איילט ניש (בטורקית עות'מאנית: ایالت نیش)[1] היה ישות טריטוריאלית מנהלית של האימפריה העות'מאנית שנמצאה בשטח דרום סרביה של ימינו ומערב בולגריה. הוא הוקם בשנת 1846 והמרכז המינהלי שלו היה ניש. האזור שולב בווילאייט הדנובה בשנת 1864.
היסטוריה
בשנת 1861 מונה מידהט פאשא למושל איילט ניש. הוא היה רפורמטור שהושפע מרעיונות המערב והאיילט הפך למופע הראווה של התנועה הרפורמיסטית. הוא התמודד עם בעיות התקשורת והביטחון: הקים מערכת של חסימות כדי לעצור פלישת להקות חמושות מסרביה. על פי הביוגרפיה של בנו שהילל אותו, "הוא ארגן ז'נדרמריה, הבטיח את גביית המיסים השלווה ושם קץ לכל הרדיפות הדתיות".
הוא הקים גם בתי ספר ובתי חולים לבני כל הקבוצות הדתיות ללא אפליה. הרפורמות של מידהט היו כה מוצלחות עד שהן עוררו השראה לארגון מחדש של המערכת העות'מאנית. בשנת 1864 החליטה מועצת המדינה כי האיילטים יוחלפו בווילאייטים גדולים יותר. בכל אחת מרמות השלטון העיקריות הללו, יהיו מועצות מוסלמיות-נוצריות מעורבות.
הראשון מבין הווילאייטים נוהל במשך זמן מה על ידי מידהט פאשה, והוא כלל את איילט ניש לשעבר וחלק ניכר מבולגריה וכונה וילאייט הדנובה. בשלוש השנים הבאות הוא העביר תוכנית גדולה של בניית בתי ספר ועבודות ציבוריות אחרות, וכן הקים עיתון פרובינציאלי. [2]
חטיבות מנהליות
סנג'קים של האיילט באמצע המאה ה-19:[3]
- סנג'ק ניש
- סנג'ק סופיה
- סנג'ק סמוקוב
- סנג'ק קיוסטנדיל
הערות שוליים
.svg)
.svg){kind=small}
