שפניים (שם מדעי: Procaviidae) היא המשפחה היחידה ששרדה בסדרת השפנאים הכוללת מיני יונקים קטנים צמחוניים.
מקור השם
בעברית המודרנית קיים בלבול נפוץ בין שפניים ובין ארנביים, שהן משפחות מסדרה שונה של יונקים. פעמיים בתורה נזכרים השפן והארנבת כבעלי חיים מעלי גירה אך לא מפריסי פרסה. בתהילים מופיע תיאור לשפן: "סלעים מחסה לשפנים".
בעברית משמש בטעות הכינוי "שפן" על מנת לתאר בלעג אדם פחדן.
גם הביטוי "שפן ניסיונות" מקורו בבלבול בין השפן לארנבון המשמש למטרה זו.
אורכם של השפניים עד 60 ס"מ, אוזניהם קטנות, ברגל הקדמית ארבע אצבעות ובאחורית שלוש אצבעות. הגדול בשפנים הוא שפן הסלע (Procavia capensis) שמגיע למשקל של 4.5 ק"ג. הקטן ביותר הוא שפן עצים מזרחי (Dendrohyrax arboreus) שמגיע למשקל של 2.27 ק"ג.
השפניים ניזונים מצמחים ומפותחים אצלם המעיים: מערכת העיכול שלהם מכילה זוג מעיים ואיברים נוספים המסייעים לעיכול נוסף של המזון הצמחי. ההיריון נמשך כ-7.5 חודשים ובסופו נולדים כשלושה ולדות. תוחלת חייהם 7–13 שנה (שונה בין הסוגים). אויביהם הטבעיים הם: נחשים, עופות דורסים ויונקים טורפים כמו נמרים, קרקלים, כלביים שונים ונמיות. ישנם גם שבטים הצדים אותם.
למרות המראה של השפניים המודרניים, הם קרובי המשפחה החיים הקרובים ביותר לפילים ולתחשאים.
בניגוד לרוב היונקים הקטנים, השפנים נולדים עם עיניים פקוחות
הארגון החברתי של פילים ושפנים דומה
דמיון זה מוסבר כתורשה מאב קדמון משותף, שחי לפני 40–60 מיליון שנה והיה בגודל של היפופוטם. ממנו התפתחו הפיל והשפן לכיוונים שונים, כל אחד תוך כדי התאמה לשינויים בתנאי הסביבה.
_(46255358441).jpg)
.jpg)
