המשחתת HMS Zealous בעת שירותה בצי המלכותי הבריטיאנדרטה לאח"י אילת (1994/2009) מאת יגאל תומרקין בחיפה
המשחתתאח"י אילת, שסימנה הצבאי ק-40, פעלה בשירות חיל הים הישראלי משנת 1956 וטובעה בשנת 1967 על ידי סטי"לים מצריים. באירוע נהרגו 47 ונפצעו 91 מלחים. סך הכל היו 180 אנשים על הספינה.
במהלך מלחמת ששת הימים ביצעה המשחתת סיורים להגנת החוף. לאחר המלחמה השתתפה בסיורי ביטחון שוטף לאורך חופי צפון סיני, במסלול שהחל בנמל אשדוד והסתיים סמוך לפורט סעיד. למרות הסכם הפסקת האש, הוסיפו המצרים לסייר עם כלי שיט קרביים מזרחית לקו הפסקת האש בקרבת חוף סיני, תוך הפרת תנאי ההסכם.
בליל 11 ביולי1967, נוצר מגע בין כוח של ח"י, שכלל את ה"אילת" ושתי טרפדות לבין שתי טרפדות מצריות מדגם P - 183. המצרים פתחו באש והתפתח קרב במים בינלאומיים, שכונה לימים "קרב רומני". במהלך הקרב העסיקה ה"אילת" את הטרפדת המצרית באש תותחים ומקלעים וזאת התפוצצה בסיומו קרוב לדופן המשחתת וטבעה על צוותה. בשל הקרבה לפיצוץ, נפגעה ה"אילת" מרסיסים וכמה ימאים על סיפונה נפצעו קל. הטרפדת המצרית השנייה טובעה על ידי הטרפדות הישראליות ללא נזקים ונפגעים.
לאחר מלחמת ששת הימים השתתפה אח"י אילת בסיורי ביטחון שוטף לאורך חופי סיני עד סמוך לפורט סעיד[1]. בערב 21 באוקטובר, בשעה 17:30 בערך, במהלך סיור ביטחון שוטף לאורך חופי סיני, כאשר המשחתת הייתה במרחק של 13.5 מייל (כ-22 קילומטרים) מפורט סעיד[2] נורה לעברה טיל סטיקס מסטי"ל מצרי מסוג "קומאר", מפתח נמל פורט סעיד. הטיל פגע בגשר המשני של האנייה, סמוך לבסיס התורן ופוצץ את הדוד הקדמי. שלוש דקות לאחר מכן פגע טיל שני באונייה, בנקודה סמוכה לפגיעת הטיל הראשון. שני הטילים שיתקו לחלוטין את מערכות ההנעה והקשר. בבסיס התורן פרצה שרפה, והאנייה החלה נוטה על צידה.
כשעה וחצי מאוחר יותר יצא "קומאר" שני מפתח נמל פורט סעיד ואחרי כרבע שעה (בשעה 19:44) שיגר שני טילי סטיקס נוספים לעבר המשחתת הטובעת. הטיל הראשון נפל למים בסמוך לשיגור, אך הטיל השני פגע באונייה סמוך לעמדת התותח הדוקני בירכתיים והתלקח, בלי להתפוצץ. האנייה עדיין צפה ונטתה על צידה השמאלי בזווית של כ-15 מעלות, אבל מחום השרפה שגרם הטיל, החלו ארגזי פעולה של מקלעי "0.5 להתפוצץ וסיכנו את חיי הצוות בירכתיים. המפקד, שחשש מהתפוצצות מחסני התחמושת מתחת לסיפון, הורה לנטוש את האנייה. דקות ספורות לאחר נטישת האונייה אכן התלקחו מחסני התחמושת והתפוצצו. האנייה הזדקרה כמעט מייד וטבעה.
במהלך הלילה התנהל מבצע לחילוץ אנשי צוות באמצעות מסוקים וספינות חיל הים ונמשך עד אור ראשון. בהטבעת האונייה נהרגו 47 מלחים וקצינים ונפצעו 91. הרס"ר האגדי של האח"י אילת קלמונט לימון דבש שעד הפעילות המבצעית הזאת שרת עליה במשך 11 שנים לא היה נוכח עליה בשעה שנפגעה. משום שחלה ונשאר בביתו. מתוקף תפקידו כרס"ר האח"י אילת, ליווה את המשפחות והנפגעים בלוויות, בבתי החולים ולאורך תהליכי הזיהוי והשיקום. קלמונט שימש כפעיל מרכזי בעמותה להנצחת חללי האילת.
טיבוע אח"י "אילת" היה ציון דרך בלוחמה הימית. זה היה האירוע הראשון בהיסטוריה שבו טרפדת הצליחה להטביע ספינת קרב בזמן מלחמה. ספינות הטילים מסדרת קומאר עוררו עניין רב בעקבות הטיבוע, שסימן מעבר מקרבות תותחים לקרבות טילים, מעבר שהיה שינוי מהותי בתורת הלחימה של חיל הים הישראלי ושל חילות הים במערב. הקרב אירע כאשר חיל הים הישראלי כבר היה בעיצומו של שינוי עמוק. כבר ב-1964 הכיר חיל הים ביתרונן של ספינות הטילים הקטנות והזריזות וטיליהן המדויקים וארוכי הטווח על פני הארטילריה הימית הכבדה שהצריכה פלטפורמות גדולות, יקרות ומגושמות. החיל נערך לבניית ספינות טילים במבצע שלכת לפיתוח טילי גבריאל, שהיו הטילים הראשונים ללוחמה ימית במערב[3]. שלוש הספינות הראשונות של חיל הים הגיעו משרבור פחות משלושה חודשים לאחר טיבוע ה"אילת".
.jpg)
