קלמונט לימון דבש (1 בספטמבר 1927 – 28 מרץ 1996) היה ממתנדבי חוץ-לארץ (מח"ל) ומראשוני חיל הים. שירת בחיל הים מ-1948 עד 1980, והיה רס"ר המשחתת אילת, רס"ר בית ספר לחובלים ורס"ר חיל הים. לאחר שחרורו ניהל את מחלקת התפעול של נמל חיפה (1980–1990).
משפחה ועליה
קלמונט (לימון) דבש, בכור מבין 7 אחים ואחיות, נולד לדוד ולרובינה בטריפולי שבלוב ביום ד' באלול התרפ"ז, 1 בספטמבר 1927. בתחילת שנות ה-40 ברח עם משפחתו לתוניס השכנה בשל כניסת הגרמנים ללוב. בתחילת 1948 הצטרף לשורות המח"ל ועסק בהעמסת סחורות על ה"אלטלנה" בנמלי צרפת. קלמונט עלה לישראל בספינת המעפילים "נחשון-הקסטל", נתפס על ידי הבריטים ונאסר במחנות המעצר בקפריסין. עם הקמת המדינה הצטרף לחיל הים ושירת בו כ-32 שנים בתפקידים שונים.
העפלה
ערך מורחב – נחשון (אוניית מעפילים)
בגיל 17 התגייס דבש בלוב למח"ל הגיע לצרפת ועסק במסגרת האצ"ל בהעמסת ציוד וסחורות על גבי ה'אלטלנה'[1], חודשים לפני הפלגתה לישראל. ב-14 באפריל 1948 עלה קלמונט ארצה על האנייה 'נחשון - הקסטל', כשעל סיפונה 550 מעפילים ואנשי הפלי"ם שסייעו בהעלאתם. ב-28 באפריל, עם התקרבות האנייה לחופי הארץ, השתלטו חיילים בריטים על האנייה בכוח רב שכלל שימוש באלות, זרנוקי מים וגז מדמיע. הבריטים נתקלו בהתנגדות המעפילים ואנשי הפלי"ם שעל סיפונה. במהלך העימות נפצע קלמונט בראשו וגורש למחנות המעצר בקפריסין, כמו יתר מעפילי ה'נחשון'. במהלך תקופת המעצר בקפריסין השתתף במספר ניסיונות בריחה שנכשלו. עם סגירת מחנות המעצר וקום המדינה עלה דבש לישראל והצטרף לחיל הים כימאי.
חיל הים – שנים מוקדמות
דבש שירת על גבי מגוון כלי שיט של חיל הים הצעיר וביניהם ק-26 ה"יוקטן" וה- ש-45 ה"טאג האפור". את תפקידו הראשון כרס"ר ביצע דבש על גבי הפריגטה ק-28 אח"י מבטח. באוגוסט 1953 יצא על גבי אח"י מבטח ק-28 (שהפליגה יחד עם אח"י משגב (ק-30)) ליוון לצורך מתן טיפולים הומניטריים לנפגעי רעידת האדמה שפקדה את איי יוון, בשנת 1954 השתתף בהעלאת עצמותיו של הברון דה רוטשילד לקבורה בארץ על גבי הפריגטה אח"י מבטח (ק-28). מתוקף תפקידו, ניהל דבש את טקס קבלת הארונות בצרפת ובארץ. בשנת 1959, חזר קלמונט כנספח לצוות הפריגטה אח"י מבטח (ק-28), בהפלגתה הארוכה - "מבצע מנגו" והאחרונה בשירות חיל הים הישראלי לציילון.
רס"ר המשחתת אח"י אילת
- ערך מורחב – אח"י אילת (ק-40)
בשנת 1956 נשלח דבש כחלק מצוות מקדים להביא ארצה את המשחתת ק-40, אח"י אילת, מאנגליה. שם שהה כחצי שנה ומאז המשיך שימש כרס"ר המשחתת כ-11 שנים עד ליום טיבועה מול חופי מצרים ב־21 באוקטובר 1967. הוא השתתף בקרב ללכידת ה"אבראהים אל אוואל", אנייה מצרית שהפציצה את חופי חיפה ולימים הפכה לספינה ישראלית בשם ק-38, אח"י חיפה, כמו כן ב"קרב רומני" שהסתיים בהטבעת טרפדות מצריות מדגם P183.
ב-21 באוקטובר 1967 טובעה המשחתת אילת על ידי סטי"לים מצריים מול חופי פורט סעיד. 47 מאנשי צוות האנייה קיפחו את חייהם ו-91 נפצעו. דבש, שלא החמיץ מעולם הפלגה עם אנשיו, לא היה על האנייה באותה עת עקב מחלה. מתוקף תפקידו כרס"ר האילת ליווה את המשפחות והנפגעים בלוויות, בבתי החולים ולאורך תהליכי הזיהוי והשיקום. דבש נותר בקשר עם רבים מניצולי צוות האילת והיה פעיל שנים רבות בעמותות להנצחתן.
