בשנת 2003, בעת לימודיה באוניברסיטת תל אביב, החלה את פעילותה הפוליטית כעוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת מטעם מרצ רן כהן, משרה שבה החזיקה עד שנת 2008. בסוף הקדנציה שלו, כשהודיע שאינו מתכוון להמשיך להתמודדות נוספת, החליטה להתמודד בעצמה לתפקיד פוליטי ונבחרה למקום השני ברשימת מרצ תל אביב-יפו למועצה. מרצ תל אביב-יפו זכתה לשלושה מנדטים בבחירות לעיריית תל אביב בשנת 2008, וזנדברג נכנסה למועצת העיר.[6] סיעת מרצ נכנסה לקואליציה העירונית, ממנה פרשה בהמשך, וזנדברג נבחרה לעמוד בראשות הוועדה לקידום מעמד האישה, בנוסף לחברותה בוועדת הכספים ובוועדת המועצה.[7] פעלה נגד פתיחת מועדון חשפנות חדש בקולוסיאום בכיכר אתרים בתל אביב שנפתח בסופו של דבר בשנת 2012,[8] והביעה מחאה בנושא נישואים אזרחיים ונישואים חד מיניים וקידום יזמות נשית זעירה.[9] שימשה חברת דירקטוריון ויו"ר ועדת הביקורת ברשות לפיתוח כלכלי תל אביב-יפו. הנחתה צעדה מקומית בתל אביב במסגרת האירוע הליכות ג'יין בנוגע למאבק המכולות המקומי.
זנדברג הגתה תוכנית ל"חינוך מגדרי" בגיל הגן; במסגרת היוזמה לומדות הגננות מבוא כללי לפמיניזם וכלים שונים שנועדו לעזור להן לקדם תפיסה מגדרית שוויונית בגן הילדים, בהם העמקת המודעות לסטראוטיפים מגדריים.[10]
בתחום התחבורה יזמה הצעה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת,[11] בהחלטה החורגת מהסכם הסטטוס קוו. לאחר התנגדות משרד התחבורה, הגישה ביחד עם חברי סיעתה עתירה לבג"ץ נגד שר התחבורה בעניין זה.[12] היא תומכת בהפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים, ועידוד שימוש בתחבורה ציבורית ובאופניים להתניידות כחלק מאג'נדה סביבתית-עירונית.[13]
לקחה חלק במחאת האוהלים, בה שימשה כחברה בצוות דיור תכנון ותחבורה של צוות המומחים המייעץ למחאה (צוות ספיבק-יונה). במהלך ההפגנות הובילה ביחד עם חברי סיעתה את מהלך פרישת מרצ מהקואליציה העירונית של רון חולדאי, בשל דיכוי ההפגנות באופן אלים.[14] במהלך המחאה התגבשה אצלה המחשבה כי אל מול המשבר הכלכלי-חברתי שהמחאה מציגה, קיימת תחושת חידלון מפעולות ההסתדרות בראשות עופר עיני.[15] ביחד עם חבר הכנסת איתן כבל הייתה חלק מסיעת "הבית החברתי" שניסתה להדיח את עיני ולהביא להישגים פוליטיים ברוח דרישות המחאה.[16]
זנדברג התמודדה לראשות נעמת, הפסידה לגליה וולוך, וכיהנה כיו"ר סיעת "הבית החברתי" בנעמת, וכחברת ועדת המבקר בבית נבחרי ההסתדרות מטעם סיעת הבית החברתי שבאופוזיציה לעיני.[17]
זנדברג ארגנה הפגנות יומיות מתחת לביתו של שר הביטחון, אהוד ברק, שנערכו במשך שבועיים, במחאה כנגד כוונתו של ברק, לטענת המוחים, לתקוף באיראן. בהפגנות עלו שאלת מוכנות העורף הישראלי, מחיר הדמים של המבצע הצבאי, ושאלת האופציה הדיפלומטית.[18]
בפברואר 2024 הצטרפה לסגל אוניברסיטת בן-גוריון לעמוד בראש המכון הלאומי לעיצוב וחקר מדיניות אקלים. המכון פועל בצומת שבין מחקר אקדמי, מדיניות ציבורית, חברה אזרחית והסקטור הפרטי להוות כלי לגיבוש ועיצוב מדיניות אקלים מבוססת ידע, רלוונטית ומשפיעה.[21]
