שורש 24

十部 (שי בּוּ)
שורש 24, (Unicode: 2F17) → 匸部 卜部 ←
סדר הכתיבה של שי בּוּ (十)
פירוט
משמעות: עשֹר
פיניין: Shí bù
מספר קווים: 2
האנגול: 열

שורש 24, או שי בּוּ (בסינית: 十部, פיניין: Shí bù) הוא השורש העשרים-וארבעה של הכתב הסיני. פירושו "עשֹר (10)" והוא אחד מתוך 23 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים משני קווים.

במילון קאנגשי יש 55 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.

התפתחות

• 
  השורש בכתב עצמות הניחוש, (甲骨文, גְ'יָאגוּוֶן, פיניין: Jiǎgǔwén) מלפני 3,500 שנה
• 
  השורש בכתב כתובות הברונזה, (גִ'ין וֶן; 金文; פיניין: Jīn wén) מלפני 2,500-3,000 שנה
• 
  השורש בכתב החותם הגדול (דָאגְ'ווָאן; 大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
• 
  השורש בכתב החותם הקטן (שְׂיָאוגְ'ווָאן, 小篆, xiǎozhuàn)

十 הוא שני קווים חוצים. במקור זה היה קו אנכי, פיקוגרמה של מחט (שנכתבת כיום 針/针), מאוחר יותר הוספה נקודה במרכז הקו שהפך לקו רוחבי קצר ומאוחר יותר התרחב לצורה הנוכחית.

תווים נגזרים

מספר קווים נוספים	תווים
+0	十
+1	卂千卄
+2	卅卆^JP סטנדרטיים (=卒)升午
+3	卉半
+4	卋(=世->一)卌卍华^SC (=華->艸)协^SC (=卐毕^SC (=畢->田)
+5
+6	丧^SC (=喪->口)卑卒卓協单^SC (=單->口)卖^SC (=賣->貝)
+7	南
+8
+9	卙
+10	博
+19	卛颦^SC (=顰->頁)

לקריאה נוספת

• Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy: from pictograph to ideogram: the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
• לוי לי: "התחקות אחר שורשי התווים הסיניים: 500 מקרים". בייג'ינג 1993,ISBN 978-7-5619-0204-2
• KangXi: עמוד 155, תו 17
• Dai Kanwa Jiten: תו 2695
• דיי ג'אבון: עמוד 348, תו 6
• האניו דה זידיאן: כרך 1, עמוד 58, תו 9

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שורש 24 בוויקישיתוף

• נתוני Unihan עבור U+5341