שורש 76, או שׁוּ בּוּ (בסינית: 殳部, פיניין: Shū bù) הוא השורש השבעים-ותשעה של הכתב הסיני. פירושו "רומח" או באופן כללי "נשק" והוא אחד מתוך 34 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים מארבעה קווים.
במילון קאנגשי יש 235 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.
התפתחות
השורש בכתב עצמות הניחוש, (甲骨文, גְ'יָאגוּוֶן, פיניין: Jiǎgǔwén) מלפני 3,500 שנה
השורש בכתב כתובות הברונזה, (גִ'ין וֶן; 金文; פיניין: Jīn wén) מלפני 2,500-3,000 שנה
הצורה בכתב החותם הגדול (דָאגְ'ווָאן; 大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
הצורה בכתב החותם הקטן (שְׂיָאוגְ'ווָאן, 小篆, xiǎozhuàn)
Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy: from pictograph to ideogram: the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York, 1987: Abbeville Press. ISBN0-89659-774-1.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link)