בספטמבר 2024 נבחרה לכהן כיו"ר ארגון "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. יחד איתה, נבחרו עוד שלושה נציגים מאוניברסיטת בן-גוריון: פרופ' רז ילינק, סגן נשיא האוניברסיטה, פרופ' נדב דוידוביץ וד"ר אבנר גרוס, שכולם מחויבים לקידום מדיניות סביבתית מבוססת נתונים.[22]
בשנת 2013 נבחרה למקום השישי ברשימת מרצ בבחירות לכנסת ה-19, לאחר שאת קמפיין הבחירות שלה מימנה באמצעות אתר תרומות אינטרנטי, בו אנשים יכלו לתרום לקמפיין בסכומים של עד 1,000 ש"ח.[23] אחת מפעולותיה הראשונות כחברת הכנסת ה-19 הייתה התלוות לתפילת ראש חודש של ארגון נשות הכותל,[24] מתוך הזדהות עם מאבקן למען חופש דת ברחבת הכותל המערבי.[25] זנדברג כתבה מאמר למען הפעילות באתר "צו פיוס",[26] ולדבריה בעקבות הנוכחות והחסינות הפרלמנטרית של חברות הכנסת, לראשונה זה מספר חודשים לא היו עצורות בתפילה.
כחברת הכנסת הקימה וכיהנה כיו"ר משותף של השדולה לתחבורה בת קיימא, הפועלת לטובת קיומה של תחבורה ציבורית יעילה, שבילי אופניים, מדרכות, דרכי גישה ועוד. בנוסף, יזמה וכיהנה כיו"ר משותף של שדולת העירוניות, הפועלת לחיזוק והרחבת הערים הקיימות מתוך מניעים כלכליים, חברתיים ואקולוגיים. כמו כן כיהנה כראש ועדת המשנה לנושא חופי ישראל.
זנדברג תומכת בלגליזציה של קנאביס, והגישה הצעת חוק לאי הפללה של צרכני שימוש עצמי.[28] היא תמכה במאבק החולים המטופלים בקנאביס רפואי מול משרד הבריאות, והוזמנה לדבר בעצרת המאבק ללגליזציה בכיכר רבין.[29] בריאיון עמה סיפרה כי היא נוהגת לעשן קנאביס, והיא רואה בכך התנהגות נורמטיבית.[30]
בתחילת אפריל 2018 תקפה את מערכת הביטחון על הריגת 15 פלסטינים במאבק בצעדת השיבה הגדולה וקראה לחקירה. תגובתה גררה ביקורת קשה משני צידי המפה הפוליטית.[40]
לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוצבה במקום השני ברשימת מרצ לכנסת. מרצ קיבלה 6 מנדטים וזנדברג נבחרה לכהונה נוספת בכנסת. לאחר מינויה לשרה, התפטרה מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי. במוקמה נכנסה לכנסת גבי לסקי.
מספר ימים לאחר השבעתה הכריזה כי תמנה את גלית כהן, מי שכיהנה קודם לכן כסמנכ"לית תכנון ואסטרטגיה, לתפקיד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה.[47]
ביולי 2021, הביעה תמיכה בהעברת סמכויות צער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה.[48] בנוסף, הציגה תוכנית סביבתית חדשה לחברה הערבית.[49] בהמשך פורסם כי זנדברג מקדמת יחד עם שר האוצר, אביגדור ליברמן מס קנייה על כלי פלסטיק חד-פעמיים, מתוך כוונה עתידית להכפיל את מחירם.[50] כמו כן, הרחיבה את תחולת חוק הפיקדון על מכלי משקה לבקבוקים גדולים.[51] עם זאת, המשרד דאג לאיסוף המיחזוריות מבלי לקבוע נהלים לאיסוף הבקבוקים הגדולים[52] וכתוצאה מכך, נוצרו קשיים בהעברת הבקבוקים מהציבור למחזור.[53]
באוקטובר 2021, קידמה את הצטרפות ממשלת ישראל ליוזמה אמריקאית-אירופית להפחתה של פליטת גז המתאן.[54] בנוסף, פורסמה תוכנית ממשלתית שתיישם בפועל את האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן והיערכות למשבר האקלים.[55]
יחד עם השרות אורית פרקש הכהן וקארין אלהרר, יזמה זנדברג העברת החלטת ממשלה בנושא שמירה על האקלים, במסגרתה הוקצו מיליארדי שקלים לטיפוח טכנולוגיות אקלים.[56] זנדברג קידמה מחקר ופיתוח בתחומי אנרגיה מתחדשת ופודטק במסגרת תוכנית רב שנתית שהעבירה בממשלה להגדרת תחומי עדיפות לאומיים טכנולוגיים בישראל.[57]
