גרוס הרחיבה את חקר המינרלים, וב-1977 פרסמה עבודת מחקר שבה תיארה 123 מינרלים שונים שהתגלו בתצורת חתרורים. חמישה מהם התגלו קודם לכן באתר בודד אחד בעולם, ושמונה היו ידועים רק כתוצרים סינתטיים של תעשיית המלט. גרוס גילתה גם מינרלים חדשים. היא תיארה שלושה מהם וקראה להם בנתוריט ((Ca6(Cr,Al)2(SO4)3(OH)12•26(H2O - על שם פרופ' יעקב בן-תור), יעלימיט ((Ca4Al6O12(SO4 - על שם הר יעלים ונחל יעלים, תוואי שטח בולטים בבקעת חתרורים) וחתרוריט (Ca3SiO5 - קרוי על שם התצורה). היא זיהתה מינרל חדש רביעי, אך לא הספיקה לתארו, ואת המלאכה השלימו דיטמר ובר (Dietmar Weber) ואדולף בישוף (Adolf Bischoff), צמד מינרלוגים גרמנים בשנת 1994, והם קראו למינרל גרוסיט (CaAl4O7) לכבודה.[2]
גרוס גם הוכיחה כי המינרלים המיוחדים של תצורת חתרורים נוצרו כתוצאה משרפה, והצליחה לייצר במעבדה את רוב המינרלים הבונים את סלעי חתרורים על ידי חימום של סלעים מהתצורות שהיו במקור באזור לפני השרפה - תצורת ע'רב ותצורת טקיה לטמפרטורת ההתמרה המשוערות.
