סמליל התיאטרון עד 2019שלט בכניסה לבית ליסין המחודשהבניין הראשון של תיאטרון בית ליסין ברח' ויצמן
תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר הוא תיאטרוןישראלי השוכן בתל אביב. ציפי פינס היא המנכ"לית והמנהלת האמנותית של התיאטרון, ששם דגש על מחזאות ישראלית אקטואלית במקביל לקלסיקות מן העולם.[1] התיאטרון נחשב לשלישי בגודלו וחשיבותו בישראל אחרי הבימה והקאמרי.
היסטוריה
תיאטרון בית ליסין נוסד בשנת 1980 כמועדון התיאטרון של ההסתדרות הכללית באולם הקטן שברחוב ויצמן. באולם פעל "מועדון בית ליסין"[2] ונערכו בן הופעות והצגות. מ-1980 החל לפעול כתיאטרון רפרטוארי ביוזמת יעקב אגמון,[3] לאחר שהמבנה שופץ והותאם להפקות תיאטרון, ובכך החליף את תיאטרון האהל התיאטרון הקודם של ההסתדרות שנסגר ב-1969.[4]
בשנת 2010 יזמה עיריית תל אביב שיפוץ וחידוש בניין התיאטרון ופסאז' הוד בתקציב של כ-110 מיליון שקלים. במסגרת השיפוץ רכשה העירייה את קולנוע הוד בקומת הקרקע ובמרתף. המתחם הפך לאולם בן 380 מקומות ישיבה, כחלק ממתחם התיאטרון.[6] כמו כן שופץ אולם הבית של התיאטרון שבו 830 מקומות ישיבה,[7] ונבנו מחדש האכסדרה, הבמה וחדרי האמנים, וכך גם מתקני הבמה ומערכות ההגברה והתאורה.[1]
במהלך השיפוץ התיאטרון הציג באולמות בית ציוני אמריקה, מוזיאון א"י ובית החייל בת"א, וכן ברחבי הארץ.[1]
בספטמבר 2019 נחנך המשכן החדש עם המחזה "משפחה חמה" מאת ענת גוב. החל בדצמבר 2019 נקרא התיאטרון על שמו של איש העסקים הישראלי ברוך איבצ'ר, לאחר שהעביר תרומה של 25 מיליון ש"ח,[8] מאז קרוי בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר.
במהלך השנים העלה התיאטרון יותר מאלף הצגות ומחזותאירופיים ואמריקניים מודרניים-עכשוויים וכן הצגות מקור. ברוח חזונה האמנותי של ציפי פינס החל התיאטרון לשים דגש על יצירות ישראליות-מקוריות, שרובן משקפות את המצב החברתי-פוליטי בישראל.
מדי שנה מעלה התיאטרון 10–12 הפקות חדשות, בהן לפחות 3–4 פרמיירות של מחזות ישראלים חדשים. שאר הרפרטואר מורכב ממחזות אקטואליים מהתיאטרון העולמי ועיבודים חדשים לקלאסיקות וקלאסיקות מודרניות.
בדצמבר 2013, הוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה כנגד תיאטרון בית ליסין והמחזאי הלל מיטלפונקט בגין הפרת זכויות יוצרים. לטענת התובע, המחזאי רון גואטה, מחזהו של הלל מיטלפונקט, "מקסי ואני" הועתק מהמחזה שלו "אדמונטון" שבו צפה מיטלפונקט בהיותו מחזאי הבית של בית ליסין ושופט מטעם התיאטרון בתחרות לגילוי מחזות חדשים שהתקיימה במסגרת פסטיבל "פותחים במה" 2010. התביעה נתמכה בחוות דעת של הפרופסור לתיאטרון שמעון לוי ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב לשעבר. בחוות הדעת כתב פרופ' לוי: "להערכתי, זה מקרה ברור ומוכח של גנבה ספרותית" וכן: "מקריאה בשני המחזות עולה בבירור שמיטלפונקט נטל מיצירתו המקורית של גואטה את הרעיון העיקרי, את התמה, את מרכיבי העלילה, את הקונפליקטים, את הדמויות, ועוד כהנה וכהנה מרכיבים טקסטואליים, מבניים ותמטיים במרקם הדרמטי".[10]
