נולד לאביו רבי יעקב, למשפחה מחבל קטלוניה שבספרד. ככל הנראה בעת גירוש ספרד נדד עם משפחתו לאלג'יר.[2] משפחתו התייחסה לרמב"ן ולרשב"ץ.[3] החוקרים נוטים לקבוע כי רבי אברהם הוא נכדו של הרשב"ש.[4]
רבי אברהם עמד בראשות הישיבה באלג'יר, ומתלמידיו ידועים הרשב"ץ השני, ובנו רבי צמח בר שלמה דוראן. בסוף המאה החמש העשרה התמנה לדיין באלג'יר.[5] בימים נוראים היה נוהג להתפלל בבית הכנסת של השכונה הכללית בה שכנו ערבים ויהודים כאחד, שם שימש כשליח ציבור.[6] התפרסם כפוסק ומשיב בהלכה בארצות צפון אפריקה, וקהילות ג'רבא ופאס היו מפנים אליו את שאלותיהם בהלכה.[7]
נפטר באלג'יר סביב שנת ה'שט"ו.
הנצחה
בעיר אלג'יר, יש בית כנסת עתיק על שמו. על פי המסורת, התיבה שבבית הכנסת הוכנה מעצי האוניה של גולי ספרד.[8]
שיטתו בהלכה
ברבנותו, חיזק את מנהגי הקהילות, וסירב לבטל מנהגים. למשל, נשאל מאת מספר קהילות שנהגו להכשיר בשר בהמה על ידי בדיקת נפיחה, אם מותר להם להמשיך במנהגם. רבי אברהם השיב להם, שראוי להם להמשיך במנהגם, וביסס את מנהגם על פי הרמב"ם ורבנו תם. בכך, חלק על רבי יהודה כלץ השני מתלמסאן שסבר שיש להחמיר בזה.[9] כמו כן התפלמס עם רבי יהודה חלאווה מפאס, אלא שלבסוף האחרון הודה לרבי אברהם כי מותר להמשיך במנהג ההיתר.[10]
כמו כן חיזק את המנהג של רבים מצפון אפריקה, לפיו בשבת נוהגים על פי הכלל שאין בישול אחר בישול בלח, וביאר שכך נהגו עוד בספרד על פי דעתם של רבני המקום.[2] התנגד מספר פעמים לרבנים שרצו להנהיג חומרות שלא היו מקובלות בעבר, וסבר כי הללו גורמים למחלוקת בישראל, ויש להם לחוש ליוהרא.[11] הרב ביסס שישה כללים הקובעים מתי יש לשנות את המנהג הנוגד את ההלכה, ומתי ניתן להשאיר את המנהג על כנו.[12]
כמו כן ערך ה'שלום' ואי המחלוקת תפס משקל רב בפסיקתו.[13]
חיבוריו
שו"ת ספיר - 350 תשובות בהלכה כמנין 'ספיר'. לא נדפס.
שו"ת חוט המשולש - הטור השלישי - יש הסבורים כי מדובר בלקט קטן מתוך ספרו הגדול 'שו"ת ספיר'.[14]
^ראו שם הגדולים - מערכת הגדולים, אות א [נא]. וכן ראו שו"ת רשב"ץ ח"א סימן קלד.
^ע"פ חוט המשולש טור ג סימן יב. וכך העלה בספר 'אור החיים - חכמי ישראל וספריהם' ערך 100, עמ' 40–41. וכך העלה בשו"ת התשב"ץ מהד' מכון ירושלים חלק ה עמ' שסג.
^ראו שו"ת נופך סימן סב: "וכ"ש אם הוא מנהג חשוב על פי חכם שאין לפקפק עליו, כאשר הארכנו בתשובת המנהגות, אשר חלקנו אותם לשישה כללים". בפועל תשובות אלו לא מצויות בידינו. אך ככל הנראה מסקנות הכללים נדפסו בשו"ת מים חיים ח"א סימן קנה לרבי יוסף משאש.
^ראו שו"ת התשב"ץ ח"ה מכון ירושלים עמ' שסח, הערה 97.
^יש הסבורים כי רבי אברהם כתב 12 כרכים של שו"ת כנגד כל אבן באבני החושן. (ראו הקדמת המהדיר למנהגי ארג'יל סימן יג, נדפס בתוך ספר 'בית יהודה'; מבוא לשו"ת פרי צדיק מכון בני יששכר; חמדת ישראל עמ' 69 הערה 37, ירושלים תש"ו) ויש שפקפקו על כך (ראו שו"ת התשב"ץ ח"ה, מכון ירושלים, עמ' שסח).
