אופטסאט (OptSat) הוא שם מסחרי של משפחת לווייני תצפית קטנים מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. ישראל מתמחה בייצור של לוויינים קטנים וקלים, המתאימים לשיגור הבלתי שגרתי לכיוון מערב, המתחייב ממיקומה של ישראל ומהתנאים הגאו-פוליטיים בקרבתה. לווייני ארוס כבר פועלים בחלל ומהווים נגזרת אזרחית של לווייני אופק. OPTSAT משמש בפועל כלוויין בסיס ללווייני אופק, ארוס, טכסאר ועוד.
אופטסאט 1000
אופטסאט 1000 היא משפחת לוויינים, חלוצה בתחום הדמיה אלקטרו-אופטית. שתי משפחות לוויינים יצאו מסדרה זו: אופק 3, וארוס A.
הלוויינים במשקל 250 ק"ג, מיוצבים בשלושה צירים. לוויינים אלו נשלטים מתחנה יחידה או מכמה תחנות קרקעיות (Ground Control Station)[1].
אופטסאט 2000
אופסאט 2000 היא משפחת לוויינים המהווה לוויין בסיס עבור אופק, והנגזרת האזרחית שלו, הלוויין ארוס. על פי נתונים שפורסמו על ידי התעשייה האווירית ללוויין כושר צילום תמונות (בשחור לבן) ברזולוציה של 70 סנטימטרים[2].
איור של הלוויין אופטסאט 2000איור של הלוויין אופטסאט 3000
אופטסאט 3000
אופטסאט 3000 היא משפחת לווייני צילום מתקדם מדור שלישי, אותה משווקת התעשייה האווירית בקרב לקוחות בחו"ל. לוויין מסדרת אופטסאט 3000 נחשף לראשונה בסאלון האווירי בפריס ב-17 ביוני2007[3]. מדובר בלוויין המבוסס על המרכב הגנרי שפותח בתעשייה האווירית, וישמש כבסיס ללוויין צילום מתקדם, לוויין מכ"ם (טכסאר) ולוויין מחקר עם מצלמה מולטי ספקטראלית (ונוס). למרכב הגנרי יתרונות רבים על הדור הנוכחי של לווייני אופק, ובראשם המודולריות של המטע"ד.
הלוויין יכלול מצלמה פאן כרומטית ובנוסף לה מצלמה מולטי ספקטראלית, לראשונה בלוויין צילום מתוצרת ישראל. אורך החיים של לוויין זה צפוי להיות לפחות שש שנים, על פי הודעה לתקשורת של התעשייה האווירית.
בינואר 2010 נחשפה פומבית מצלמת הלוויין, המכונה יופיטר. המצלמה מתוצרת אל-אופ, ולה רזולוציה של 50 ס"מ מגובה 600 ק"מ.
משקל הלוויין כ-400 ק"ג ובתכנון לבנות לפחות 2 לוויינים בגרסה צבאית שישוגרו תחת השם "אופק" ואחד תחת השם "ארוס C". מבין הלקוחות מחו"ל איטליה היא אחת הראשונות לרכוש לוויין זה.
ב-2 באוגוסט 2017 שוגר לחלל, ממרכז החלל הגיאני, אופטסאט 3000 שנרכש על ידי איטליה לשימוש משרד הביטחון האיטלקי.[4]
הלוויין האיטלקי-ישראלי SHALOM מיועד להיות לוויין צילום היפרספקטראלי ואמור להשתמש בפלטפורמת אופטסאט 3000.[5]
