שיטת המשגל המיושר

איור המתאר את שיטת המשגל המיושר

שיטת המשגל המיושר (באנגלית: Coital alignment technique, ובראשי התיבות: CAT; ידועה גם בתור grinding the corn ובעברית: טחינת התירס) היא שיטה שפותחה על-ידי הפסיכותרפיסט האמריקאי אדוארד אישל (Edward Eichel) ונועדה להגדיל את הסיכוי לאורגזמה משותפת ביחסי-מין עם חדירה. הקבוצה הראשונה שלמדה את הטכניקה עשתה זאת כחלק מתוכנית פסיכותרפיה לזוגות במשך שנתיים.^[1]

הטכניקה מבוססת על גרסה של התנוחה המסיונרית, ונועדה למקסם את גירוי הדגדגן במהלך קיום יחסי מין.

השיטה

שיטת המשגל המיושר משמשת כגרסה לתנוחה המסיונרית הקלאסית

שיטת המשגל המיושר מתבצעת כאשר הגבר שוכב מעל האישה, כך שכל חלקי הגוף שלו צמודים לגופה, וגופו מונח קדימה יותר מהתנוחה המיסיונרית הרגילה. מגע זה צריך להישמר לאורך כל יחסי-המין, כך שנוצר חיכוך בין הדגדגן של האישה לבין הפין של הגבר. בקיום יחסי-המין, בני הזוג משמרים קצב אחיד, נעים קדימה ואחורה ומנענעים את גופם עד ההגעה לאורגזמה משותפת.^[2]

היסטוריה

לאורך השנים חוקרים הצביעו על החשיבות של קיום יחסי מין בין בני-זוג לסיפוק במערכת היחסים, וכן גם לבריאותם הנפשית. מחקרים נוספים הצביעו על כך שהיכולת להגיע לאורגזמה מעודדת קרבה במערכת היחסים ובחיי המין, סיפוק ממערכת היחסים וכן תקשורת טובה יותר בין בני הזוג. יתרה מכך, חוקרים סוברים כי הגעה לאורגזמה באותו הזמן עם בן או בת הזוג מגבירה את האינטימיות בין בני זוג.^[1]

שיטת המשגל המיושר מתמקדת בניסיון להגיע לאורגזמה של שני בני-הזוג ללא גירוי חיצוני של הדגדגן, אלא תוך כדי קיום יחסי המין המערבים חדירה

התנוחה הוגדרה לראשונה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, במאמר שנכתב בידי הפסיכותרפיסט אדוארד איישל (Edward Eichel), ופורסם בכתב העת המדעי הבריטי Journal of Sex & Marital Therapy (אנ') משנת 1988. איישל טען כי נמצא התנוחה ממקסמת את גירוי הדגדגן בעת קיום יחסי המין.

איישל טען בנוסף כי שיטה זו יכולה לסייע לנשים שאינן מצליחות להגיע לאורגזמה, וכי שיטה זו מגבירה את ההנאה המינית גם של נשים וגם של גברים. יתרה מכך, חלק מהלקוחות של איישל טענו כי השיטה הייתה עבורם החוויה המינית הכי טובה שהייתה להם עד כה.^[2]

מאז הפיתוח של שיטת המשגל המיושר, נערכו מחקרים שונים שבדקו את מידת תרומתה לשיפור יחסי המין. בשנת 1992, חקרו קבוצה של עובדים בבית חולים בניו-יורק שביקשו לבדוק את השיטה, אך תוצאות המחקר לא היו דומות לתוצאותיו הטובות של אישל. בניגוד למחקר הראשוני, השיטה לא נמצאה כיעילה עבור רוב המשתתפים; רבים מהם לא הגיעו לאורגזמה ביחד, לא העידו על שינוי בטיב האורזמה יותר והם לא דיווחו על מספר רב של אורגזמות. חלק מהמשתתפות אף התלוננו על כאב במהלך השימוש בשיטה.^[2]

במחקר אחר, משנת 1995, החוקרים השוו בין אוננות לשיטת המשגל המיושר והשפעתן על האורגזמה הנשית.^[3] החוקרים חילקו את המשתתפות לשתי סדנאות – אחת שבחנה את האוננות ואחת שבחנה את שיטת המשגל המיושר. בשתי הסדנאות ניכר שיפור במספר האורגזמות, עקביות האורגזמה ועוצמתה. ממצאים אלו מספקים תמיכה ליעילות של שיטות אלו. יחד עם זאת, לפחות מחצית ממשתפות המחקר עדיין התקשו להגיע לאורגזמה, כך שהומלץ על חיפוש שיטות אפקטיביות יותר עבור נשים.

