אינטליגנציה בבעלי חיים

שימפנזה מצוי משתמש בכלים כדי לחלץ טרמיטים מקינם

השאלה האם קיימת אינטליגנציה בבעלי חיים ומה הם מאפייניה, הייתה במהלך העשורים האחרונים נושא למחקר מקיף. לאור עליית תורת האבולוציה, והתבססות התפישה אשר לפיה תהליך הדרגתי הוא זה שהביא להיווצרותו של המין האנושי מבעלי חיים אחרים, תהו החוקרים האם ניתן למצוא את תכונתו הייחודית ביותר של האדם, האינטליגנציה, במינים מהם הוא התפתח ובמינים דומים להם. כמו כן, חקירת דרכי החשיבה של בעלי חיים השונים מבני האדם יכולה ללמד על האינטליגנציה האנושית בהשוואה שבניגוד. עם זאת, הפער בין האינטליגנציה של הפחות באנשים, לזו של החכם בבעלי החיים, הוא עצום, והדבר עודנו בגדר חידה למדע.^{[דרוש מקור]}

יונקי ים

דולפינים

ליונקים ימיים יש מוח מפותח ביותר בהשוואה לגודל גופם, והדבר מסייע להם בפיענוח אותות חושיים מאברי חוש מפותחים יותר מאשר של האדם.^[1] בנוסף לכך, ליונקים ימיים רבים קל לתקשר עם בני אדם הן בטבע והן בשבי, הם מחפשים את קרבת האדם^{[דרוש מקור]} ומרשימים אותו כבעלי חיים תבוניים. הדולפינים ידועים כחיה תבונית ותקשורתית במיוחד. קיימות עדויות מחקריות מפתיעות לאינטליגנציה הדולפינית ולשימוש בשפה. בנוסף, ישנם הישגים שנרשמו אצל דולפינים שאליהם אף קופי אדם, הנחשבים בעלי החיים האינטליגנטיים ביותר, לא הגיעו. דוגמה לאחד ההישגים מסוג זה, היא ההבנה שבעקבות הצבעה באצבע, יש להסתכל לא באצבע, אלא על הכיוון שאליו האצבע מכוונת^{[דרוש מקור]}.

באחד הניסויים הפרידו בין דולפין זכר לדולפין נקבה, בבריכה, על ידי מחיצה, ולימדו את הנקבה ללחוץ על דוושה כדי לקבל פרס. התברר שגם הזכר החל ללחוץ על הדוושה, מבלי שעבר תהליך של לימוד^{[דרוש מקור]}. ההסבר שנתנו החוקרים, הוא שבאמצעות גלי הקול, שעברו דרך המחיצה, סיפרה הנקבה לזכר על כדאיות הלחיצה על הדוושה.

בניסוי אחר, מרשים אף יותר, דולפינים למדו באמצעות שפה של שריקות וסימנים, לבצע פקודות. הם ידעו לצרף מילים לביטוי חדש והצליחו להבחין בין מושאים שונים, כמו ההבדל בין "הבא את הכדור לסל", לבין "הבא את הסל לכדור"^{[דרוש מקור]}.

יש מקום להניח שדולפינים מנהלים סוגים מסוימים של דיונים. ערבוביית הקולות שהם משמיעים, בהתאספותם במקום אחד, הולכת ומקבלת גוון הרמוני יותר ומסתיימת ביציאה לפעולה.

טקטיקת הציד הבסיסית של דולפינים, כוללת כיתור של להקות דגים ואז שחייה בפה פתוח לתוכן, בתקווה שהדגים לא יצלחו להתחמק, עקב הצפיפות. הדגים, מצדם, מנסים לשבור את המרקם ההומוגני ולמנוע את ריכוזם בכדור דגים גדול. במאוריטניה, נצפה שיתוף פעולה בין דייגים לבין דולפינים. הדייגים חבטו במי הים בידיהם בשיטה המסורתית, העוברת בשבטם מאות שנים (והקימו בכך קול רעש תת-ימי גדול), והדולפינים, שהגיעו תוך מספר דקות, דחפו על ידי שחייה והימום סונאר את להקות הדגים אל החוף. משנאספו הדגים לתוך רשתות גדולות הפתוחות לכיוון הים במים רדודים, יכלו הדולפינים ליהנות מציד נוח, עקב המחסום המלאכותי. הדייגים, מצדם, קיבלו להקות דגים שלמות בלי הצורך לצאת עם סירה לים.

לווייתנים

בקבוצת יונקי הים לא רק הדולפינים מושכים את תשומת לבם של חוקרי אינטליגנציה, אלא גם לווייתנאים. לחלק מהלווייתנים יש שפה שהיו שהגדירוה "שירה". באופן מפתיע, נמצאו נקודות דמיון בין התנהגותם החברתית ולשונם לבין אלו של הפילים.

קופי אדם

שימפנזה מצוי משתמש במקל כדי להוריד חפץ מעץ, הספארי ברמת גן

חקר האינטליגנציה בקופי האדם התפתח מאוד, בהשוואה לזה של דולפינים, מאחר שקל בהרבה לנהל אותו במעבדה מאשר לחקור דולפינים בים או בבריכה.