שנים מאוחרות – חיל הים
לאחר הטבעת משחתת אילת עבר קלמונט לשמש כרס"ר בית הספר לחובלים בבה"ד חיל הים, שם שירת כ-11 שנים. בשנת 1975 קיבל מהאלוף בנימין (ביני) תלם את תפקיד רס"ר חיל הים. בקיץ 1976 יצא לארצות הברית לארגון הופעת צוותי הספינות מבצע פעמון החירות.
בשנת 1978, העניק לו מפקד חיל הים מיכאל ברקאי, דרגת קצונה של כבוד, והוא שירת בדרגת סרן במטה חיל הים כראש מדור משטר ומשמעת. קלמונט שירת בצה"ל למשך 32 שנה והיה אחראי לעיצוב דמותם של קציני החיל לדורותיהם.
תפקידים אזרחיים
עם פרישתו כיהן דבש למעלה מעשור כראש מחלקת תפעול של נמל חיפה.
חיים אישיים
לאחר המסע הארוך מטריפולי שבלוב לישראל השתקע דבש והקים משפחה בקרית ים. תחילה ב"שיכון צבא הקבע" בקרית ים ב' עם רבים מחבריו אנשי הצבא ולאחר מכן לבית צנוע בקרית ים א'. בשנת 1953 נישא קלמונט לבחירת לבו אסתר מבית אדרי. אסתר נולדה בפריז ב-1934 וברחה עם כל משפחתה מהעיר בעקבות כיבוש צרפת על ידי גרמניה. לאחר מסע ארוך חוצה יבשות עלתה לישראל מטנג'יר שבמרוקו בתאריך ה-8 למאי 1945. אסתר וקלמונט הכירו במסגרת חברתית של אנשי חיל הים בחיפה. לזוג נולדו ארבעה בנים, ושניים מהם שירתו גם הם בחיל הים. לאחר שיצא לגמלאות חלה קלמונט ונפטר בפתאומיות בגיל 68.
גלריה
-
דבש בבה"ד חיל הים של שנות ה-50.
-
שנות חיל הים הראשונות - דבש בשנת 1948 על ה"טאג האפור" (ש-45).
-
קלמונט עם צוות
אח"י מבטח (ק-28) ביוון, אוגוסט 1953.
-
על ערסל באחי אילת 1966 - השקט שלפני תקופה של סערה.
-
דבש בטקס זיכרון במסגרת ב
מבצע פעמון החירות, קיץ 1976. מימין רס"ר הצי האמריקאי, משמאל רס"ר קלימונט דבש
-
המשחתת אילת עוגנת בבסיס חיפה 1965. צילם מוטי גבע.
-
דבש כרס"ר
קורס חובלים בבית החובל
בה"ד חיל הים של שנות ה-70.
-
רס"ר קלמונט בטקס חיל הים
-
טקס הענקת דרגות קצונה של כבוד על ידי
מיכאל ברקאי מפקד חיל הים בשנת 1978, בהוקרה על מפעל חיים ומעמד יוצא דופן.
-
בתפקיד ראש מחלקת תפעול של
נמל חיפה לצד
שמעון פרס,
יצחק רהב מנהל נמל חיפה ו
אילן אור סמנכ"ל הנמל בזמנו.
-
אסתר דבש מניחה זר בטקס לזכר חללי האילת בשנת 1997 בשם קלמונט לימון דבש.
לקריאה נוספת
- משה לוי, הנשמה ה-48, מילים מדברות, 2017
- יוסי מלמן, הסוד האחרון של אח"י אילת, באתר הארץ, 8 במרץ 2005
- אמוץ שורק, מילים על קלמונט מתוך ביוגרפיה "תלם בים" של האלוף ביני תלם, הוצאת אחוה, 2009, עמ' 91
- דב גולדשטיין, מטריפולי דרך קפריסין אל האהבה הגדולה שלי, מעריב, יולי 1975 צילומים שלמה רחמני.
- שחר לנדאו, רס"ר קלמונט כאגדה בחיל הים, במחנה.
- יהושע שגיא, רס"ר דבש לימון, שם דבר בחיל הים.
- אהרון בודוך, דברי הספד על קלמונט ז"ל, אפריל 1996.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דבש, א. (2014) ריח שום ושמן זית - אסתר דבש ביוגרפיה. עורך: יריב נופך. ביוגרפיות בע"מ. עמ' 78.
