שורש 119 או מי בּוּ (בסינית: 米部, פיניין: Mǐ bù) הוא השורש ה-119 של הכתב הסיני. פירושו "אורז" והוא אחד מתוך 29 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים משישה קווים.
במילון קאנגשי יש 318 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.
התפתחות
השורש בכתב עצמות הניחוש, (甲骨文, גְ'יָאגוּוֶן, פיניין: Jiǎgǔwén) מלפני 3,500 שנה
השורש בכתב כתובות הברונזה, (גִ'ין וֶן; 金文; פיניין: Jīn wén) מלפני 2,500-3,000 שנה
השורש בכתב החותם הגדול (דָאגְ'ווָאן; 大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
השורש בכתב החותם הקטן (שְׂיָאוגְ'ווָאן, 小篆, xiǎozhuàn)
Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy: from pictograph to ideogram: the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN0-89659-774-1.