יכולת מנטלית להוליך שולל

בקרב קופים - בבונים ובקרב קופי אדם חברתיים - שימפנזים וגורילות התגלו תכונות של אלטרואיזם והכרת טובה לאורך זמן, אך גם יכולת להוליך שולל. בין השאר תועד מקרה שבו שימפנזה השמיע זעקת בהלה כדי להבריח את בני קבוצתו ומיד זלל את הבננות שהם הותירו אחריהם. יש חוקרים שסבורים שמצאו ראיות ליכולתם של קופי אדם לתכנן אסטרטגיות ארוכות טווח, אפילו על פני חודשים, ואף להקריב מטרות בטווח הקצר למען הטווח הארוך.

מחקר אחר מצא כי בבונים ניחנים גם הם ביכולת לשקר ולהונות, כאשר הניחו החוקרים בננה ליד שיח באופן כזה שרק הבבון הקרוב לחוקר הבחין במעשה. משהתקרבו אליו חבריו לקבוצה הוא נעץ את מבטו אל-על, לעבר ענף של עץ שכן. הבבונים עקבו אחרי מבטו ומשלא גילו דבר על ענפי העץ נואשו ועזבו את המקום. רגע אחרי שנטשו את המקום אץ הבבון לעבר השיח ולקח את הבננה^{[דרוש מקור]}.

שימוש בכלים

קופים מסוגלים לעשות שימוש בכלים. שימפנזה רעב שרואה בננה תלויה על הקיר יכול לאסוף ארגזים, לשים אותם זה על זה, לעלות עליהם ולהגיע אל הפרי. בטבע מפורסמת יכולתם של הקופים לעצב סוגים שונים של זרדים כדי לשלוף טרמיטים, או להוציאם באמצעות ענף אחרי שמרטו את עליו.

שימפנזים נצפו לועסים עלים ויוצרים מהם ספוג לשאיבת מים מנקיקים בסלע, פעולות הדורשות שימוש בדמיון חזותי וביכולת ליצור כלים פונקציונליים ייחודיים. ההבדל בין פעילות זו לבין סיתות אבנים על ידי הומו הביליס נחשב להבדל של דרגה ולא של מהות. בספארי ברמת גן, אורנגוטן בשם מושון היה חובט במוט בחוטי החשמל, שובר את המבודדים מה שגורם לקצר. וזאת על מנת שיוכל לרדת לתעלה של הספארי, שאליה היה יורד בעזרת הכנסת מקלות לתוך חורי הניקוז היוצאים לתעלה, ולאחר מכן, אחיזה באותם מקלות; לחלופין היה מבקש שחבר ייתן לו יד והוא יוכל להאחז בו, ואז לרדת לאסוף משם אוכל שנזרק על ידי הקהל.

קופים לומדים שפה

ערך מורחב – ניסויים בלשניים בקופי אדם

בונובו ("שימפנזה ננסי"), שדומה לאדם יותר משאר מיני קופי האדם, היה מושא מחקר בניסויים בלשניים, שבהם הושגה פריצת דרך בהבנת מנגנון רכישת השפה

מחקר רב נערך על יכולתם של קופים ללמוד שפת סימנים, ונרשמו הצלחות בתחום זה, אם כי עוד לא נמצא קוף המסוגל לנהל שיחה של ממש או לעשות במילים שימוש המיועד להשביע סקרנות ולא צרכים בסיסיים פשוטים.

לימדו בהצלחה שימפנזה, בשם שרה, לסמן האם שני עצמים שהוצגו בפניה הם זהים או לא. כמו כן הצליחה לבטא משפטים שיאפשרו לה לקבל מהמטפלת שלה תגמול (למשל "מרי נותנת לשרה תפוח").

באופן כללי עלה יפה הניסיון ללמד את השימפנזה לקשר בין סמל לבין עצם מוחשי. התברר שהשימפנזות מסוגלות גם לתת תוויות לעצמים בלתי מוכרים על פי עצמים ידועים. מלפפון למשל זכה לכינוי "בננה ירוקה".

הקופים הצליחו להשיג הישג שתינוקות אנושיים מגיעים אליו רק בגיל שנתיים, לראות במראה כתם על מצחם ולגעת במצח ולא בראי. התנהגות כזו מראה לכאורה על מודעות עצמית.

גם בקרב האורנגאוטן נמצאה אינטליגנציה גבוהה יחסית. קוף בשם שאנטק ידע להבטיח "לא שיניים" משום ש"דייב חסר אצבע", כלומר שייזהר לא לנשוך מטפל פצוע באצבעו בעת משחק.

עם זאת אין לקופים כל יכולת לבצע שינויים בתחביר, לעבור מלשון פעילה לסבילה ("אני אכלתי את הבננה" - "הבננה נאכלה על ידי").

