שירות ביון החוץ של רוסיה (ברוסית: Служба внешней разведки; הגייה מקורבת: סְלוּזְ'בָּה וְנֶשְנֵיי רַזְבֶדְקי; ידוע גם בראשי התיבות: ס.ו.ר.) הוא סוכנות הביון הרוסית ואחד הארגונים החשאיים ביותר בקהילת המודיעין הרוסית.
סוכנות הביון האזרחית שמטרתו ביון מחוץ לגבולות המדינה הראשונה ברוסיה לאחר המהפכה הוקמה ב־20 בדצמבר1920 כמחלקת החוץ של הצ'קה. עד 1954 המחלקה פעלה תחת שמות שונים, אך הייתה כפופה לשירות הביטחון ופעלה כארגון מודיעין.
במרץ 1954 הוקם הקג"ב ובו מנגנון המודיעין: המינהל הראשי הראשון שהיה סוכנות הביון הסובייטית עד 1991. בשל שורת שינויים ארגונים מבניים בקג"ב, שהיה מעורב בניסיון הפוטש של אוגוסט של השמרנים הקומוניסטים בקיץ 1991, המינהל פורק.
יבגני פרימקוב ויו"ר הקג"ב ואדים בקאטין, הביאו למעצרו של יו"ר הקג"ב הקודם, ולדימיר קריוצ'קוב והחליטו להפריד את תפקידי הביון מהקג"ב:
כעבור יומיים הפך הקג"ב לשירות הביטחון הבין רפובליקני. שירות הביון המרכזי והוועדה להגנת גבולות המדינה של ברית המועצות היו לחלק מהחוק האחרון שנחקק בברית המועצות: "אודות הארגון המחודש לגופי ביטחון המדינה".
ב-13 בדצמבר הוקם לראשונה בביון הרוסי לשכת הקשר עם תקשורת ההמונים.
רשמית, הארגון פורק ב־18 בדצמבר1991 וירש אותו שירות ביון החוץ של רוסיה, שברבות השנים סמכויותיו גדלו והוא מפעיל את הסוכנים החשאיים של המדינה ומשתף פעולה עם סוכנויות ביון זרות. למעשה כל הסוכנים שהיו מופעלים על ידי הק.ג.ב. מחוץ לגבולות ברית המועצות המשיכו לעבוד תחת שירות ביון החוץ של רוסיה. בשנת 2020 ראש השרות חשף חלק מהם לרבות יורי שווצ'נקו שעבד תחת מסווה בשנים 1963-2001 במדינות שונות ובשנת 2017ולדימיר פוטין העניק לו תואר גיבור רוסיה.
דו"ח המודיעין הראשון של שירות ביון החוץ של רוסיה יצא בשנת 1993 והוא כלל רשימה של עשרות מדינות ומצב תוכניות הגרעין שלהן וקצב התפתחותן האפשרית בעתיד. הדו"ח כלל מדינות כמו מצרים, סוריה, קוריאה הצפונית, איראן ומדינות נוספות באסיה ואפריקה.[1] שירות ביון החוץ של רוסיה שיחק תפקיד פעיל מאוד בתקופת בוריס ילצין והיה ממנסחי מדיניות החוץ של רוסיה בתקופה זו. ראש הארגון, יבגני פרימקוב התבטא רבות כנגד נאט"ו ומדיניות ההתפשטות שלה מזרחה כשגייסה לשורותיה כמה ממדינות הגוש המזרחי לשעבר. פרימקוב, ערביסט ואנטי-מערבי, תבע ממדינות המערב לחדול מלחתור תחת רוסיה, דברים שגם אמר אז שר החוץ הרוסי, אנדריי קוזירב.
באפריל 2010 נחשפה רשת ריגול רוסית בארצות הברית — עשרה מרגלים שנשלחו לארצות הברית בשנות ה־90, על מנת להוות בעתיד מרגלים פעילים עבור המדינה. לאחר עסקת חילופי אסירים בין רוסיה לארצות הברית, המרגלים הוחזרו לרוסיה. ביניהם התפרסמה המרגלת אנה צ'פמן שהייתה לסמל תרבות רוסי, בעקבות הפרשה.