מחקר נוסף שנערך בשנת 1997 ניסה לנתח דיכאון אצל נשים באמצעות שיטת המשגל המיושר ותוכנית אימון של עקביות אורגזמית. הנשים שנחקרו אובחנו עם הפרעה היפו-אקטיבית בתשוקה המינית (Hypoactive Sexual Desire). כלומר, נשים שאינן בעלות תשוקה מינית או פנטזיה מינית. המחקר חילק את הנשים לשלוש קבוצות - נשים בדיכאון, נשים בדיכאון קל ונשים שאינן בדיכאון כלל. נמצא שנשים שהשלימו את תוכנית האימון עם שיטת המשגל המיושר חוו עלייה בתשוקה המינית, ללא קשר לרמת הדיכאון שלהן או לשאלת קיומו של דיכאון אצלן.^[4]

בשנת 2000, פורסמה סקירה של מספר מחקרים שבחנו את שיטת המשגל המיושר. הסקירה מצאה כי הטכניקה מאתגרת תפיסות חברתיות לפיהן הגבר הוא האקטיבי והאישה פסיבית במהלך יחסי מין וכן נועדה לייצר הדדיות בהנאה המינית של שני בני-הזוג.^[1] נראה כי מחקרים אלו מצביעים על הצלחה חלקית של השיטה בסיוע לנשים להגיע לאורגזמה. יחד עם זאת, התעוררה ביקורת במהלך השנים על השיטה עצמה, על הצלחתה החלקית ועל המשמעות החברתית והתפיסתית שלה.

ביקורת ביחס לשיטת המשגל המיושר ולאורגזמה הנשית

ישנה ביקורת על שיטת המשגל המיושר, לפיה השיטה מתאפיינת בהתבוננות צרה ביחס למיניות וזוגיות. לפי ביקורת זו השיטה עלולה לייצר תפיסה לפיה הטרוסקסואליות ומונוגמיה כהתנהגויות המיניות הנורמליות היחידות^[2], ואף עלולה לייצר תפיסה לפיה יחסי המין היחידים שקיימים חייבים לכלול בתוכם את אקט החדירה. יתרה מכך, היא עלולה לקדש את האורגזמה הנשית הנובעת מחדירה, בשונה מאורגזמה נשית המושגת באמצעות אקטים מיניים אחרים כמו אוננות, מגע ישיר בדגדגן ועוד.^{[5] [6]} כמו כן, ביקורות אלו גורסות כי בחברה קיימות ציפיות, תפיסות ואמונות אשר מגדירות כיצד יחסי מין אמורים להראות; יחסי מין עם חדירה, לפי תפיסה זו, שמים במוקד את הפין ואת הנאתו של הגבר בלבד, מצב שעלול לגרום להתעלמות מהדגדגן ומהעונג של האישה במהלכם. למרות ששיטת המשגל המיושר מתייחסת גם להנאתה של האישה ולגירוי דגדגני, זוהי פרקטיקה שמתבצעת כחלק מיחסי מין המתקיימים באמצעות חדירה, ולפי ביקורות אלו יש לכך חשיבות במסגור היחסים המיניים.^[7]בנוסך לכך, קיימת תפיסה לפיה יחסי-מין אינם צריכים לכוון למטרה מסוימת או לאורגזמה בלבד, בין היתר מכיוון שהדבר עלול לעורר חרדת ביצוע. כלומר, לעיתים יש נטייה לתייג יחסי-מין כמוצלחים או ככושלים לפי הגעתה או אי-הגעתה של האישה לאורגזמה. מצב זה מייצר תסכול גדול עבור נשים וגברים יחד. לפיכך, לפי עמדה זו, חשוב שהמטרה תהיה קשורה בהנאה מינית של בני הזוג, ולא בהכרח באורגזמה עצמה.^[1]

סוגיה נוספת קשורה לסיווג הרפואי של בעיות התפקוד המיני של נשים. בשנים האחרונות החלה לעלות ביקורת לגבי האופן בו מתייחסים לתפקודן המיני של נשים, ולגבי הסיווג הרפואי של נשים שחוות קושי בתפקוד המיני. לפי טענה זו, בעיות של נשים בתפקוד המיני שונות משל גברים, ולא ניתנת להן התייחסות מספקת. התפיסה אשר רואה בעיות בתפקוד המיני כפיזיולוגית גרידא מתעלמת מהיבטים אחרים כמו חוסר שביעות רצון וחוסר סיפוק הנוגעים בכל היבט רגשי, פיזי או בין-אישי של החוויה המינית. גישה זו מבקשת לבחון את ההשפעה של היבטים חברתיים-תרבותיים, כלכליים ופוליטיים על יחסי מין. הגישה מתייחסת לקשר עם בן או עם בת הזוג, וכן גם לקשיים פסיכולוגיים ובריאותיים, בניתוח מקרים אלו.^[8] לפי גישה זו, שיטת המשגל המיושר נותנת לבעיית בתפקוד המיני של נשים מענה חלקי בלבד, משום שהיא ממוקדת בעיקרה בצורך הפיזיולוגי.^[2]