דגים

ערך מורחב – אינטליגנציה של דגים

מחקרים רבים הוכיחו שדגים זוכרים מידע למשך חודשים ושנים: שושנון אילתי זיהה את בן (או בת) זוגו לאחר שהורחק ממנו למשך חודש.^[2] דגי צלף יכולים לזהות פרצוף אנושי מוכר בין 40 פרצופים.^[3] דגים יכולים ללמוד לחמוק מרשתות נגררות – ולזכור זאת 11 חודשים לאחר מכן^[4] וניסויים מצאו שהם משתפרים בפתרון בעיות מבוך.^[5] דגים מסוגלים גם להכליל על סמך מספר רב של זכרונות: כך למדו דגי זהב^[6] וקרפיונים^[7] להבחין בין יצירות מוזיקליות מז'אנרים שונים (קלאסית או ג'אז, למשל). דגים זוכרים מאפיינים של דגים אינדיבידואליים אחרים (כמו התנהגותם בעבר), ומתאימים לכך את התנהגותם. דגים אף יכולים להיות מודעים לכך שדגים מסוימים צפו בהם בעבר ובאלו נסיבות. בניסוי שנערך על דגי קרב סיאמיים, הביאו זכרים להילחם מול נקבה. לאחר מכן ניתנה לכל אחד מהם בנפרד האפשרות לשהות במחיצת שתי נקבות, שאחת מהן הייתה הצופה בקרב. הזכר המנצח בילה זמן שווה עם שתי הנקבות, ואילו המפסיד העדיף את חברת הנקבה החדשה, ונמנע מזו שצפתה בתבוסתו.^[8]

יש מספר דוגמאות לשימוש בכלים בקרב דגים, אך הוא מוגבל בשל יכולתם לאחוז בכלים רק באמצעות פיהם.^[9] כמה מיני שפתוניים אוחזים בפיהם צדפות ומטיחים אותן כנגד סלע (המשמש כ"סדן") כדי לפצחן.^[10] התנהגות זו תועדה לראשונה בווידאו בשפתניב כתום-נקודות.^[11] הדג תועד מעיף חול כדי לחשוף את הצדפה, לוקח אותה בפיו ושוחה איתה לעבר סלע ספציפי המשמש לו כסדן, ומפצח אותה. דגי צלף משתמשים בזרם מים שהם מתיזים מפיהם כדי להפיל חרקים למים ולאכול אותם. הם לומדים, בעיקר מתצפית בפרטים מנוסים, להתאים את הכמות, העוצמה והזווית של זרם המים לגודל החרק ולמהירות וכיוון תנועתו.^[12][13]

יש מספר דוגמאות לשיתופי פעולה בין דגים, כולל בין דגים ממינים שונים, המעידות על גמישות מחשבתית ועל יכולת תכנון. בים סוף תועדו צמדים של דקר (roving coral grouper) וצלופח (ניבן ענקי) משתפים פעולה: כשהדקר מזהה טרף שמסתתר בנקיק שהוא לא יכול להגיע אליו, הוא מבקר לעיתים צלופח במחילת השינה שלו, ומנענע את ראשו בהזמנה לצאת יחד לציד, לעיתים תוך מחווה מכוונת לעבר המקום בו מסתתר הטרף. לעיתים הצלופח זוכה בטרף ולעיתים הדקר אוכל אותו כשהוא נמלט מהמחסה שהצלופח נכנס אליו.^[14] גם דגי דוקרן נמרי תועדו עושים זאת, והוכח שהם גם לומדים לפנות לצלופחים שנטו יותר לשתף איתם פעולה בעבר.^[15]

דגים יכולים ללמוד לבצע פעולות גם רק מצפייה באחרים מבצעים אותן. כך למשל, דגים יכולים ללמוד מסלול לאחר שעקבו אחר מנהיג מנוסה מספר פעמים. מחקר אחד אימן דגי גופי לשחות דרך חור שמסומן באדום ולהתעלם מחור שמסומן בירוק כדי להשיג מזון. כשצורף לקבוצה המאומנת דג חדש שלא אומן, הוא למד מהם לבחור רק בחורים האדומים – ודבק בכך גם כשנותר לבדו, וגם כאשר היה מזון זמין מעבר לחור הירוק.^[16] בטבע, דגי שונית ממשפחת הגממתיים לומדים בהיותם דגיגים, את הנתיבים המסורתיים מאתרי האכילה הלילית שלהם בריף לאתרי המנוחה המשמשים אותם במהלך היום. אם קבוצה של 10–20 דגיגים מסומנת ומושתלת באוכלוסייה אחרת מאותו מין, הדגיגים עוקבים אחרי המקומיים לאורך מה שעבורם הוא מסלול חדש. ואם לאחר יומיים מורחקים כל המקומיים – הדגיגים עדיין ממשיכים לדבוק במסלולים ובאתרי האכילה והקינון שלמדו מהם.^[17]

דגי נקאי מציעים שירותי ניקיון והסרת טפילים ל"לקוחות" (ממינים אחרים) בתחנות ניקוי. "לקוחות" יכולים להזמין ניקוי באמצעות מחווה גופנית אופיינית או פשוט באמצעות המתנה ללא תנועה ליד תחנת הניקוי. הם יכולים אפילו להסתדר בתורים בהמתנה לשירות. נערכו תצפיות ומחקרים רבים על תופעה זו (רבים מהם על נקאי אילתי) ומעריכים כי היא מעידה על יכולות קוגניטיביות מפותחות גם מצד הלקוחות וגם מצד ספקי השירות. למשל, "לקוחות" יימנעו מלהגיע לתחנת ניקוי בה ראו "שירות גרוע" – נקאי שאכל עור חי (ולא רק עור מת וטפילים) וגרם תגובת כאב ללקוח.^[18][19] נראה גם שהנקאים מודעים לכך – וחשוב להם לשמור על המוניטין הטוב של תחנת הניקוי שלהם – שכן נמצא כי הם עושים עבודה טובה וזהירה יותר ככל שיותר לקוחות ממתינים וצופים.^[20] נקאים עובדים לפעמים בצוותים זוגיים של זכר ונקבה, וכשהנקבה הקטנה יותר נושכת לקוח ומכעיסה אותו, הזכר רודף אחריה ו"מעניש" אותה על הפגיעה במוניטין של העסק.^[21] מחקר שפורסם ב-2019 אף מצא שדגי נקאי מסוגלים לזהות את עצמם במראה,^[22] יכולת שנחשבת כמעידה על מודעות עצמית, וזוהתה עד כה רק בקרב מינים מעטים של יונקים ועופות שנחשבים כאינטליגנטיים במיוחד.

