והוצאה מחודשת של סרטי תעודה כמו "קול העבודה החופשי"^[12] המפרט את ימיו האחרונים של פרייע ארבעטער שטימע. בינואר 2019 ארגן מכון YIVO למחקר יהודי כנס מיוחד בנושא אנרכיזם יידיש בעיר ניו יורק, שמשך אליו למעלה מ-450 אנשים.^[13]

אנרכיזם בישראל

ערך מורחב – אנרכיזם בישראל

ישנן מספר קבוצות אנרכיסטיות בישראל. הקבוצה המכונה "אנרכיסטים נגד החומה" נודעה במאבק המתמשך סביב הקמת גדר ההפרדה בגדה המערבית. בעוד שרובם יהודים, חברי הקבוצה אינם מגדירים עצמם "אנרכיסטים יהודים".

עיתונים אנרכיסטים יהודים

• ארבעטער פריינד
• דאס פרייע ווארט
• פרייע ארבעטער שטימע

לקריאה נוספת

• אברהם יסעור (עורך), אנרכיזם - אנתולוגיה, הוצאת רסלינג, 2004.
• הורוקס, ג'יימס. מהפכה חיה: אנרכיזם בתנועה הקיבוצית . אוקלנד. 2009.
• צימר, קניון. מהגרים נגד המדינה: אנרכיזם דוברי יידיש ואיטלקית באמריקה. הוצאת אוניברסיטת אילינוי, 2015

קישורים חיצוניים

• ביבליוגרפיה אנרכיסטית יידיש, בספריית קייט שרפלי

הערות שוליים

1. Гончарок, Моше (1996). Век воли. Русский анархизм и евреи (XIX-XX вв.) (ברוסית). Jerusalem: Mishmeret Shalom. אורכב מ-המקור ב-2007-10-08. נבדק ב-2006-12-10.
2. Templer, Bill (2003). "From Mutual Struggle to Mutual Aid: Moving Beyond the Statist Impasse in Israel/Palestine". Borderlands E-journal. אורכב מ-המקור ב-2007-02-05. נבדק ב-2007-02-15.
3. Noam Chomsky "Advocacy and Realism: A reply to Noah Cohen" ZNet, August 26, 2004
4. Christoyannopoulos, Alexandre (2010). Christian Anarchism: A Political Commentary on the Gospel. Exeter: Imprint Academic. pp. 84–88. Old Testament
5. Ellul, Jacques (1988). Anarchy and Christianity. Michigan: Wm. B. Eerdmans. pp. 47–48. ISBN 9780802804952. The Hebrew Bible
6. BibleGateway.com - Passage Lookup: Judges 21:25
7. BibleGateway.com - Passage Lookup: 1 Samuel 8
8. Vernard Eller (1987). Christian Anarchy: Jesus' Primacy Over the Powers. Wm. B. Eerdmans. God and Samuel accept (and honor) Israel's (bad) decision as accomplished fact and proceed to live with it rather than try to reverse it.
9. רבי יהודה לייב הלוי אשלג, מאמר השלום, מתן תורה, 1933
10. Гончарок, Моше (2002). ПЕПЕЛ НАШИХ КОСТРОВ, Очерки Истории Еврейского Анархистского Движения (ИДИШ-АНАРХИЗМ) (ברוסית). Jerusalem: Problemen.
11. "Treyf Podcast"
12. Pacific Street Films, "Free Voice of Labour: The Jewish Anarchists"
13. Andrew Silow-Carroll, "A YIVO conference finds a new audience for Yiddish anarchism" Jewish Telegraphic Agency, January 22, 2019