הארגון מנהל מבצעים לשחרור בני ערובה המוחזקים במדינות עוינות, חשיפת תאי טרור ואבטחת השגרירים והמשלחות הדיפלומטיות, בייחוד באזורי סכסוך, באמצעות לוחמי יחידת זסלון.
המנהל מחויב למסור דו"חות מודיעין לנשיא מדי יום שני והוא חבר במועצת הביטחון. שירות ביון החוץ של רוסיה מוסר, כאמור, דו"חות מודיעין שבועיים לנשיא, אלא שבניגוד ל-CIA האמריקני שמסתפק בשליחת הדו"ח ללא פרשנות אישית, שירות ביון החוץ של רוסיה נוטה להוסיף הערות ופרשנות מודיעינית לגבי התגובה האפשרית למידע מודיעיני מסוים.
על פי פרסומים שונים בשנות ה-90 אלה היו מחלקות הארגון:
מינהל PR (המינהל למודיעין פוליטי) - כללה 17 מחלקות שכל אחת מופקדת על ריגול במדינה מסוימת
מינהל S ("הבלתי לגאליים") - כללה 13 מחלקות והפעילה את כל מרגליה האזרחיים של רוסיה, לרבות אלה שנלכדו ב-2010. הכילה תת-מחלקה לריגול ביולוגי.
מחלקה X (מודיעין טכנולוגי) - המקבילה ללק"ם, עוסקת בריגול טכנולוגי ונחשבת למחלקה הגדולה ביותר בשירות ביון החוץ של רוסיה, עם כ-1,000 סוכנים. נחשבת למחלקה הפורייה ביותר מבחינת הפקת דו"חות מודיעין.
האקדמיה לביון חוץ (ABP).
מינהל KR (סיכול ריגול חיצוני) - זהו שירות הביטחון של שירות ביון החוץ של רוסיה. אחראית למניעת הסתננויות וריגול בתוככי הארגון מצד מדינות זרות.
מינהל OT (תמיכה טכנית מבצעית) - אחראי מבחינה לוגיסטית להצטיידות הסוכנים לקראת ביצוע מבצעים חשאיים.
מינהל R (מינהל הניתוח והתכנון המבצעי) - תכנון מבצעי הארגון בחו"ל. המוח שמאחורי המבצעים.
מינהל I (שירות המחשוב/מידע ותפוצה) - אחראי באופן בלעדי על ניתוח מידע מודיעיני והפקת הערכת מודיעין כוללת מדי שבוע עבור הנשיא. דו"חות המחלקה הם שמוגשים בפני הנשיא מדי יום שני. זוהי במידה רבה המקבילה לחטיבת המחקר באמ"ן.
המינהל למודיעין כלכלי
מטה סוכנות הביון הרוסית ממוקם בנפת יאסנבו שבמוסקבה והוא מכונה על ידי עובדי השירות בכינוי "המרכז" או "היער" משום שהמבנה ממוקם בלב אתר מיוער בצפון העיר.
ראש הביון הרוסי הראשון היה מנהל מחלקת החוץ של הצ'קה שהתמנה בנובמבר 1920. בשנות מלחמת העולם השנייה היה זה ראש המודיעין של נקוו"ד. בתקופת המלחמה הקרה ראש המודיעין הסובייטי היה מנהל המינהל הראשי הראשון של הקג"ב ומאז 1991 ראש הביון הרוסי הוא מנהל שירות ביון החוץ של רוסיה שממונה ומפוטר על פי צווי נשיא רוסיה.
בניגוד למקבילו הפנימי, שירות הביטחון הפדרלי, שירות ביון החוץ של רוסיה כמעט שאינו זוכה לסיקור תרבותי בקולנוע ובספרות בשל טבעו החשאי כאחד מארגוני הביון החשאיים ברוסיה ובעולם.
נכתבו ספרים בודדים על ידי יוצאי הארגון אודות הסוכנות ובישראל הארגון זכה לחשיפה רבה באשר לשיטות הפעולה שלו, בסדרת הטלוויזיה תא גורדין המגוללת את סיפורם של סוכני שירות ביון החוץ של רוסיה שהושתלו בישראל לפני שנים ונדרשים לפעול שוב, לאחר הקפאה של שנים רבות. לסדרה תא גורדין נוצרה מקבילה בארצות הברית Allegiance ששודרה החל מינואר 2015.