מספר דגים תועדו במעבדות משחקים מיוזמתם, ככל הנראה רק לשם ההנאה שבכך. כך למשל, תועד דג-פיל משליך כדור אלומיניום קטן לצינור היוצא מפילטר האקווריום, מניח לזרם להדוף את הכדור ואז חוזר על הפעולה.^[23] גם אמנונים בשבי תועדו משחקים שוב ושוב בטלטול מדחום צף.^[24]

בעלי חיים נוספים

תוכים

במחקרים על תוכי מסוג אפרור אפריקני (Psittacus erithacus) הראתה החוקרת^[25] איירין פפרברג (אנ') כי הוא מסוגל לספור, לזהות צורות, ואף להבין את מושג דמוי-אפס.^[26] בספר שיצא מטעם אוניברסיטת הרווארד ב-1999 שסיכם את מחקרה נכתב כי באחת מנסיעותיה, כשעזבה את התוכי אלכס, סימנה לו פפרברג באצבעותיה כמה ימים תיעדר. כשנעדרה יום אחד יותר מהמתוכנן, גילתה שהוא החל למרוט את נוצותיו.

כלבים וחתולים

בשנת 2010 התפרסם כי מדענים באוניברסיטת אוקספורד מצאו שהאינטליגנציה של כלבים התפתחה מהר יותר ולרמה גבוהה יותר, ביחס לאינטליגנציה של חתולים.^[27] ככל הנראה מוחו של החתול לא התפתח במהירות דומה לזו של הכלב בעקבות מיעוט אינטראקציות חברתיות של החתול עם הסביבה.^[27]

אנפית הבקר

אנפית נצפתה נוטלת במקורה פירורי לחם ומשליכה אותם למים כפיתיון לדגים. לכאורה, זה מעשה הדורש לא רק זיכרון ויכולת למידה, כי אם גם זיהוי סוגי המזון האכילים לדגים והבנת אורחות חייהם.

נמלים

צוות מחקר גרמני שווייצרי הראה^[28] כי נמלים מסוג נווטת מסוגלות לזכור כיצד לחזור למחילה שלהם גם כאשר אין סימנים סביבתיים היכולים לשמש לשם זיהוי המיקום. הנמלים עושות זאת באמצעות סכימה וקטורית של הצעדים שלהם (גודל וכיוון). המחקר שהתפרסם בכתב העת Science השווה נמלים שחזרו ממקום ההאכלה. במקום ההאכלה הותקנו לחלק מהנמלים תוספות המגדילות את הרגלים, לחלק מנמלים קוצרו הרגליים, וחלק אחר מהנמלים הושאר ללא שינוי. במחקרם החוקרים הראו כי הנמלים בעלות הרגלים המוגדלות העריכו יתר על המידה את המרחק שעליהן ללכת, והנמלים עם הרגלים המקוצרות העריכו הערכת חסר את המרחק.

עורבים

עורבים מניחים אגוזי מלך על כביש סואן וממתינים בצדי הדרך למשאיות שיפצחו אותם, מעשה המחייב הבנה מורכבת של הקשר בין סיבה למסובב.

הם יכולים להשתמש בכלים, לדוגמה במקרה שהתפרסם נצפה עורב אשר הוציא דבר מאכל מכוס ארוכה וצרה באמצעות קנה מכופף שהחזיק בפיו.

התברר מעל לכל ספק שבעלי חיים כמו עורבים ניחנים ביכולת המנטלית לשקר ולהונות. באחד המקרים נצפה עורב המתחזה למת ליד פגר של ארנבת. התחזותו גרמה ככל הנראה לעורבים אחרים להסיק מסקנה מוטעית שהפגר מורעל. משהסתלקו מהמקום, העורב המתחזה קם על רגליו ואכל את בשרה של הארנבת.

עורבים ניחנים באינטליגנציה רגשית, המתבטאת בניחום עורבים אחרים, עימם יש להם קשר בעל ערך, לאחר עימות. הניחום נעשה על ידי התנהגויות כמו מגעים עדינים או אכילה משותפת.^[29][30][31]

במחקר קטן הראו כי לעורבים שחורים יש יכולת תכנון ודחיית סיפוקים: הם למדו איזה פריט לבחור כדי לקבל פרס לאחר זמן מה ובמקום אחר ואף התגברו על פיתוי של סיפוק מידי על מנת לקבל פרס גדול יותר בעתיד.^[32] מחקר אחר הראה כי לעורבים יש יכולת לתפוס מספרים.^[33] הם למדו לזהות ייצוג של מספר בין 1 ל-4, כספרה או כצליל, ולקרוא מספר קריאות מתאים, אם כי נטו להתבלבל יותר במספרים גבוהים יותר.^[33] החוקרים הראו, על ידי מעקב אחרי הזמן שלקח לעורב להגיב, כי העורבים מתכננים את מספר הקריאות לפני שהם מתחילים בתשובתם, ולוקח להם זמן ארוך יותר לתכנן סידרה ארוכה יותר של קריאות.^[33]

