שרלוט אמה מור סיטרלי (באנגלית: Charlotte Emma Moore Sitterly; 24 בספטמבר1898 - 3 במרץ1990) הייתה אסטרונומית אמריקאית[1]. היא נודעה בעיקר עקב המחקר הספקטרוסקופי שלה וגילוי כימיקלים שעדיין נמצאים בשימוש רב.[2]
קורות חיים
סיטרלי נולדה ב-24 בספטמבר 1898 בכפר ארקילדון שבצ'סטר, בפנסילבניה. הוריה - ג'ורג' וינפילד (.George W) ואליזבת ולטון מור (Elizabeth Walton Moore), גם הם ילידי ארקילדון, אשר לימדו באקדמיה בעיר מולדתם. לסיטרלי היו שתי אחיות שעסקו בהוראה גם הן ואח שעסק ברפואה.
את התואר הראשון שלה עשתה במתמטיקה בקולג' סוורט'מור בשנת 1916 וסיימה אותם בשנת 1920. על מנת לממן את לימודיה בקולג' היא עבדה בתור מורה מחליפה ולכן, בשונה ממרבית הסטודנטים, ישר כשסיימה את לימודיה, קיבלה איתה תעודת הוראה, מה שעזר לה מאוד בהמשך. לאחר מכן הלכה סיטרלי לעבוד באוניברסיטת פרינסטון בתור מסייעת לאחד החוקרים באוניברסיטה, ושם היא הכירה פיזיקאי בשם בנקרופט סיטרלי, שמאוחר יותר, נישא לה. בעלה נפטר בשנת 1977. סיטרלי המשיכה לחקור עד מותה בגיל 91 ב-3 במרץ 1990 עקב התקף לב.[3]
הפעילות המחקרית של החוקרת
לאחר סיום התואר הראשון שלה במתמטיקה, ב-1920, עברה סיטרלי לעבוד בתור מסייעת לדוקטור הנרי נוריס ראסל (Henry Norris Russell) באוניברסיטת פרינסטון. שם, היא הפכה למחברת שותפה של מאמרים בנושא כוכבים בינאריים וספר רב השפעה על מסתם של כוכבים. בשנים המאוחרות של העשור של 1920, עבדה סיטרלי במצפה הכוכבים של הר וילסון וחקרה שם את הספקטרום הסולארי.
בשנת 1930 עבדה סיטרלי על פרויקט שלאחר מכן עזר לה גם בקבלת הדוקטורט. שם הפרויקט הוא "the multiple table" . פרויקט זה היה כמו כתיבת אנציקלופדיה של אלמנטים ומאפייניהם. בשנת 1931, סיטרלי סיימה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטה של קליפורניה בברקלי. מחקרה עסק בניתוח קווים אטומיים בספקטרה של כתמי שמש וזיהוי כימיקליים בשמש. מור הסיקה כי טמפרטורתם של כתמי שמש היא כ-4700 מעלות קלווין (כ־4426.85 מעלות צלזיוס)[4]. סיטרלי, לא אושרה ללמוד באוניברסיטת פרינסטון מכיוון שבזמנו, נשים לא הורשו ללמוד שם עד כ-30 שנה מאוחר יותר. לעומת זאת, ככל הנראה, למרות האיסור על נשים ללמוד באוניברסיטה זו, הותר להן ללמד שם[5]. לאחר קבלת הדוקטורט היא חזרה לעבוד בפרינסטון עם וילסון בתור מסייעת למחקר.[6]
משנת 1945 ועד סוף חייה היא עבדה עם מנסרות בלשכת התקנים הלאומית (כיום המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה) ובמעבדת המחקר הימי של אמריקה. שם, היא ארגנה סידרה וניתחה נתוני מעבדה ופרסמה ספרים בנושא הספקטרום הסולארי והרחבות ספקטרליות. ספרים אלו הפכו לחשובים מאוד אצל הרבה ספקטרוסקופיים. בחייה המאוחרים היא הרחיבה את מחקרה לנושא אור אולטרה סגול עם מידע ממסמכים רשמיים של ה-רוקט-ברון ועבודת מעבדה. ב-1961 היא הייתה אחת משש הזוכות בפרס נשות פדרל לשירות ממשלתי יוצא דופן.
דר סיטרלי גילתה שקיים טכנציום בספקטרום השמש – מה שהיווה בעצם כהוכחה שחומר זה קיים בטבע. כיום, טכנציום כבר התגלה אצל עוד הרבה מאוד כוכבים והוא משמש בתור אחד המוצרים הנפוצים ביותר של פיצול אטומים בריאקטורים אטומים. בנוסף על כך, הטכנציום משמש כסמן רדיואקטיבי ברפואה הגרעינית ומשתמשים בו על מנת לזרז תגובות כימיות מסוימות.[1][2][2]