שמשון תל אביב היא קבוצת כדורגלישראלית מהעיר תל אביב, אשר משחקת בליגה א'. הקבוצה נוסדה בשנת 1949, ונהגה לשחק באצטדיון בלומפילד כשהתמודדה בשיאה בליגה הבכירה בישראל. הקבוצה מזוהה עם שכונת כרם התימנים והצבע המזוהה עמה הוא ירוק. בשנת 2000 התאחדה הקבוצה עם בית"ר תל אביב ויחד הן נקראו בית"ר שמשון תל אביב. בשנת 2011 פרשה שמשון מהאיחוד וחזרה להתקיים כמועדון עצמאי. בשנת 2014 הקים המועדון מחדש את קבוצת הבוגרים. ובשנת 2023 כאות מחווה לשדרן עמי פזטל הוסיפה הקבוצה את שמו לשם המועדון ובכך נקראת עד היום שמשון תל אביב ״עמי פזטל״
בשנת 1960 עלתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לליגה הראשונה ושיחקה בה עד שנת 1990, למעט עונת 1974 בה שיחקה בליגה השנייה ועלתה חזרה במשחקי המבחן.[2]
הקבוצה שיחקה 29 עונות בליגה הבכירה, והמקום הגבוה ביותר שבו סיימה היה המקום השני, אליו הגיעה פעמיים, בשנים 1971 ו-1983. בשני המקרים סיימה הקבוצה כסגניתה של האלופה מכבי נתניה.
בנוסף לכך העפילה שמשון תל אביב שלוש פעמים לגמר גביע המדינה, אך בכל הפעמים הפסידה ולא הצליחה לזכות בגביע. בשנת 1966 העפילה שמשון למשחק הגמר לאחר שניצחה את הכח מכבי רמת גן משער לא חוקי, לאחר שהכדור נבעט מחוץ למגרש.[5]
פנייתה של הכח לבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי למנוע את קיום משחק הגמר לא הועילה, ובגמר הפסידה שמשון 1–2 להפועל חיפה. בשנת 1986 הפסידה שמשון לבית"ר ירושלים 2-1 אחרי הארכה, ובשנת 1990 הפסידה 0–1 להפועל כפר סבא. באותה עונה ירדה הקבוצה לליגת המשנה, ומאז לא חזרה יותר לליגה הבכירה.
בסיום עונת 1995/1996 נשרה הקבוצה לליגה א' מהמקום ה-15. בתום עונת 1998/1999 העפילה לליגה הארצית (הליגה השלישית בחשיבותה החל מעונת 1999/2000). בשנת 2000 התאחדה הקבוצה עם בית"ר תל אביב לקבוצה אחת שנקראה בית"ר שמשון תל אביב. בשנת 2011 התאחדה הקבוצה עם עירוני רמלה ושינתה את שמה לבית"ר תל אביב רמלה. כתוצאה מהצטרפות רמלה, פרשה שמשון מהאיחוד וחדלה להתקיים כקבוצה בוגרת. מחלקת הנוער של המועדון המשיכה לפעול, ובספטמבר 2014 הוקמה הקבוצה הבוגרת מחדש ונרשמה למחוז מרכז של ליגה ג'. באפריל 2016 הבטיחה את עלייתה לליגה ב' לאחר ניצחון 1–6 על עוצמה חולון.[6] ב-11 ביוני 2021 הבטיחה את עלייתה לליגה א' לאחר ניצחון 1–3 על הפועל קריית אונו.[7][8]
בעונת 2023/2024 במהלך משחק מול מועדון ספורט דימונה בחצי גמר פלייאוף ליגה א', הפסידה בדו-קרב פנדלים בתוצאה 22–23 (הדו-קרב פנדלים הכי ארוך בהיסטוריה).[9]
_-_Israeli_Championship_Final.jpg)