דבורים

בשנת 2001 פרסמה קבוצת חוקרים בכתב העת Nature סדרת ניסויים^[34] המראה כי דבורים יכולות להבין חוקיות של דמיון ושוני על מנת למצוא אוכל. הדבורים ניצבו בפני צומת שבצד אחד שלה היה אוכל ובצד שני לא. לפני הצומת ובכניסה לכל אחת מזרועות הצומת היה סימן כלשהו. הדבורים הצליחו לחלץ את החוקיות שקובעת באיזו צומת יהיה אוכל על סמך דמיון או שוני של הסימן בכניסה לצומת לסימן לפני הצומת. החוקרים ווידאו כי אכן נלמדה החוקיות. ראשית הם אימנו את הדבורים לזהות את הזרוע הרלוונטית עם סימנים מסוג מסוים, למשל עיגולים בצבעים זהים אל מול עיגולים בצבעים שונים. לאחר מכן הראו שהם פעלו לפי החוקיות שנלמדה בצבעים גם כאשר הסימון לא היה כלל צבוע, אלא כלל פסים אנכיים אל מול מאוזנים. יתר על כן, הדבורים הציגו למידה חוצה חושים. הדבורים הצליחו ללמוד באמצעות צבעים חוקיות מסוימת, וליישם את אותה החוקיות על סימנים בריח זהה לעומת סימנים בריח שונה.

זיכרון מרחבי

בשנת 1985 חוקר בשם ג'יימס ל. גולד (אנ') הראה^[35] כי לדבורים יש יכולת לשמור בזיכרון נקודות ציון במרחב, העוזרות להם לנווט את דרכם.

במחקר שפורסם בשנת 2003^[36] הראו החוקרים כי הדבורים מסוגלות למדוד מרחקים. נמצא כי הדבורים עושים זאת באמצעות מדידה של קצב החליפה של הנוף על פני הרשתית שלהם.

ציפורים

ניווט

בשנת 2007 הראו חוקרים^[37] כי לציפורים יש יכולת של ניווט אמיתי, ולא רק למידה פשוטה של מסלולי נדידה. הדבר אומר כי הם יודעות להשתמש במצפן מבוסס שמש, ירח, כוכבים ושדה מגנטי אך גם במפות קוגניטיביות, גאוגרפיות או מגנטיות, לצורך הנדידה. החוקרים הדגימו זאת באמצעות הסטה משמעותית של הציפורים ממסלול נדידתם, 3700 ק"מ. הציפורים התחלקו לשלוש, קבוצה אחת, המשיכה בכיוון שבו היו אמורים לעוף אילולי היו מסיטים אותם. קבוצה זו הייתה קבוצת הציפורים הצעירות ביותר, שלא השלימו מעולם מחזור נדידה שלם. קבוצה שנייה חזרה לנקודת ההסטה ומשם המשיכה כרגיל, וקבוצה שלישית יצרה מסלול חדש בהתאם לנקודה אליה הן הוזזו.

העברת מידע בין פרטים ובין מינים

בשנת 2002 התפרסם מאמר בכתב העת Science של קבוצת מחקר שוודית.^[38] קבוצת המחקר הראתה העברת ידע בין פרטים לגבי טיב אזור מחיה לגידול צאצאים, בין ציפורים מסוג חטפית לבנת-עורף (Ficedula albicollis). החוקרים השוו בין קבוצות ציפורים: לקבוצה אחת הוספו ביצים לקן, לקבוצה שנייה נגרעו ביצים מהקן על ידי החוקרים, לקבוצה שלישית רק הוחלפו הביצים בביצים אחרות כביקורת, וקבוצת ביקורת נוספת הייתה כזו שלא התערבו בגידול כלל. בשנה לאחר מכן הגיעו יותר ציפורים לבית הגידול של הקבוצה לה הוספה ביצה לקן, הגיעו פחות ציפורים לבית הגידול של שתי קבוצות הביקורת, ועוד פחות ציפורים הגיעו לבית הגידול של הקבוצה ממנה נגרעה ביצה מהקן. מה שמדגים העברת ידע בין פרטים לגבי טיב בית הגידול.

באופן דומה למחקר על העברת מידע בין מינים הצליחו קבוצת חוקרים בשנת 2011 להראות^[39] כי ציפורים מסוג חטפית לבנת עורף מבוגרים מסוגלים ללמוד את טיב בית הגידול על סמך צפייה בכמות הביצים שיש לירגזים. ציפורים צעירות לא הצליחו לאסוף את המידע מהירגזים, והמניפולציה לא שינתה בצורה משמעותית את צורת הבחירה שלהם בבית גידול כזה או אחר.