בנוסף, נטען כי במקום לייצר מידע על תפקודן של נשים,יש לבחון את האמונות והציפיות המשותפות במהלך קיום יחסי המין של בני זוג. כך למשל נטען כי נשים אינן מענגות את עצמן מכיוון שישנה אמונה חברתית לפיה הגבר הוא האחראי על האורגזמה הנשית. מצב זה מוביל לעיתים לכך שנשים מגבילות את עצמן, וכתוצאה מכך גם את הנאתן המינית, במהלך קיום יחסי מין. לפיכך, על פי גישות אלו, יש לשים דגש על התקשורת בין בני הזוג בכל הקשור ליחסי המין, ולאו דווקא להתמקד בתנוחה מסוימת.^[9] טענות אלו נתמכות על ידי מחקר שנערך על קבוצה גדולה של אנשים בארצות הברית. במחקר התברר כי ישנו פער ברור בין נשים הטרוסקסואליות לגברים הטרוסקסואליים בהגעה לאורגזמה תוך כדי קיום יחסי מין. בעוד כ-90% מהגברים ההטרוסקסואליים מגיעים לאורגזמה ביחסי מין, רק כ-65% נשים הטרוסקסואליות זוכות לכך. לעומת זאת, נמצא כי 86% מהנשים הלסביות שהשתתפו במחקר העידו על הגעה לאורגזמה ביחסי מין. עוד דווח במחקר כי נשים נטו להגיע לאורגזמה כאשר יחסי המין עירבו נשיקות ממושכות, מין אוראלי וגירוי וגינלי ידני. לטענת החוקרים, הבדלים משמעותיים אלו נובעים מגורמים חברתיים-תרבותיים לצד גורמים ביולוגיים.^[10]

ראו גם

• התנוחה המיסיונרית
• תנוחה מינית

קישורים חיצוניים

• פרופ' נעם שפנצר, רגע של נחת בתנוחה הרווחת: לחוות אורגזמה בתנוחה המיסיונרית, באתר Xnet‏, 24 בפברואר 2016
• שירלי גל, המסע לאורגזמה הנשית, פרק שמיני: מגלות את נקודת ה-A, באתר הארץ, 25 ביולי 2018

הערות שוליים

1. Pierce, A. P., The Coital Alignment Technique (CAT): An Overview of Studies, Journal of Sex & Marital Therapy, 26(3), עמ' 257–268
2. Kaplan, H. S., Does the CAT Technique Enhance Female Orgasm?, 18(4), Journal of Sex & Marital Therapy, 1992, עמ' 285-291
3. Hurlbert, D. F., & Apt, C. m., The coital alignment technique and directed masturbation: A comparative study on female orgas, Journal of Sex & Marital Therapy, 21(1), 1995, עמ' 21-29
4. McVey, T. B., Depression among women with hypoactive sexual desire: orgasm consistency training analysis and effect on treatment outcomes, The Canadian Journal of Human Sexuality, 6(3), 1997, עמ' 211
5. Hensel, D. J., Von Hippel, C. D., Lapage, C. C., & Perkins, R. H., Women’s techniques for making vaginal penetration more pleasurable: Results from a nationally representative study of adult women in the United States, PLOS ONE, 16(4), 2021, עמ' e0249242
6. .Levin, R. J, The clitoral activation paradox—Claimed outcomes from different methods of its stimulation, Clinical Anatomy, 31(5), 2018, עמ' 650-660
7. Towne, A., Clitoral stimulation during penile-vaginal intercourse: A phenomenological study exploring sexual experiences in support of female orgasm, The Canadian Journal of Human Sexuality, 28(1), 2019, עמ' 68-80
8. The New View Manifesto, A New View of Women's Sexual Problems working group, ‏2000
9. Salisbury, C. M. A., & Fisher, W. A., “Did You Come?” A Qualitative Exploration of Gender Differences in Beliefs, Experiences, and Concerns Regarding Female Orgasm Occurrence During Heterosexual Sexual Interaction, The Journal of Sex Research, 51(6), 2014, עמ' 616-631
10. Frederick, D. A., John, H. K. St., Garcia, J. R., & Lloyd, E. A., Differences in Orgasm Frequency Among Gay, Lesbian, Bisexual, and Heterosexual Men and Women in a U.S. National Sample., Archives of Sexual Behavior, 2018, עמ' 273-288