ערך זה עוסק במשורר יהודי-הונגרי בן המאה ה-19. אם התכוונתם לרבי שמעון יאיר חיים בכרך, מחבר 'חות יאיר', ראו
יאיר חיים בכרך.
שמעון בן יצחק בַּכָרָךְ ובלועזית באכר (בהונגרית: Bacher Simon; כ' בשבט תקפ"ג, 1 בפברואר 1823 – ח' בחשוון תרנ"ב, 9 בנובמבר 1891) היה משורר וסופר עברי איש תנועת ההשכלה בהונגריה. בלה באכר הוא קרוב משפחתו.
ביוגרפיה
בכרך, מצאצאי ה"חות יאיר", נולד בליפטובסקי מיקולש (ביידיש: ליפטוי סט' מיקלויש) שבצפון-מערב הונגריה כיום בסלובקיה). ליפטוי הייתה מוקד של ההשכלה הרבנית המתונה ברוח מוראביה. בעודו ילד רך נמשך לשירה, ובגיל שבע תרגם מגרמנית לעברית את Das Lied von der Glocke מאת שילר. לאחר הבר-מצווה החל ללמוד בישיבה המקומית תחת הרב אלעזר לעוו. בתום ארבע שנים בליפטוי, עבר לתקופה קצרה בישיבות המוראביות של ניקלשבורג, תחת הרב הכולל נחום טרייביטש, ולייפניק, תחת הרב שלמה קווטש. הוא שב להונגריה והמשיך ללמוד עם הרב יצחק משה פרלס, ראשית באייזנשטט ואז בבוניהאד, עד 1842. בכל המוסדות שלמד בהם הייתה פתיחות להשכלה וללימודי חול (בניגוד לדגם השמרני בישיבת פרשבורג ובנותיה).
במהלך שנותיו בישיבה היה בכרך למשכיל פעיל ולמשורר עברי. בגיל תשע-עשרה שב לליפטוי והתפרנס כסוחר. הוא מונה למזכיר הקהילה ולחבר הוועד המנהל של בית-הספר המודרני. מ-1844 כתב עבור "כוכבי יצחק", הפרסום המשכילי המוביל של התקופה. בנוסף לעבודותיו בעברית, שירים בגרמנית פרי עטו ראו אור בעיתונות הכללית. ב-1848 נשא לאישה את דבורה טדסקו; בין שמונת ילדיהם היה המזרחן איש חכמת ישראל בנימין זאב בכרך. בשנות ה-1850 עבד כמפקח במכרות המלח הסמוכים לז'ולנה, ובעשור הבא שב לעסוק במסחר וחקלאות בעירו. הוא התרושש עקב מלחמת אוסטריה-פרוסיה, עבר לפשט ומונה לבסוף לגזבר הקהילה היהודית הגדולה. בתפקיד זה החזיק בכרך עד קץ ימיו.
בין יתר עבודותיו, הוציא ב-1860 תרגום לעברית של "יהויכין" מאת לודוויג פיליפזון. ב-1866 תרגם לעברית את "נתן החכם". הוא תרגם לעברית מכתבי גתה, שנדור פטפי, מיהאי ורשמארטי, קארוי אטווש ויאנוש אראן. ב-1867 חיבר את השיר "יחי המלך" לכבוד הפשרה האוסטרו-הונגרית, וב-1868 הוציא מבחר שירים הונגריים מתורגמים לעברית במאסף "זמרת הארץ", ובכללם המנון הונגריה. באותה שנה דיווח על קונגרס יהדות הונגריה לעיתון "המגיד", ונעשה לסופרו בממלכה. הוא היה גם מזכיר הקונגרס, ותרגם את תקנותיו מגרמנית לעברית. ב-1871 החל לכתוב לעיתון "החבצלת" בירושלים (מכתבו הראשון היה מחאה על התוכנית לבנות ביריחו, והוא צירף אליה שיר בשם "קללת הנביא".) ב"חבצלת" פרסם בהמשכים מ-1879 את שירת "מלך אביון", תרגומו לסיפורי שלמה המלך ואשמדאי מאת אברהם אלעזר פרנקל. הוא חיבר ותרגם שירים רבים לעת מצוא: ב-1871 לעת פטירת יוז'ף אטווש, ב-1873 לרגל חצי-היובל למלכות פרנץ יוזף, בעברית, וב-1877 לכבוד פתיחת בית המדרש לרבנים בבודפשט. ב-1879 הוציא מאסף משיריו העבריים בשם "מוצל מאש." בכרך מת ממחלת לב ב-1891.
כל יצירותיו פורסמו בשלושה כרכים על ידי בנו בנימין זאב ב-1894, בשם "שער שמעון".
קישורים חיצוניים
- כתבי שמעון בכרך בפרויקט בן-יהודה
- שמעון בכרך, באנציקלופדיה יודאיקה
- שמעון בכרך, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- שמעון בכרך, בלקסיקון היהודי-הונגרי.
- שמעון בכרך, במאגרי הספרייה הלאומית של ישראל
- "זמירות הארץ", פעסט, ה'תרכ"ו.
- שמעון (בכרך) איננו!, המגיד, 19 בנובמבר 1891
- קללת הנביא, חבצלת, 19 בדצמבר 1871
- "יחי המלך!", שירים בעברית ובהונגרית לכבוד פשרת 1867.
- "יום מלכנו", שירים לחצי-היובל לקיסר.
שמעון בן יצחק בכרך (1823-1891), דף שער בספרייה הלאומית