אינטראקציות חברתיות

ישם מינים של ציפורים המטפילים קינים של ציפורים אחרות עם ביצים שלהם. דוגמה לציפור כזו היא פזאי הבקר (Molothrus). נקבת הפזאי נוהגת להטיל ביצים בקן של ציפורים אחרות כמו למשל בקינים של סבכון עצים (Protonotaria citrea). הרבה פעמים הביצים של המין הטפיל שונות משל המין המוטפל. לעיתים קרובות המין הטפיל פוגע בגידול הצאצאים של המין המוטפל ואפילו הורג את צאצאיו באמצעות דחיקת הגוזלים או הביצים מהקן. שאלה פתוחה בנושא זה היא מדוע המין המוטפל מטפל בכלל בצאצי המין הטפיל. מחקר שפורסם בשנת 2007 בכתב העת PNAS^[40] חשף יחסים חברתיים מורכבים בין פזאי הבקר לבין סבכון העצים. במחקר התגלה כי אם פזאי הבקר חושב שסבכון העצים פגע בביצים שלו, הוא תוקף את הקינים ופוגע באפשרות של סבכון העצים להעמיד צאצאים. ולכן גידול צאצאי הפזאי על ידי נקבות סבכון העצים משמש כדמי חסות, שבלעדיהם הוא מסתכן בפגיעה פיזית. לעיתים הפגיעה בעקבות אי תשלום דמי החסות תגיע שנה לאחר מכן, בהטלה הבאה.

תרנגול הבית

ערך מורחב – תרנגול הבית

מחקר שנערך בשנת 2005, מצא כי תרנגולת הבית מסוגלת להפגין שליטה עצמית בציפייה לתגמול מאוחר יותר. על התרנגולות נערך ניסוי דומה למבחן המרשמלו - מהתרנגולות נדרש ללחוץ על כפתור על מנת לקבל מזון. תרנגולת שהייתה מוכנה לחכות 2–3 שניות לפני שלחצה, קיבלה כמות קטנה של אוכל. תרנגולת שחיכתה 22 שניות, קיבלה כמות גדולה הרבה יותר. בכתשעים אחוז מהפעמים, התרנגולות העדיפו לחכות. תפיסה מרחבית נטען כי תרנגולות מבינות קביעות אובייקט כלומר שהן מחפשות עצם במקום בו נראה לאחרונה בלי לראות אותו, תוצאות סותרות הושגו במחקרים בשאלה אם תרנגולות מסוגלות לחזות מיקום של עצם נע כשהוא יוצא משדה הראייה. התפיסה המרחבית נלמדת ומשתפרת כשהתרנגולת נחשפת לגירויים חזותיים בשבועות החיים הראשונים. המידע הסביבתי מעובד בצידו הימני של ההיפוקמפוס ולכן התרנגולת לומדת טוב יותר על סביבתה ממידע הנקלט בעין שמאל. באשר לאינטליגנציה חברתית, ניסוי שנערך באוניברסיטת בריסטול בבריטניה תוך שימוש במכשירי הדמיה, מצא כי תרנגולות מסוגלות להפגין אמפתיה כלפי תרנגולות אחרות וכלפי אפרוחיהן, וכי הן מגלות רמות מתח גבוהות יותר כאשר אפרוחיהן במצוקה. במהלך הניסויים התברר לחוקרים, שכל התרנגולות הראו באופן ברור תגובה גופנית והתנהגותית של עקה, כמו עליית טמפרטורת הגוף והערנות, הגברת קצב הלב וקריאות תקשורתיות, בתגובה למצוקת אפרוחיהן. במחקר בריטי נוסף לא נמצאו ראיות לכך שלתרנגולות יש העדפה לשכנותיהן בלול, העשויה ללמד על קשרי חברות ביניהן.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

היבטים תאורטיים

לפי הגישה האקולוגית קיימות מעין "אינטליגנציות מרובות" בבעלי חיים, שאותן יש לבחון בהקשריהן הספציפיים, ואין למתוח קו ישר בין יכולות מוגדרות לבין אינטליגנציה כללית. ציפורים מסוימות היודעות לנדוד בצורה מדויקת על פני מרחקים עצומים כנראה לומדות מפות כוכבים, לכאורה כישרון מזהיר, אך השימוש בו מצומצם לעניין הנדידה בלבד. קיימות צרעות היודעות להשתמש בסימני דרך כדי לאתר את הקן, אך אם מתערב צד שלישי ומזיז את הסימנים ממקומם, אפילו מעט, הן חגות על עקבותיהן ללא תועלת.^[41]

לפי גישה מגבילה זו, השוואה והקבלה בין בעלי חיים שונים ובין כישרונות שונים של אותו בעל חיים הן כמעט חסרות טעם. אף על פי כן חוקרים רבים סבורים, בעקבות צ'ארלס דרווין, שיש מקום לערוך השוואות בעולם החי, לפחות בין בעלי חיים קרובים אבולוציונית.^[42]

הביהביוריזם נתן פתח להשוואה בין מנגנוני לימוד המשותפים לכל היצורים החיים, אם כי מורכבותם משתנה, כשעמד על קיומה של מערכת למידה בסיסית בבעלי החיים. המנגנון הביהביוריסיטי קיים אפילו בחולדות ובעכברים ומבוסס על התניה קלאסית והתניה אופרנטית.
המחקר החדש הוכיח שהלמידה באמצעות התניות אינה טכנית ונסיבתית, אלא מכילה מרכיבים הכרתיים ברורים. למשל, לא כמות ההצמדות בין לחיצת דוושה לבין קבלת מזון קובעת האם החיה תלמד ללחוץ על הדוושה, אלא יכולת הלחיצה לנבא מזון, כלומר אחוז הפעמים שבהן השימוש בדוושה אכן גרר תגמול באוכל.