במהלך שנת 2022 הייתה חברה בממשלה שאישרה את אתר שריפת שלא ניתן למחזר באתר נאות חובב, מתקן שריפת פסולת זה הוא הראשון שאושר בישראל, היא ציינה כי "מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת אשר יטפלו בפסולת ממוינת שאינה ניתנת למחזור הם חוליה חשובה לצמצום הטמנת הפסולת בישראל, ביחד עם מתקנים מתקדמים לטיפול בחומר האורגני. המתקן שאושר היום הוא חלק חשוב במאמץ הלאומי הדרוש להקמת מערך מתקדם ושלם לטיפול בפסולת, יחד עם הקמת מתקני המיון והטיפול בפסולת. בהכנת התוכנית ואישורה היו שותפים רבים וחשובים, וכעת בשלב הבא נוכל לראות את כולם מתגייסים למאמץ הכולל של הקמת התשתית הלאומית לטיפול בפסולת, בהם גם השלטון המקומי"[58]
השרה זנדברג פעלה לביטול ההסכמים לשינוע נפט מהמפרץ הפרסי שעליהם חתמה חברת קצא"א במסגרת הסכמי אברהם.[59]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הודיעה כי לא תתמודד בבחירות המקדימות של מרצ ולכן תום כהונת הכנסת העשרים וארבע היא תפרוש מהחיים הפוליטיים. הוצבה במקום ה-118 הסמלי ברשימת מרצ לבחירות.
טבעונות ופעילות למען בעלי חיים
בשנת 2014 זנדברג הפכה לטבעונית.[60][61] לאחר המעבר לטבעונות פעלה לקידום היצע המזון הטבעוני בכנסת,[62] והגישה הצעות חוק להגנת בעלי חיים, ביניהן הצעה לאיסור על משלוחים חיים והצעה למניעת המתה של כלבים בריאים בכלביות עירונית.[63][64]
חקיקה
בין החוקים שנחקקו ביוזמת זנדברג:
תיקון לחוק עבודת נשים (מס' 55) (חופשת אבהות) ב-2016, הקובע כי עובד יהיה רשאי להיעדר עד 5 ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו. דין ההיעדרות בשלושת הימים הראשונים כדין חופשה שנתית או חופשה ללא תשלום.[65]
תיקון לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (מס' 6) ב-2015 הקובע כי בחישוב תקופת המגורים בדירה הציבורית לצורך קביעת הזכאות לרכישת הדירה, יובאו בחשבון גם תקופות מגורים מחוץ לדירה הציבורית, אם במהלכן הדיירת שהתה במקלט לנשים מוכות, או עזבה את הדירה בשל אלימות מצד בן הזוג.[66]
תיקון לחוק הביטוח הלאומי (מס' 191) ב-2017, הקובע כי מענק לידה ישולם ליולדת גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ומאפשר, למעשה, מתן מענק לידה לנשים היולדות בבית, בתנאי שהלידה התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית.[67]
תיקון לחוק עבודת נשים (מס' 62) ב-2020 (עם קארין אלהרר), הקובע כי מי שהעסיק עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות 150 ימים לאחר תום ימי היעדרותה יהיה זכאי בתום תקופת העסקתה למענק חד־פעמי בסכום של 5,000 שקלים חדשים.[68]
תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מס' 18) ב-2018 (עם קארין אלהרר ואחרים) הקובע שאדם עם מוגבלות מקצרת חיים יהיה זכאי לקבל הלוואה לדיור.[69]
חיים אישיים
זנדברג מתגוררת בתל אביב-יפו עם בן זוגה, אורי זכי, יו"ר הנהלת מרצ ולשעבר מנכ"ל ארגון "בצלם" בארצות הברית. לזנדברג שתי בנות, האחת מנישואים קודמים ובת משותפת עם זכי.[70]
.jpg)