לפי תאוריות הנביעה (Emergence) (הנקראת גם תאוריית תל הנמלים) על פיה אינטליגנציה נובעת מאוסף של יחידות חשיבה לא אינטליגנטיות הפועלות יחד על פי אסופת כללים פשוטה, כך של"תל נמלים" כקבוצה ישנה אינטליגנציה, הרי שיש לדבר גם על עדרי חיות.

בשנים האחרונות החלו לבדוק את דרכי הבדיקה עצמן, והובעה ביקורת רבה על השיטות האתנוצנטריסטיות המניחות כי "נלמד" את החיה הנבדקת להגיב תגובות אינטליגנטיות בשיטות אנושיות, ונבדוק את תגובתן בעיניים אנושיות. מקרהו של התוכי אלכס מפורסם בעניין זה. התוכי לא הצליח ללמוד משימה מסוימת ונכשל בה שוב ושוב, למרות שקיבל הדרכה טובה פעם אחר פעם. ואז צפה בסטודנטים המבצעים את המשימה. על ידי חיקוי פעולותיהם הצליח להבין את המשימה, ובעקבות זאת צלח את המבחן בהצלחה טובה יותר מהנבחנים האנושיים.

ראו גם

• הנס החכם
• פול התמנון
• מרי מידג'לי

לקריאה נוספת

• ברוך נבו, אינטליגנציה אנושית - כרך ב'. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
• זאב ונדב לוי, אתיקה, רגשות ובעלי חיים. הוצאת ספרית פועלים והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
• צבי ינאי, בעקבות המחשבות. הוצאת פואטיקה (1994).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אינטליגנציה בבעלי חיים בוויקישיתוף

• יורם שורק, האם בעלי חיים מזהים עצמם במראה?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")
• שי שמש וג'יימי שפירו, דולפינים מדברים, באתר מדע גדול, בקטנה, 6 באוקטובר 2018
• אינטליגנציה בדולפינים, מתוך אתר Whales on the Net
• קוגניציה אצל בעלי חיים, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. קתרינה קרופסהופר, מחקר שנעשה על דולפינים ולווייתנים מוכיח: הגודל (של המוח) כן קובע, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2017
2. Hans W. Fricke, Öko-Ethologie des monogamen Anemonenfisches Amphiprion bicinctus (Freiwasseruntersuchung aus dem Roten Meer), Zeitschrift für Tierpsychologie 36, 2010-04-26, עמ' 429–512 doi: 10.1111/j.1439-0310.1974.tb02135.x
3. Cait Newport, Guy Wallis, Yarema Reshitnyk, Ulrike E. Siebeck, Discrimination of human faces by archerfish (Toxotes chatareus), Scientific Reports 6, 2016-06-07 doi: 10.1038/srep27523
4. Culum Brown, Familiarity with the test environment improves escape responses in the crimson spotted rainbowfish, Melanotaenia duboulayi, Animal Cognition 4, 2001-10-01, עמ' 109–113 doi: 10.1007/s100710100105
5. Tyrone Lucon-Xiccato, Angelo Bisazza, Complex maze learning by fish, Animal Behaviour 125, 2017-03, עמ' 69–75 doi: 10.1016/j.anbehav.2016.12.022
6. Makali Haines, Sophia Hallam, Human Music Genre Recognition in Goldfish, https://digitalcommons.owu.edu, ‏25.4.2019
7. Ava R. Chase, Music discriminations by carp (Cyprinus carpio), Animal Learning & Behavior 29, 2001-11, עמ' 336–353 doi: 10.3758/bf03192900
8. Michael Kidd, Brodie Herb, Suzanne Biron, COURTSHIP BY SUBORDINATE MALE SIAMESE FIGHTING FISH, BETTA SPLENDENS: THEIR RESPONSE TO EAVESDROPPING AND NAÏVE FEMALES, Behaviour 140, 2003, עמ' 71–78 doi: 10.1163/156853903763999908
9. Culum Brown, Tool use in fishes, Fish and Fisheries 13, 2011-11-24, עמ' 105–115 doi: 10.1111/j.1467-2979.2011.00451.x
10. Coyer, J.A., Use of a rock as an anvil for breaking scallops by the yellowhead wrasse, (1995) ,Bulletin of Marine Science 57: 548-549
11. Video shows first tool use by a fish, scienceblog.com, ‏14 April 2018
12. Thomas Schlegel, Christine J. Schmid, Stefan Schuster, Archerfish shots are evolutionarily matched to prey adhesion, Current Biology 16, 2006-10, עמ' R836–R837 doi: 10.1016/j.cub.2006.08.082
13. Stefan Schuster, Saskia Wöhl, Markus Griebsch, Ina Klostermeier, Animal Cognition: How Archer Fish Learn to Down Rapidly Moving Targets, Current Biology 16, 2006-02, עמ' 378–383 doi: 10.1016/j.cub.2005.12.037
14. Redouan Bshary, Andrea Hohner, Karim Ait-el-Djoudi, Hans Fricke, Interspecific Communicative and Coordinated Hunting between Groupers and Giant Moray Eels in the Red Sea, PLoS Biology 4, 2006-12-05, עמ' e431 doi: 10.1371/journal.pbio.0040431
15. Alexander L. Vail, Andrea Manica, Redouan Bshary, Fish choose appropriately when and with whom to collaborate, Current Biology 24, 2014-09, עמ' R791–R793 doi: 10.1016/j.cub.2014.07.033
16. KEVIN N LALAND, KERRY WILLIAMS, Shoaling generates social learning of foraging information in guppies, Animal Behaviour 53, 1997-06, עמ' 1161–1169 doi: 10.1006/anbe.1996.0318
17. Gene S. Helfman, Eric T. Schultz, Social transmission of behavioural traditions in a coral reef fish, Animal Behaviour 32, 1984-05, עמ' 379–384 doi: 10.1016/s0003-3472(84)80272-9
18. Redouan Bshary, Daniel Schäffer, Choosy reef fish select cleaner fish that provide high-quality service, Animal Behaviour 63, 2002-03, עמ' 557–564 doi: 10.1006/anbe.2001.1923
19. Redouan Bshary, Biting cleaner fish use altruism to deceive image–scoring client reef fish, Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences 269, 2002-10-22, עמ' 2087–2093 doi: 10.1098/rspb.2002.2084
20. Redouan Bshary, Alexandra S. Grutter, Image scoring and cooperation in a cleaner fish mutualism, Nature 441, 2006-06, עמ' 975–978 doi: 10.1038/nature04755
21. Nichola J. Raihani, Alexandra S. Grutter, Redouan Bshary, Punishers Benefit From Third-Party Punishment in Fish: Fig. 1, Science 327, 2010-01-07, עמ' 171–171 doi: 10.1126/science.1183068
22. Masanori Kohda, Takashi Hotta, Tomohiro Takeyama, Satoshi Awata, Hirokazu Tanaka, Cleaner wrasse pass the mark test. What are the implications for consciousness and self-awareness testing in animals?, dx.doi.org, ‏2018-08-21
23. Helfman, G., and Collette, B., Fishes: The Animal Answer Guide, Baltimore: Johns Hopkins University Press, 2011
24. Gordon M. Burghardt, Vladimir Dinets, James B. Murphy, Highly Repetitive Object Play in a Cichlid Fish (Tropheus duboisi), Ethology 121, 2014-09-30, עמ' 38–44 doi: 10.1111/eth.12312
25. Pepperberg, I. M. (1994). Numerical competence in an African gray parrot (Psittacus erithacus). Journal of Comparative Psychology, 108(1), 36.
26. Pepperberg, I. M., & Gordon, J. D. (2005). Number comprehension by a grey parrot (Psittacus erithacus), including a zero-like concept. Journal of Comparative Psychology, 119(2), 197.
27. שלומי עוזיאל‏, אז מי חכם יותר?, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2010
28. Wittlinger, M., Wehner, R., & Wolf, H. (2006). The ant odometer: stepping on stilts and stumps. science, 312(5782), 1965-1967.
29. צבי ינאי, הקו הדק שבין אדם לחיה, באתר ynet, 24 בדצמבר 2008
30. עד כמה אינטליגנטיים העורבים? באתר TED
31. Do Ravens Show Consolation? Responses to Distressed Others
32. ד"ר יונת אשחר, חושבים קדימה: העורבים שמתכננים את העתיד, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 14 ביולי 2017
33. ד"ר יונת אשחר, עורבים סופרים בקול, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ביוני 2024
34. Giurfa, M., Zhang, S., Jenett, A., Menzel, R., & Srinivasan, M. V. (2001). The concepts of ‘sameness’ and ‘difference’in an insect. Nature, 410(6831), 930-933.
35. Gould, J. L. (1985). How bees remember flower shapes. Science, 227(4693), 1492-1494.
36. Riley, J. R., Greggers, U., Smith, A. D., Stach, S., Reynolds, D. R., Stollhoff, N., ... & Menzel, R. (2003). The automatic pilot of honeybees. Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences, 270(1532), 2421-2424.
37. Thorup, K., Bisson, I. A., Bowlin, M. S., Holland, R. A., Wingfield, J. C., Ramenofsky, M., & Wikelski, M. (2007). Evidence for a navigational map stretching across the continental US in a migratory songbird. Proceedings of the National Academy of Sciences, 104(46), 18115-18119.
38. Doligez, B., Danchin, E., & Clobert, J. (2002). Public information and breeding habitat selection in a wild bird population. Science, 297(5584), 1168-1170.
39. Forsman Jukka T., Seppänen Janne-Tuomas and Nykänen Inka L. (2011) Observed heterospecific clutch size can affect offspring investment decisions Biol. Lett.8341–343 http://doi.org/10.1098/rsbl.2011.0970
40. Hoover, J. P., & Robinson, S. K. (2007). Retaliatory mafia behavior by a parasitic cowbird favors host acceptance of parasitic eggs. Proceedings of the National Academy of Sciences, 104(11), 4479-4483.
41. על הספיקס (?), פרק בספרו של דאגלס הופשטטר תמות מטהמאגיות (משחק מילים עם האנגלית Mathematical Themes) על האינטליגנציה האנושית
42. מרי מידג'לי, לעומת זאת, טוענת שעלינו לכבד את חלקם האינטליגנטי בכל רמה שהיא